אני בן 12

[gila02]

אני בן 12

ואני כותב דרך אמא כי היא חשבה שאולי זה יכול לעזור לי. הבעיה שלי היא שמאד קשה לי בבית-הספר, בעיקר בתחום החברתי. הילדים אומרים לי דברים לא נעימים וזה עוד בלי שידעו שיש לי טוראט(לא רואים את זה עליי בכיתה). אני מחסיר לפעמים לימודים כי אין לי כוח להתמודד עם הבלאגן בכיתה אז הילדים מצד אחד ממציאים עליי כל מיני סיבות ומצד שני כשאני בא הם כועסים עליי שאני לא חלק מהכיתה ובכלל לא מנסים להבין אותי. אז שוב לא בא לי ללכת... אולי יש עוד ילדים עם בעיה כמו שלי? בשנה הבאה אני עולה לחטיבה ואני חושש שילדים נוספים מהכיתה הנוכחית יהיו איתי ולא יתנו לי הזדמנות להשתלב בכיתה החדשה. תודה.

 

[השגיא]

בן 12 ברוך הבא

אולי בגלל שהילדים לא יודעים הם מציקים לך?? אני גלית ולבן שלי שי בן 10 וחצי יש טוראט. סיפרנו לילדים בכיתה, ואף אחד לא מציק לו . ויש לו המון חברים. אני חושבת שגם אנשים מבוגרים, כשהם לא מבינים משהו, התגובות שלהם עלולות להיות לא יפות. אולי כדאי למצוא דרך לספר ולהסביר בכיתה ממה אתה סובל. אולי זה יעזור.. גלית

 

[ש ל י ק]

שלום ילד בן 12../images/Emo24.gif

וברוך הבא אלינו....אנחנו לא סיפרנו בכיתה על הטוראט. בתחילת הדרך כשהבן שלי סבל מנידוי חברתי עקב התנהגותו השלילית אז אני נכנסתי לתמונה ודאגתי לדבר עם הורים לילדים מהכיתה ולא הסברתי כלום רק דאגתי באמצעותם להזמין אלינו חברים מהכיתה (הבן שלי התבייש להזמין). תמיד היו מגיעים אלינו קבוצה של 4,5 ילדים וכך הם למדו להכיר את הצדדים החיוביים שלו. ילדי החליט שהוא מספר ל2 חברים טובים מהכיתה על הטוראט. עם הזמן הוא רכש בטחון והפך לילד מקובל בכיתה שיוזם פעילויות חברתיות. אני מאמינה שעם הצדדים החיוביים שלך תצליח לקרב אליך חברים. בהצלחה!

 

[yakovs]

שלום לילד שכותב דרך אמא.

אתה לא לבד. בכיתה שלי יש לפחות שני ילדים במצב דומה לזה שאתה מתאר. אתה בכיתה ו', נכון? אתה צריך ללמד את עצמך לעשות דברים חשובים, אפילו אם זה לא קל. זה בכלל לא נעים ולא קל להיות בכיתה שלא מבינים אותך, אבל מצד שני, למה שתוותר? אם תגיע לכיתה גם כשלא בא לך, אז ניצחת. אם אין לך כוח ואתה בכל זאת עושה, אז הרווחת. אם לא מבינים אותך ואתה לא נסוג, אז לימדת את עצמך דבר מאד חשוב שיעזור לך בהמשך, בייחוד בחטיבה: זה לא חוכמה ללכת לביה"ס כשקל. החוכמה היא להתמודד עם הקשיים. אני מאחל לך הצלחה, ילד שכותב, ואמא שלך צודקת. יעקב.

 

[25חמוטל]

שלום חמוד

אני רק יכולה להמליץ לך כן לספר. הטוראט אינו משהו שצריך להתבייש בו. אני עם טוראט מגיל מאוד צעיר ואני זוכרת המון בעיות חברתיות בגיל שלך. היו צוחקים על ה"תנועות המוזרות" שאני עושה ולא הייתי מקובלת חברתית כל כך. לא זכור לי שסיפרתי לילדים בכיתה והיום אני חושבת שאולי דווקא לספר היה יכול לעזור. בכל מקרה, חשוב שתבין שגם אם תחליט לספר, לא כולם יבינו או ירצו להבין. יהיו גם כאלו שלא יתחשבו ועליך להתעלם מהם! אני גם יכולה לספר שהמעבר לחטיבת הביניים עשה לי רק טוב, למרות שהיו איתי ילדים מהכיתה הישנה, ואני מאחלת לך שהמעבר הזה ייטיב גם איתך. מחזיקה לך אצבעות ושולחת

חמוטל

 

[ש ל י ק]

חמוטל... אצלי הטיקים בפנים בעיקר

הווקאלים התחילו בגיל 14 בערך ונורא התביישתי ולא דיברתי על זה בכיתה אבל הילדים היו שואלים אותי ומדברים איתי על זה ואני זוכרת רק שהייתי עונה להם שזה משהו לא רצוני ושאין לי שליטה על זה. והם לא הציקו או חיקו אותי יותר....

 

[25חמוטל]

אני עם טיקים

מגיל שש בערך. זה התחיל הנידנוד של הראש כמו תנועה של "לא" מהירה. הטיקים התחלפו והתרבו עם השנים. ישנם כאלו שאני סוחבת עד היום, כמו תנועה מסויימת באגודל שזכורה לי כבר מבית ספר יסודי. היום הטיקים שהכי מפריעים לי הם התנועות של הצוואר והכתף. למרות שיש לי גם משהו בשיניים ועוד כמה נוספים. פעם היו לי גם קיטים וואקאליים אבל היום אין ממש. ולי הציקו בבית ספר יסודי המון, חיקו אותי, צחקו עלי.. לא ידעתי אפילו איך להתחיל להסביר מה גם שלא ממש הבנתי בעצמי.. כל מה שידעתי הוא שיש לי איזה משהו מצחיק שנקרא טוראט... אבל מצבי החברתי השתפר עם השנים ומצאתי את מקומי. במשך השנים גם התחלתי לספר יותר ולהסביר, למרות שגם היום כששואלים אותי על הטיקים, לפעמים אין לי כוח להסביר אז אני נותנת תירוץ דבילי ומתחמקת. ילדים יכולים להיות לפעמים ממש רעים.. וזה מה שזכור לי פחות או יותר מהגיל הזה.. קשה להיות ילד עם טוראט...

 

[mazy]

היייי ../images/Emo24.gif

קודם כל , גם אני חושבת כמו אימך, ששיתוף אחרים במה שאתה חווה יכול לעזור לך. אני מזי, וחוץ מזה שלבני בן ה-13 יש טוראט, אני גם מורה, ורואה מקרוב פעמים רבות את מה שתארת. מצער מאד לשמוע שלא נעים לך להגיע לבית הספר, ושהילדים לא מבינים אותך. אני חושבת שאחת הדרכים להתמודד עם הבעיה היא דווקא לעמוד איתן מול החברים לכיתה, ולא לחשוש מהם. גם אני חושבת, כמו שהמליצה כאן גלית, שאם מספרים לחברים על הבעיה, זה יכול להקל, והחברים עשויים לגלות יותר הבנה למצבך ולקשיים שלך. אולי לא כולם, אבל אולי חלק גדול מהם. בכל מקרה, לדעתי ממש לא מומלץ להתרחק, ולשבת בבית בכל פעם שלא נוח. הריחוק רק מחריף את הבעיה. בעניין המעבר לחטיבה אותו הזכרת, בני החל השנה את לימודיו בחטיבה, והוא דווקא חשש מהתגובות של החברים החדשים, אלה שלא מכירים אותו (עם ה"ישנים" הוא הסתדר מצויין). אני חושבת שזה שתכיר חברים חדשים דווקא יכול לעזור. הם לא מכירים אותך, וזה הזמו להרשים אותם ולהראות להם את הצדדים החיוביים שבך, ואני בטוחה שיש רבים כאלה. מאחלת לך הצלחה

מזי.

 

[ה צ ו ל ל ת הצהובה]

שלום ילד מקסים,../images/Emo39.gif

עד לא מזמן הייתי ילדת טוראט, ואני מזדהה עם כל מילה שאתה כותב. בין כיתות ה' ל- ח' עברתי תקופה מגעילה, כמוך. אני יודעת כמה זה מכעיס להיתקל באנשים טיפשים. כשעליתי לתיכון (אצלנו לא היתה חטיבת ביניים), ביקשתי להיות בכיתה עם כמה שפחות ילדים מהכיתה הישנה. זה עזר מאוד. כדאי אולי שאמא שלך תדבר עם היועצת לפני שמשבצים אותך לכיתה בחט"ב. חוצמזה, דע לך שאם ילדים "נטפלים" אליך, הסיבה האמיתית לכך (קרוב לוודאי) אינה הטוראט. יכול מאוד להיות שהם מקנאים בך כי אתה יותר חכם / יותר עשיר / יותר גבוה (או כל סיבה אחרת, שאותה אתה ודאי יודע טוב ממני). אנשים תמיד יחפשו "מה לא בסדר" אצל אנשים שיותר טובים מהם. אני בטוחה שאם היית מכוער, טיפש ועני, אף אחד לא היה נטפל לטוראט שלך !!! ולבסוף, אף פעם אל תיתן לאנשים טיפשים וצרי-עין להכתיב את מעשיך. לך לביה"ס יום יום, "צפצף" על כולם ונסה להיות טוב מכולם. את התוצאה אולי לא תראה בטווח הקרוב, אבל תאמין לי - ואתה חייב להאמין - בעוד כמה שנים אתה תסתכל על כל האידיוטים האלה מגבוה. מאוד.

 

[דני מאשדוד]

שלום לך , הבן של גילה בן ה-12

אני קרוב לליבך, יש לי ילד בדיוק בן גילך, מכושר ההבעה הנהדר שהפגנת כאן , אתה מאוד מזכיר לי את בני שלי, גיא. מאז שגיא "פתח" בפני הכיתה את נושא הטוראט, מצבו החברתי השתפר מאוד. אני לא ממליץ לך לפתוח את הנושא עכשיו!!! מאוחר מידי, השנה כבר נגמרת, והחטיבה בפתח, יש סיכוי סביר שתהיה לך כיתה חדשה עם רוב מכריע של ילדים שאתה כלל לא מכיר. אז עכשיו, הכל תלוי בך חבר!!!!!! איך אתה מתכוון להתנהג חברתית, ביחס לכיתתך החדשה?? אתה מתכוון להעדר,להתבודד, להיות אינדיבידואלי??? או להשתלב ולהיות אחד כמו כולם??? זה תלוי רק בך!!! אם החלטת להשתלב, אני ממליץ לפנות ליועצת, ולפתוח את הנושא בפני הכיתה, מנסיוני, הילדים יקבלו אותך כמו שאתה, יכבדו, ויפסיקו להציק ולקרוא בשמות, אם יסבירו להם טוב על התסמונת, חלקם הגדול ירצה אפילו ללמוד עוד בכדי להיות שם בשבילך כשתצטרך אותם. אין לך במה להתבייש, יש אנשים טפשים, יש אנשים מכוערים, יש כאלה שלא רואים טוב, וכאלה שלא שומעים טוב, יש כאלה שמלאים בנמשים, ויש כאלה שמלאים בחצ'קונים, לך, יש טוראט , אז מה נורא בזה?

 

[הלנה]

שלום בן של גילה וברוך הבא../images/Emo24.gif

אני שמחה שפנית אלינו.. קראתי את כל התגובות ואת כל העצות ואני בטוחה שהן יוכלו לעזור לך. יחד עם זאת, אם ההצקות לא קשורות לטוראט, אם אין לך טיקים בולטים או התנהגויות אחרות, לדעתי אין שום סיבה לספר (גם הבן שלי לא סיפר בכיתה כי לא היה צורך)... אבל זה תלוי בך. גם לי יש בן בכיתה ז' וגם אצלו המצב החברתי לא מזהיר אם כי לא מציקים לו...אבל הוא לא אוהב את הכיתה שלו והיה די בודד בתחילת השנה. אבל לאט לאט הוא רכש לעצמו חברים מכיתות מקבילות והוא כבר לא לבד. לפני שעלה לחטיבה בחופש הגדול הלכתי לדבר עם המנהלת וביקשתי ממנה שתשבץ אותו בכיתה עם מחנכת טובה, מבינה ורכה וכך היה, יש לו את המחנכת הכי טובה בשכבה והיא באמת אישה נפלאה שתמיד מוכנה להקשיב ולעזור. אז, למרות החששות שהיו בתחילת השנה אפשר לומר שמסיימים את השנה במצב יותר טוב. בהצלחה.. ואל תשכח... עוד מעט חופש, יהיו לך חודשיים רגועים, לנוח, לאגור כוחות ולהתחיל את החטיבה ברגל ימין.

 

[tzevikag]

אל תוותר

אני לא ידעתי מה יש לי בזמן בית הספר. אף פעם לא ויתרתי וישבתי בצד, תמצא כמה חברים שתוכל להיות איתם ולספר להם מה יש לך אני בטוח שהם יהפכו להיות החברים הכי טובים שלך. הכי חשוב זה להמשיך ללכת ואם אתה יכול לספר בכיתה על התסמונת זה רק יכול לעזור לך.

 

[אילנה אמא של שי]

שלום לך ילד בן 12../images/Emo24.gif

גם הבן שלי היה בדיוק כמוך לא השתלב בית הספר וגם בית אין לו חברים.עכשיו הוא בחטיבת הביניים ובית ספר שהוא נימצא שם כולם יודעים איך לעבוד איתו וגם יש לו הרבה חברים שאוהבים אותו והוא משתלב יפה מאוד מה שלא היה קודם .והשבוע ניגשתי לאחד השכנים שלנו שתמיד אוהב להציק דיברתי עם אשתו והסברתי לה לשי יש טוראט ובקשתי שבעל יפיסק להציק כי שי הוא קטין והוא גדול .ונוסף לכל האשה היא גננת והיא יודעת מה טוארט .ובאמת מאז שדיברתי איתה ניהיה שקט והרגשה טובה והם יותר מתקרבים עילנו מנסים לתמוך ולעזור הדיבור עוזר לא רק במירבות שווה הכל לדבר והרבה

 

[ערן קו]

תשמע עכשיו שאתה עולה לחטיבה.......

זה דוקא יכול לעזור לך בעניין הזה. תכיר את הילדים שלא מבית הספר שלך ותתחבר איתם, תבוא בכתפיים מורמות, זה חשוב. תהיה איתם בהפסקות כל הזמן. תביא כל מיני דברים מיוחדים לבית ספר כדי לקבל תשומת לב רבה. תבוא עם קוצים לבית ספר וכו'. מקווה שעזרתי לך. אני ערן, אני בן 12 ו 10 חודשים. בי

 

[תיקי וזיו שגן]

ברוך הבא בן של גילה../images/Emo24.gif

חשבת אולי על האפשרות - לנסות ולהסביר לחבריך...מה בדיוק יש לך?! "לא מנסים להבין אותי" - זה כי הם אפילו לא יודעים שיש לך בעיה כלשהי...איך ינסו להבין ומה בדיוק? עוד מעט תהיה לך התחלה חדשה..ואולי לא תהיה לך בעיה כלל ובמידה וכן אולי כבר כדאי לחשוב על שיתוף צוות ההוראה ואולי אף לתלמידים בכיתה

 

[JonJon75]

היי

ילדים, בדיוק כמו מבוגרים, מתנהגים קצת משונה כשהם נתקלים במשהו שהם לא מבינים. לא הייתי ממליץ ליידע את כל הכיתה ביוזמתך ולעשות מזה עניין גדול, אולי שלא לצורך, אבל כאשר ילדים בחטיבה ישאלו\יתעניינו\יציקו, כדאי בהחלט להסביר בקצרה על מקור הטיקים. והכי חשוב זה לא להתבייש בטוראט. אם הילדים יראו שאתה לא מתבייש ומקבל את הטוראט באהבה (עד כמה שקשה לך היום לעשות זאת, גם אני סבלתי מהצקות בילדותי), הם יקבלו אותך כמו שאתה. בהצלחה ציון

 

[שביק]

בן של גילה יקר. קראתי את שכתבת

ואני בהחלט מזדהה איתך. אני אם לבן בגיל34 ובזכותו הקמתי את העמותה לפני 19 שנים, על-מנת לעזור לילדים והורים אחרים מתוך הנסיון והידע הרב שהצטבר אצלי. כל מה שכתבו לך האחרים לפני נכון מאד. לא לוותר! לא להרגיש פחות שווה מאחרים כי אני בטוחה שיש לך הרבה דברים ניפלאים שאין לאחרים או שאצלך הם טובים יותר. ועל-כן אל תתבייש במי שאתה. ובכל זאת אני רוצה להוסיף: לגבי שנה הבאה. התחל את שנת הלימודים ב"דף חדש" ובהצלחה. אך אם תהיינה בעיות, או קשיים מכל סוג. אני כאן כדי לעזור לך. איך? למשל: (אחת הדרכים) - לתת לצוות ביה"ס הרצאה/שיחה על תסמונת טוראט, על דרכים להתמודדות עבורך ועבור הצוות וכל מה שמתבקש על-פי הצורך. זכור - אנ כאן בשבילך. בהצלחה שביק (בת-שבע גרניט) יו"ר עמותת א.ס.ט.י.

 

[last day]

והו.

סוף סוף המחשב החצי מתפרק שלי עובד -____-" אז אפשר להגיד שחזרתי. שמי דניאל ואני בת 15. גם לי יש תסמונת טוראט , וגם אצלי לא כל כך רואים קודם כל, שים פס גדול ורחב על הילדים האלה, שנה הבאה יהיו אנשים אחרים , ואולי גם ילדים מהכיתה שלך, אל תתיחס לילדים מהכיתה הקודמת שלך, אלא לילדים החדשים , אל תתן לילדים האלה להכניס אותך לדיכאון כי זה יגמור לא טוב (מניסיון, ומפי אחרים) מקווה שעזרתי, תן חיוך, זה בערך הדבר היחידי שלא עולה כסף דניאלה *טיק*

 

[gila02]

האמא של בן

12- רוצה להודות לכולכם על התגובות ותשומת הלב. הוא עדיין לא סיים לקרא את כל התגובות והוא יגיב בהמשך השבוע לכן סיכמנו שלמען הנימוס - אתייחס בעצמי, בשמו ובשמי. עוברת עליו תקופה לא קלה של התבגרות והסתגלות לשינויים וכרגע מנקודת מבטו- הוא שולט בעולם מנקודת התצפית שלו, מהפינה הנוחה והמגוננת. אנחנו משתדלים להכיל ולתמוך ולדחוף קלות החוצה ולחזק את כל הצדדים המיוחדים ולא חסרים לו כאלה... אז טוב שהחופש הגדול מתקרב וקורס הקיץ של נוער שוחר מדע מתקרב עוד יותר ואפשר יהיה קצת להוריד מכובד העולם שעל כתפיו. בני היקר מבקש ממני למנות את כל מסכת הקשיים עליהם הוא מנסה להתגבר: -הוא נולד עם מום בלב ועבר ניתוח לב פתוח- הוא בריא ורק עובר ביקורת תקופתית אבל הצלקת שלו מושכת המון תשומת לב(למרות שמאז הצלקת של הארי פוטר גם הצלקת שלו קיבלה פן מסתורי). - הוא שמאלי(מבחינתו- עוד סימן לייחוד שעליו היה מוותר) -יש לו טוראט - יש לו קשיי למידה (אינטליגנציה גבוהה וקושי לשבת על הטוסיק ולבזבז את הזמן במה שלומדים בכיתה...) אולי שכחתי משהו מהרשימה הרשמית... ת ו ד ה

 

[last day]

הי, מה רע בשמאלים?

אני שמאלית D:ואומרים שהשמאלים יותר יצירתיים D: