אני במשבר.

[קצינוס ובוס טורטוס]

המממ....

אם היית קוראת את התגובה הנוספת היית רואה שאני מסכים איתך לגבי זה שלא בכל מקום צריך "להסתיר" אותם ואכן עבורי הבית הוא מעין מבצר של שקט,שם בחדר החביב שלי אני יכול לטקטק כאוות נפשי

 

[last day]

לא התכוונתי ספציפית אלייך ../images/Emo13.gif

 

[yakovs]

שימו לב למשפט המחץ של דניאל:

תהיו שלמים עם עצמכם, אי אפשר להסתיר את השמש עם כף יד קטנה, קרניות האור עדיין יצאו מתחימת היד.

 

[החיים בקיבוץ]

תודה דניאל

אני מתבייש מכיוון שהרבה אנשים ראו את מצבי ופיתחו לעצמם תקוות גדולות שאולי גם הם יהיו כמוני, וכל כך לא נעים לי עם זה. אני לא מתבייש בעצמי, אבל תודה לך ולכולם על העצות, לא אנסה להלחם בטיקים, לא חשבתי על זה קודם לכן.

 

[אילנה אמא של שי]

ברוך הבא החיים בקיבוץ../images/Emo140.gif

 

[החיים בקיבוץ]

תודה אילנה

 

[last day]

אין לך מה לא להרגיש בנוח

זה הטוראט וככה זה, בעליות וירידות כל מה שנותר לי לעשות זה לאחל לך בהצלחה

 

[גובלינית]

עמי, ברוך הבא../images/Emo140.gif

ראשית - אני מצטרפת באופן מלא למה שכתבו כאן תיקי וגם "קצינוס". שנית - לדעתי (למרות שאין חובה להסכים איתי...) אתה יכול להיות אחראי רק על מה שאתה מרגיש ולא על מה שמרגישים אחרים... בנוגע להתמודדות שעוברת עליך - אני לא כל כך יודעת לייעץ לגבי טיקים, כי אף פעם לא התמודדתי עם טיקים משלי. אבל, אני ממליצה בחום לקרוא "משהו שימושי" שכתב כאן ה"נונקונפורמיסט" בזמנו. משום מה, מה שכתבת "זרק" אותי למשפט שהוא כתב - "הטיקים הם לא יותר מאשר מענה לרעב תחושתי"... אולי המשהו השימושי יעזור לך בכל זאת... בכל מקרה - אני מקווה שהתקופה הסוערת תחלוף במהירה. כך או כך - אנחנו כאן, בייחוד אם אתה מחפש "מישהו לטקטק איתו"...