אני בחתונה
- פותח הנושא stאסתי
- פורסם בתאריך
חרדי לא דתי
New member
שאלה לי אליך
אם הבנתי נכון את עדיין אנוסה אז איך את כותבת על החיים שלך בלי לפחד שיזהו אותך, את יודעת שהרבה חרדים קוראים פה?
אם הבנתי נכון את עדיין אנוסה אז איך את כותבת על החיים שלך בלי לפחד שיזהו אותך, את יודעת שהרבה חרדים קוראים פה?
אסתי אני מתנצל!
אני מקווה שלא התכוונת אליי. ואם כן, התנצלותי הכנה. את אחת מאלה שאני נהנה לקרוא את הודעותיהם, ולא רק נהנה אלא גם מעריץ על האומץ שיש לך לכתוב את אשר על ליבך בפורום זה. אם כן נשאלת השאלה מה עניין תגובותי המשונות אצל הודעותיך? בכן, ראשית עליי לציין שיש לי מין הומור משונה שאחי מכנה אותו בשם "תוגת מרורים" (זאת בשל האסוציאציות שעולות במוחו אחרי שאני אומר בדיחה.) למעשה אינני סבור שישנו אדם ביקום שמבין את הצחוק הדק שבדבריי. זכורני שפעם פגשתי בגינה שליד ביתי הומלס,הוא נראה לי שונה מן ההומלסים הרגילים וזאת-בשל פרצופו הרציני ומוסף התרבות של הארץ שהוא לפת בחוזקה בשתי ידיו. ישבתי לידו כדי לספר לו בדיחה משובחת ששמורה אצלי לעיתות אלו. סיפרתי לו את הבדיחה. בתגובה הוא פתח את פיו (ללא-שיניים) וצחק צחוק גדול. הרגשתי שסוף סוף מצאתי אדם שמבין אותי, אדם איכותי וחכם, אדם שמבין את ההומור הדק מן הדק שלי, את החכמה שטמונה בסיפוריי ובבדיחותי, חכמה שרק מתי-מעט זוכים להבינה בחייהם. תארתי-לעצמי שבוודאי מדובר באדם משכיל ואמיד, בעל תואר-שני במדעים מדוייקים, איש-תרבות, המבין, תרבות-אנינה מהי. אדם כזה, שרק בגלל צוק-העיתים והגזירות הכלכליות הגיע לידי פת לחם וחרפת רעב. סיפרתי לו על סבתי ז"ל ועל יחסיי האישים איתה ממש לפני מותה. סיפרתי לו בצבעים חיים כיצד סעדתי אותה על ערש דווי. כיצד בשעות הקשות, כשהיא פירפרה בין חיים למוות, היא לחשה לי את סיפור חייה הטרגי. כך המשכתי ותיארתי בפניו את תחושותיי ומחשבותיי, והכל בטוב-טעם ובשפה גבוהה, שרק אדם משכיל כמותו יכול היה להבין. בסיום דבריי צמצמתי את עיניי והשפלתי את קולי- כאותם שחקנים מומחים, ותיארתי לו את מותה של סבתי. סיפרתי זאת כך שכל הסיפור הוביל אל המשפט האחרון, משפט אותו בניתי מעשה-אמן, כך שכל אדם משכיל ותרבותי חייב למחות דמעה סוררת המבצבצת אחרי משפט זה. סיימתי את דבריי במותה של סבתי ואמרתי לו משפט זה. בתגובה הוא צחק צחוק גדול, פרס את מוסף התרבות של הארץ ושלף משם בקבוק וודקה גדול. הוא אמר לי "אתה טפיומאט סוכה מצויינת". הלכתי משם בפחי-נפש. מאותו יום הבנתי כי ההומור הדק שלי הוא נחלתי הבלעדית ושום בריה מבלעדי לא יכולה הבינו. בכאן אני פונה לכל באי הפורום, אנא מכם הבינו שאינני מנסה לפגוע באף אחד. ואין זאת אשמתי שההומור שלי משונה במקצת. ושוב גברת אסתי(st) עברית אנגלית אני מתנצל אם פגעתי בך בדרך כלשהי אני מתנצל. אז לסיום(cum) אני מאחל לך(lach) שתמשיכי לכתוב את אשר על ליבך(libech) אני בכולפן מבטיח להמשיך לקרוא ולהתרגש(gesh). כפי שוודאי שמתם לב שוב ההומור הגרוע צץ. בברכה, אתם נפטרים ממני לפחות עד יום שישי עובבי. אגב, גברת, היה שווה להפסיד עמוק באדמה בשביל חתיכת שניצל?! טפו.
אני מקווה שלא התכוונת אליי. ואם כן, התנצלותי הכנה. את אחת מאלה שאני נהנה לקרוא את הודעותיהם, ולא רק נהנה אלא גם מעריץ על האומץ שיש לך לכתוב את אשר על ליבך בפורום זה. אם כן נשאלת השאלה מה עניין תגובותי המשונות אצל הודעותיך? בכן, ראשית עליי לציין שיש לי מין הומור משונה שאחי מכנה אותו בשם "תוגת מרורים" (זאת בשל האסוציאציות שעולות במוחו אחרי שאני אומר בדיחה.) למעשה אינני סבור שישנו אדם ביקום שמבין את הצחוק הדק שבדבריי. זכורני שפעם פגשתי בגינה שליד ביתי הומלס,הוא נראה לי שונה מן ההומלסים הרגילים וזאת-בשל פרצופו הרציני ומוסף התרבות של הארץ שהוא לפת בחוזקה בשתי ידיו. ישבתי לידו כדי לספר לו בדיחה משובחת ששמורה אצלי לעיתות אלו. סיפרתי לו את הבדיחה. בתגובה הוא פתח את פיו (ללא-שיניים) וצחק צחוק גדול. הרגשתי שסוף סוף מצאתי אדם שמבין אותי, אדם איכותי וחכם, אדם שמבין את ההומור הדק מן הדק שלי, את החכמה שטמונה בסיפוריי ובבדיחותי, חכמה שרק מתי-מעט זוכים להבינה בחייהם. תארתי-לעצמי שבוודאי מדובר באדם משכיל ואמיד, בעל תואר-שני במדעים מדוייקים, איש-תרבות, המבין, תרבות-אנינה מהי. אדם כזה, שרק בגלל צוק-העיתים והגזירות הכלכליות הגיע לידי פת לחם וחרפת רעב. סיפרתי לו על סבתי ז"ל ועל יחסיי האישים איתה ממש לפני מותה. סיפרתי לו בצבעים חיים כיצד סעדתי אותה על ערש דווי. כיצד בשעות הקשות, כשהיא פירפרה בין חיים למוות, היא לחשה לי את סיפור חייה הטרגי. כך המשכתי ותיארתי בפניו את תחושותיי ומחשבותיי, והכל בטוב-טעם ובשפה גבוהה, שרק אדם משכיל כמותו יכול היה להבין. בסיום דבריי צמצמתי את עיניי והשפלתי את קולי- כאותם שחקנים מומחים, ותיארתי לו את מותה של סבתי. סיפרתי זאת כך שכל הסיפור הוביל אל המשפט האחרון, משפט אותו בניתי מעשה-אמן, כך שכל אדם משכיל ותרבותי חייב למחות דמעה סוררת המבצבצת אחרי משפט זה. סיימתי את דבריי במותה של סבתי ואמרתי לו משפט זה. בתגובה הוא צחק צחוק גדול, פרס את מוסף התרבות של הארץ ושלף משם בקבוק וודקה גדול. הוא אמר לי "אתה טפיומאט סוכה מצויינת". הלכתי משם בפחי-נפש. מאותו יום הבנתי כי ההומור הדק שלי הוא נחלתי הבלעדית ושום בריה מבלעדי לא יכולה הבינו. בכאן אני פונה לכל באי הפורום, אנא מכם הבינו שאינני מנסה לפגוע באף אחד. ואין זאת אשמתי שההומור שלי משונה במקצת. ושוב גברת אסתי(st) עברית אנגלית אני מתנצל אם פגעתי בך בדרך כלשהי אני מתנצל. אז לסיום(cum) אני מאחל לך(lach) שתמשיכי לכתוב את אשר על ליבך(libech) אני בכולפן מבטיח להמשיך לקרוא ולהתרגש(gesh). כפי שוודאי שמתם לב שוב ההומור הגרוע צץ. בברכה, אתם נפטרים ממני לפחות עד יום שישי עובבי. אגב, גברת, היה שווה להפסיד עמוק באדמה בשביל חתיכת שניצל?! טפו.
עמוק באדמה יחכה
אומרת אמ'שלי. בבית התלוי לא מזכירים את החבל, אם יש מטאטא במערכה הראשונה הוא יירה לפני החמישית (הגורל נוקש בדלת), לא כל מה שחכם נכון ומה שיותר עמוק יותר כחול. יש'ך אולי גם איזה טלנובלה על בית חולים גריאטרי? יאללה, תגיד יום ושעה, נעמיד את הסבלנות שלנו במבחן. אי אפשר את "המפצח" במקום? נ.ב. ש ו נ א ת שניצלים. טפו.
אומרת אמ'שלי. בבית התלוי לא מזכירים את החבל, אם יש מטאטא במערכה הראשונה הוא יירה לפני החמישית (הגורל נוקש בדלת), לא כל מה שחכם נכון ומה שיותר עמוק יותר כחול. יש'ך אולי גם איזה טלנובלה על בית חולים גריאטרי? יאללה, תגיד יום ושעה, נעמיד את הסבלנות שלנו במבחן. אי אפשר את "המפצח" במקום? נ.ב. ש ו נ א ת שניצלים. טפו.
גיברתי ראשהממשלה
New member
../images/Emo59.gif../images/Emo25.gif
שלום ליוצאים. אני חדשה.אבל יש לי הרבה יציאות.
שלום ליוצאים. אני חדשה.אבל יש לי הרבה יציאות.
ואתה למרות הייחודיות (לטענתך ומי אני שאסתור אותה) של ההומור שלך הצחקת אותי תמידCopyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.