"אני בהריון"

[פרדניזון]

"אני בהריון"

הכריז קפטן פורסיית'. הס ירד על מועדון הגברים המכובד. "דיר קפטן, כעת כולנו מבינים מדוע הזמנת מלפפון חמוץ בשוקולד, במקום את פשטידת שעועית יורקשייר החביבה עליך", השיב לורד ווטרספון לאחר מספר רגעים.

 

[זיוי בת]

הבורות,

חשב נוגות קפטן פורסיית' בלבו וסקר במבטו את כל הנוכחים בחדר. הבורות היא הרעה החולה של האנושות. הנה חבורת אצילים, החברים הטובים שלו, המילייה הנפוח והמסוגנן שלו, מה הם כבר מבינים מהחיים שלהם ואיך מרגיש גבר שבבטנו צומחים חיים חדשים. סיר וודסוורת' קטע את חוט מחשבותיו כשהפנה אליו שאלה בוטה: קפטן, ואיך אשתך מתמודדת עם המצב? אשתי? התבלבל הקפטן לרגע אבל התעשת מיד, לורה בשופינג בלונדון עם אשלי ושרה. היא קונה ב-Shilav כל מה שתינוק אנגלי רק יכול לחלום עליו. סיר ווסוורת' גיהק ושיהק בעליצות. החרו החזיקו אחריו כל החברים. אחר כך הם הדליקו סיגרים עבים ובשעה 20:00 הכריז לורד וולדמורט שהגיע הזמן לשוב הביתה. הכרסתנים המבושמים הנהנו קלות בראשם וקפטן פורסיית' נתן את האות לטקס הפרידה המסורתי שלהם: רול, הוא צעק והם ענו לו כהד: רול, רול בריטניה.

 

[א י ל ה]

לורד ווטרספון

הביט בקנאה על כרסו המתעגלת של פורסיית'. רק שפמו המטופח, שרטט בעצבנות, הסגיר את פרץ הרגשות שגאה בו. שנים הוא מנסה. שנים. ולשווא. הפורסיית' הפשוט הזה הצליח להתעבר לפניו. "אלוהים אדירים", הוא מלמל לעצמו. "עם השתלשלות עניינים שכזאת, לך תבנה אימפריה!" הוא השתתק ובחן שוב את מצב העניינים הסבוך, תר במחשבותיו אחר פתרון. "ובכן", סיכם, "אני פשוט אלך לי לשתות תה ורקיקים".

 

[זיוי בת]

פורסיית',

סינן לורד ווטרספון וחרק שיניים. פורסיית', הוא חזר על הסינון שוב אך לא היה בכך כדי לשנות את מצב רוחו ההולך ומתקדר. לא מן הנמנע היה שהלילה שוב יתקפו אותו הזכרונות המבעיתים מהימים הרחוקים ההם. קיץ 1947 היה קיץ חם במיוחד. בארץ ישראל הלך המצב והתחמם. יציבותו של המנדט היתה מעורערת. ב-16 באפריל, יום הולדתו של ווטרספון, הוא התבשר כי דב גרונר הוצא להורג. זה בטח אינו סימן טוב, הוא חשב. ואכן, זה לא היה סימן טוב. בערב, כשהוא יצא מביתו כדי לבקר את הזוג צ'ארלס ורבקה סמית' שנפלו למשכב בשל מחלה מסתורית הוא החל להרגיש לא טוב בעצמו. אוטם בשריר הגעגוע, הוא אבחן מיד ובכל זאת המשיך ליעדו. הביקור אצל הסמית'ים היה מדכדך. גם כשחזר לביתו לא סרה המועקה מלבו. כשפורסיית' צלצל שלוש פעמים במצילת הדלת הוא כמעט הרגיש הקלה. הם ישבו שניהם במרפסת הקטנה של ווטרספון הפונה אל גן מתוק שפרחיו נבלו מעט בשל החום. ווטרספון כבר כמעט אמר איזנט איט אה לבלי איבנינג, כשפורסיית' כרע על ברכיו לפניו והתחנן בדמעות: תעשה לי ילד, ווטרספון. אהבתיך.

 

[פרדניזון]

הערפל המתאבך בסימטאות רובע

ווינצ'אפל שימש כתפאורה עגומה לטרגדיה המכונה "חייו העגומים של לורד סמית'י ווטרספון". שאון גלגלי הכרכרה של הלורד החריד את שלוות עכברושי הרובע. "שוב ווטרספון בקריזה", אמר מרקו העכברוש שתום העין, בעודו לועס שארית של חטיף מארס. "לא נעים", השיב לו אחמד, העכברוש הערבוש. "שנים שהוא מנסה להתעבר. שנים. אישתו מאיים בגירושין. אללה ירחמו". -------------------------------------------------------------------- "פורסיית' בהריון", סינן ווטרספון מבעד לשפמו העבות. "אתה אפס", השיבה אישתו לימור. ------------------------------------------------------------------- ובאותו זמן, אי שם באיים הקריביים, חוזה מריה קרוז הקיץ משנתו. הפליץ. ונרדם.

 

[אוריק3]

לילה שקט עבר על כוחותיהם בעת שנלחמו באויב המר

מוטי לחץ על כפתור ההפעלה של הווטרספון. כהרף עין עפה לא האוזן. לא מן הנמנע שאהובתו אליזבת לבית חולים, זכרה לרכוש לו סוללות.ווינצ'אפל אמר בנימוס תוך כדיי שתיקה שהוא נמוך. "לא נורא" מוטי אמר בעודו ישן. מחר אולי אקפוץ בזמן..

 

[א י ל ה]

"אפס אפס"

ווטרספון לא ויתר, "אבל בלעדיי את לא היית ליידי לימור, אלא סתם לימור!" הוא הרגיש קצת מרושע על שהוא מכסח אותה בעוצמות כאלה, אבל הזעם פשוט העביר אותו על דעתו והוא לא שלט בעצמו. זה כמעט ולא קרה לו אף פעם. הוא ממש התקשה לזהות את עצמו בתוך הקצף המתפרץ הזה. "ולא רק זה", הוא נתן לעצמו להיסחף לגמרי, "שתדעי לך גם שיש לך עלה של כוסברה בין השיניים!" * * * חוזה מריה קרוז, בקריביים, התהפך במיטתו באי שקט כשריח תבשיל מקסיקני מילא את נחיריו.

 

[פרדניזון]

3 חודשים קודם לכן.

"אהובי הנצחי" לחשש קפטן פורסיית', מוזג שיכר משובח אל כוס הקריסטל המהודרת אותה קיבל במתנה במסגרת מבצע "רכוש 100 מיכלי XL של נוזל הכלים המהפכני בלינקי, וקבל כוס קריסטל מהודרת בחצי המחיר!". "שתוק כלב" אמר איגור והמשיך לתקוע את פורסיית' בתחת. ----------------------------- חוזה מריה קרוז מתחיל לאכול שעועית. הוא לא ידע שהסעודה עתידה לערוך 3 חודשים.

 

[אוריק3]

בעודו גונח חרישית.. הזיח את ראשו מן עכוזיו

של דון ארמנדו טאפה גונזלס סניור. אשר נפח כבדות את הבובס שאכל בחדר האוכל של אגף המסוכנים. תנוחת הכפיות בנוסח אורי גלר הלמה את רוחבה של מיטת הברזל הגונחת כל אימת שחוזה מריה או ארמנדו טאפה. נעו בחדווה בעודם נמים את שנת הצהריים יחדיו. הסוהר סניור פאצ'ה נחר קלות בעודו ממתין בתור לבדיקה גניקולוגית אצל דונה שרמוטה הרופאה הבכירה בחוף הצוק שמלא בזמן האחרון בטרקטורונים נורא מעצבן ככה שהמיטות צרות. מבקש העברה

 

[לאסי מנגו]

סיר פורסית בהריון

סיר פורסית בהריון !!! קיראו רק היום !!! מהודרת ערב מיוחדת !!! הכריז טום בקולו הצייצני המנג'ס. מטבעות בודדות צילצלו בכיס מכנסיו הבלויים,כה מעטים הם המתעניינים בחדשות על לורד אנגלי שבטנו מתעגלת ושדיו מתנפחים במטרנה טבעית מתקתקה רק ביטנו המקרקרת של טום החזירה אותו למציאות העכורה,לערב גשום, אפור,מדכדך,ברחוב ראשי של הכרך הסואן . היא בישרה לו, שלא אכל כלום מאז פשטידת החזיר המעושן שמצא מתגלגלת בפח האשפה של הלורד מנושקין, בשער המשרתים,ברובע AA 3412. הלורד מנושקין,כרסתן ונהנתן,העביר בעצמו לילות ארוכים של פנטזיה מטורפת:" להיות האנגלי הראשון המגדל בכרסו בן זכר מסוג אדם, במקום אותם תאי שומן גועליים המתפתחים כתוצאה מזלילת פשטידות חזיר מעושן.."

 

[זיוי בת]

האנגלים באים! האנגלים באים!

לורד מנושקין לא היה בטוח אם זהו המשכה של הפנטזיה שלו או שמשהו אחר גול יותר ייאלץ אותו בסופו של דבר לפקוח את עיניו. האנגלים באים! נשמעה שוב הקריאה המטרידה. מנושקין ויתר על הנימוס האנגלי הידוע וקפץ ממיטתו. רגע, אבל למה אני נחרד כל כך, הוא תהה פתאום. האנגלים באים. סו פאקינג וואט, אני גם אנגלי. ניצלתי. השמחה ארכה רק כמה דקות כי דלת העץ הדקה של חדרו נפרצה פתאום. לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!! זעק הלורד מנושקין. לאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!! האיש הגבוה שעמד מעליו חייך בתחילה בשפתיים קפוצות ורק אחר כך פרץ בצחוק אכזרי: HA HA HA HA HA. מי שלא רצה את englishmaninny אצלו במדינה קיבל אותו אצלו בית. HA HA HA HA HA. פריפר טו דיי.

 

[englishmaninny]

סליחה?

 

[זיוי בת]

אין עליי.

מלכה. קראתי לך במחשבות ובאת.

 

[זיוי בת]

אה כן. כמעט שכחתי:

HA HA HA HA HA

 

[פרדניזון]

מנושקין כיוון אקדח לרקתו. הוא ירה.

אך באותו רגע פתחה את הדלת יהודית, המשרתת היהודיה של האחוזה. ההפרעה גרמה למנושקין, שגם כך היה קסוקר לא קטן לפספס. לימים התחתנה ביתו של מנושקין עם רועה צאן אוסטרי בשם יוזף היטלר. זמן מה אחר כך נולד בנם הבכור והמשופם. צחוק הגורל.

 

[אוריק3]

לא נראה לי שמחר יהייה בסוף יום ראשון למרות ש.

לאסי משקרת AA3412 זה בכלל ירוק ובחיים זיווי לא אמרה איציק.

 

[לאסי מנגו]

לורד מנושקין

בעט במשרתת שהגישה לו משקה לאסי מנגו, זכר לימיה המפורים של האימפריה הבריטית המתפוררת. הוא נזכר בערגה,כשידו מערסלת את כרסו המתנפחת, בתקופת העדן שלו בקולוניה ההודית האקזוטית. משרתות שחומות עור ועטופות סארי שמתחתיו לא לובשים תחתונים,הזרימו למי האמבט שלו שמני לבנדר ויסמין ריחניים,ומשרתים שחומי עור, דאגו לכל שאר צרכיו. וכשמדובר בצרכיו של לורד מנושקין, הס ללשון !!!

 

[אוריק3]

למה ללשון? מה עשתה לך? נובמת ישר הלשון..

 

[פרדניזון]

היה זה הצואהטולוג המפורסם

פרופ' בנג'מין פופדו, שהרהיב אומץ וחקר את צרכיו של מנושקין. הגללים המיובשים בני 50 השנים שהגיעו יד המקרה אל פופדו הצחינו מעודף חשיבות עצמית. וכך רשם פופדו ביומנו: "גוון חום בהיר, המבהיק באור השמש. ניחוח של עשבי תיבול עם שמץ של וניל. עפיצות קלה ורמזים לדומדמניות החורש". ------- "כולם פלצנים!" כך כתב בתגובה הטוקבקיסט הנודע "אחד שיודע"

 

[לאסי מנגו]

לורד מנושקין

גרגר לעצמו בהנאה.כן כן , כלנו פלצנים ואני הראשון שבהם.פרופ' פופדו הנכבד יכול לנשק לי. 50 שנה אני אוגר ביסודיות דגימות נבחרות של גללי עז, רק כדי להטעות את האקדמיה ולהוכיח קבל עם ומול אפיהם המעוקמים מסירחון של מדענים סנובים מקתדרת המחקר של אוניברסיטת סטנפורד , ש-קקי של עז הוא בדיוק כמו קקי של לורד אנגלי.