אני בהלם

chips

New member
אבל אבל

סיפו זה מדריך מורה לא? כך אני קוראת למדריך שלי בקנג פו (מורי סיפו שלי)תואר כבוד צ´יפי קדה קידה
 
בסדר, אבל איך תרגישי אם אני כל הזמן

אקרא לך "המדריכה" צ´יפי, או מה-שלא-יהיה צ´יפי? האם אין בכך משהו ששם אותי מתחתיך, כאילו את טובה יותר ממני? ברור שאני עומד ומדריך אותך... כפי שגם את יכולה להדריך אותי. נושאי ההדרכה יהיו שונים, אולי צורת ההדרכה תהיה שונה, אבל מה זה משנה, בעצם? אם השימוש במלה "מדריך" או "סי פו" לא נובעת מתוך הקטנה עצמית, או הגדלה של האחר, אז לא נראה לי שהיא מזיקה במיוחד. אני חושב גם שאצלי יש שילוב של רגשי נחיתות ורגשי עליונות, שעושים את זה למשהו עוד יותר רגיש. זה לוחץ לי על משהו לא נעים ולא נוח, בזמן שאני מנסה כל הזמן לזכור ולהבין את המציאות, שבה את ואני פשוט שני אנשים. באהבה, בן
 
ואגב, אם אי פעם ניפגש -

ואני מאמין ורוצה ומקווה (!) שזה יקרה בקרוב (את באה למפגש ביום שישי?) - אז אני בטוח שיהיה הרבה יותר קל לשנינו לנפץ אשליות וציפיות ולהכיר בכך ששנינו סתם אנשים, סתם שני אנשים, שעוברים בעולם הזה, עושים דברים, נאבקים, פוחדים, מתמודדים, עושים שטויות, משתפנים, שופטים את עצמם, מרגישים נפלא, מרגישים רע וכולי. באהבה, בן
 

chips

New member
אוקי אז מעכשיו אתה פשוט בן

בסדר? טוב .. לפני זמן מה קראתי ספר הנקרא ציפור הנפש ע´י מיכל סנונית(אני חושבת) ספר ממש חמוד ומומלץ היתברר לי שלכולנו יש איזו ציפור נפפש קטנה אי שם (אני שוקלת לשנות את שמי לציפור הנפש) מאוד אהבתי את הספר
 
למעלה