מדי פעם אני פוגש את היושבת ראש של הוועד של הבניין השכן.
כדי להסדיר את תשלומי המנקה של החניה המשותפת לשני הבניינים.
אבל מה הבעיה?
היא פצצת על.
היא תמיד מסתובבת עם חולצה פתוחה מהצוואר ועד לפופיק והיא גם אינה לובשת חזיה.
עכשיו הדבר הזה עומד מולי ואני כל כך מתאפק כי היא כל כולה: "מה אתה מתאפק? קח, תפוס, קטוף ככל יכולתך".
העיניים נמשכות כמו מגנט לשם ואז אני מסובב את כל הגוף ומביט לה על המטבח רק כדי שלא אפגוש שוב את הצמד חמד האלה
והיא יודעת בדיוק מה עובר עלי כי כשאני חוזר אליה בהחלטה שאני מסתכל לה מעכשיו רק לתוך העיניים..
אני פוגש שם את החיוך הממזרי הזה שאומר: "אז מה סבאל'ה, אני משגעת לך את החלמוציטים, האאאא"???(כאילו שאני לא יודע שהיא יודעת שאני יודע)
טוב, אז העיניים עוד מילא.. אבל הריח שנודף ממנה יכול להטריף עדר באפלו ולגרום לו ליפול לתהום.
איזה ריח של רעננות עם נגיעות של בושם עשוי מפרחי גן עדן.
כשאני סוף סוף יוצא מהדירה שלה, אני גמור לגמרי.
זה סוג של עינוי סיני
כדי להסדיר את תשלומי המנקה של החניה המשותפת לשני הבניינים.
אבל מה הבעיה?
היא פצצת על.
היא תמיד מסתובבת עם חולצה פתוחה מהצוואר ועד לפופיק והיא גם אינה לובשת חזיה.
עכשיו הדבר הזה עומד מולי ואני כל כך מתאפק כי היא כל כולה: "מה אתה מתאפק? קח, תפוס, קטוף ככל יכולתך".
העיניים נמשכות כמו מגנט לשם ואז אני מסובב את כל הגוף ומביט לה על המטבח רק כדי שלא אפגוש שוב את הצמד חמד האלה
והיא יודעת בדיוק מה עובר עלי כי כשאני חוזר אליה בהחלטה שאני מסתכל לה מעכשיו רק לתוך העיניים..
אני פוגש שם את החיוך הממזרי הזה שאומר: "אז מה סבאל'ה, אני משגעת לך את החלמוציטים, האאאא"???(כאילו שאני לא יודע שהיא יודעת שאני יודע)
טוב, אז העיניים עוד מילא.. אבל הריח שנודף ממנה יכול להטריף עדר באפלו ולגרום לו ליפול לתהום.
איזה ריח של רעננות עם נגיעות של בושם עשוי מפרחי גן עדן.
כשאני סוף סוף יוצא מהדירה שלה, אני גמור לגמרי.
זה סוג של עינוי סיני