wishfulThinking1
New member
אני בדיכאון, מה עושים?
לכאורה יש לי הכל, עובד בהייטק, מרוויח יפה עם דירה (בפרברי המרכז) ללא משכנתא ועוד חיסכון בצד, נשוי, ילדה חמודה. למרות הכל אני מדוכא. למה? 1. כי העבודה שוחקת. נותנים לי לפתור בעיות תוכנה מסובכות שלוקח לי אפילו חודש לפתור, מריבות בעבודה והעבודה כבר לא מעניינת אותי. 2. יותר מדי שגרה. קמים בבוקר, רבים בעבודה, משתעממים, מעצבנים, חוזרים הביתה, עוזרים לסדר, להכין אוכל, אוכלים ולישון. 3. חו"ל - אני מאוד אוהב, בעיקר את אירופה ויש לי גם דרכון אירופאי. חשבנו לעבור אבל זה נפל בגלל שברוב המקומות לא דוברים אנגלית, אני לא יודע איך אמצא עבודה (ואיך אשתי) ומה שנשאר זה רק אנגליה, אירלנד וסקוטלנד. באנגליה הכל נורא יקר ואם אסע סתם לחפש עבודה ולא יצא כלום מלא כסף יבוזבז ומה גם שהבנתי שעובדים שם המון שעות בניגוד לשאר אירופה כך שזה לא מה שאני מחפש. אח"כ חשבתי אולי להמשיך פה ופשוט ליסוע כל שנה לחודש למדינה אחרת ופעם בכמה שנים לקחת חופשה ללא תשלום לאיזה שלושה חודשים. אבל אני לא יודע מה יצא מזה כי תמיד יש בעיות, אין לאשתי מספיק ימי חופש וכ'ו שבגללם אי אפשר ליסוע. ליסוע לשבוע-שבועיים עם הילדה כשההתנהלות גם מאוד איטית לא ממש מספק אותי. כי אני לא מספיק בשבוע לחוות את המקום (כשהולכים לאט, המון הפסקות, חוזרים מוקדם לחדר וכ'ו). מה שכן אני מאוד אוהב לתכנן את הטיולים ויכול להקדיש חודשים תכנון לטיול קצר. 4. חשבתי לחסוך כסף שיתן לי קצת הכנסה פסיבית - דירה קטנה להשקעה או אג"ח וכ'ו אבל היום כל הריביות נמוכות, לא מוצא דירות (וגם אין זמן לחפש כי כל הזמן עובדים, סידורים וכ'ו) והכסף סתם נשחק. בגדול הכל מוביל לזה שסתם אני מרגיש שאני הולך לעבודה, סובל, סידורים בבית וחוזר חלילה. ממש מדכא אותי ברמות קשות עד כדי שאני כבר לא נהנה מכלום בחיים וכל הזמן עצבני. לא יודע מה לעשות. כתוצאה מזה גם הילדה עצבנית וגם אשתי. כולם. אני לא נהנה מללכת לבתי קפה, מסעדות, מלונות בארץ..למרות שאנחנו הולכין די הרבה לבתי קפה, מסעדות. בארץ אני לא נהנה ממלונות כי סתם יקר, מלא ישראלים צועקים ואין מה לעשות חוץ מאשר הבריכה במלון. באירופה לעומת זאת אני מתמוגג אל מול הנופים. לשנות מקצוע? אולי? אבל אני לא יודע אפילו מה אני אוהב לעשות. גם בגיל 40 (או אפילו קודם) כבר אהיה זקן בהייטק ובטח לא אמצא עבודה.
לכאורה יש לי הכל, עובד בהייטק, מרוויח יפה עם דירה (בפרברי המרכז) ללא משכנתא ועוד חיסכון בצד, נשוי, ילדה חמודה. למרות הכל אני מדוכא. למה? 1. כי העבודה שוחקת. נותנים לי לפתור בעיות תוכנה מסובכות שלוקח לי אפילו חודש לפתור, מריבות בעבודה והעבודה כבר לא מעניינת אותי. 2. יותר מדי שגרה. קמים בבוקר, רבים בעבודה, משתעממים, מעצבנים, חוזרים הביתה, עוזרים לסדר, להכין אוכל, אוכלים ולישון. 3. חו"ל - אני מאוד אוהב, בעיקר את אירופה ויש לי גם דרכון אירופאי. חשבנו לעבור אבל זה נפל בגלל שברוב המקומות לא דוברים אנגלית, אני לא יודע איך אמצא עבודה (ואיך אשתי) ומה שנשאר זה רק אנגליה, אירלנד וסקוטלנד. באנגליה הכל נורא יקר ואם אסע סתם לחפש עבודה ולא יצא כלום מלא כסף יבוזבז ומה גם שהבנתי שעובדים שם המון שעות בניגוד לשאר אירופה כך שזה לא מה שאני מחפש. אח"כ חשבתי אולי להמשיך פה ופשוט ליסוע כל שנה לחודש למדינה אחרת ופעם בכמה שנים לקחת חופשה ללא תשלום לאיזה שלושה חודשים. אבל אני לא יודע מה יצא מזה כי תמיד יש בעיות, אין לאשתי מספיק ימי חופש וכ'ו שבגללם אי אפשר ליסוע. ליסוע לשבוע-שבועיים עם הילדה כשההתנהלות גם מאוד איטית לא ממש מספק אותי. כי אני לא מספיק בשבוע לחוות את המקום (כשהולכים לאט, המון הפסקות, חוזרים מוקדם לחדר וכ'ו). מה שכן אני מאוד אוהב לתכנן את הטיולים ויכול להקדיש חודשים תכנון לטיול קצר. 4. חשבתי לחסוך כסף שיתן לי קצת הכנסה פסיבית - דירה קטנה להשקעה או אג"ח וכ'ו אבל היום כל הריביות נמוכות, לא מוצא דירות (וגם אין זמן לחפש כי כל הזמן עובדים, סידורים וכ'ו) והכסף סתם נשחק. בגדול הכל מוביל לזה שסתם אני מרגיש שאני הולך לעבודה, סובל, סידורים בבית וחוזר חלילה. ממש מדכא אותי ברמות קשות עד כדי שאני כבר לא נהנה מכלום בחיים וכל הזמן עצבני. לא יודע מה לעשות. כתוצאה מזה גם הילדה עצבנית וגם אשתי. כולם. אני לא נהנה מללכת לבתי קפה, מסעדות, מלונות בארץ..למרות שאנחנו הולכין די הרבה לבתי קפה, מסעדות. בארץ אני לא נהנה ממלונות כי סתם יקר, מלא ישראלים צועקים ואין מה לעשות חוץ מאשר הבריכה במלון. באירופה לעומת זאת אני מתמוגג אל מול הנופים. לשנות מקצוע? אולי? אבל אני לא יודע אפילו מה אני אוהב לעשות. גם בגיל 40 (או אפילו קודם) כבר אהיה זקן בהייטק ובטח לא אמצא עבודה.
