אני בבעיה....
אני לא יודע מאיפה להתחיל..בטוח תצא לי מגילה..אבל אני באמת לא מבין את המצב שלי.. נתחיל הממתחלה...תמיד אהבתי להסתכל על גוף של בנים, מהצוואר ועד למעל החגורה. לא יותר... לבנות אני לא מרגיש משיכה. פשוט כלום. אבל מתאהב בהן..זה התחיל עוד מכיתה ז' ח'...מצד אחד תמיד אהבתי לראות גוף של בן, שוב מהצואר ועד לטבור...ובמקביל היתי מאוהב אנושות בילדה מהכיתה שלי..אהבה באמת גדולה...אבל בחיים לא הסתכלתי עליה בצורה מינית, למרות שהיא היתה יפה מאוד. ומשהו פה לא מסתדר לי. למה מצד אחד אני אוהב את החלק העליון בגוף של הבן, אבל אין לי שום רגש לבנים, פשוט כלום, ומצד שני אני מתאהב בבנות, כמו שסטרייט רגיל מתאהב, אבל לא נמשך? היום אני כבר בן 18, מעולם לא אמרתי לבנות שהתאהבתי בהן, שהתאהבתי בהן, מעולם לא היתה לי התנסות עם בת. אפילו לא קטנה. עד גיל 16 לא ידעתי מה זה אוננות. לגבי התנסות מינית, היתה התנסות, לא מלאה, אחת היתה הטרדה ואחת היתה כי התחילו איתי, ולא התנגדתי. בפעם הראשונה זה היה ערס שכונד, במלוא מובן המילה, פוזאיסט מופרע שנשר מהבית ספר. אתם מבינים למה אני מתכוון, הערסים הפרימיטיביים..מגדיר את עצמו כסטרייט גמור. לפני 3 שנים הוא היה בא אליי שאני לבד בבית, מבקש נייר טואלט ולהיכנס לחדר, ולא הבנתי מה הוא היה עושה שם. עם הזמן הוא הגיע למצב שהוא התפשט לגמרי מולי ולא התבייש. שהוא היה רק בלי חולצה לא היה אכפת לי, אבל ברגע שהוא הוריד הכל, הגעתי למצב שממש כמעט הקאתי לו בפרצוף..העפתי אותו ומאז אני לא מתקרב לאדם הזה. עד היום, אם יש דבר שהכי פחות מושך אותי בגוף האנושי בכלל, זה החלק בגוף של הבן מהחגורה ומטה. {בנות לא מושכות אותי, אבל גם לא גורמות לי לסלידה}. הפעם השניה היתה עם ילד ממשפחה מסורתית, פרימיטיבית כמובן, הילד מושפע-שרשראות זהב, פיצוחים כדורגל ואופי רגיל של ערס..סטרייט כן? היתי הולך אליו מדיי פעם רק בתור חבר רגיל. פעם אחת ישבנו לראות טלויזיה, תמים לחלוטין, בחדר שלו, אז כל שניה התלונן שלא נוח לו בצורת ישיבה. הוצאתי לו את המשפט "נו מה עוד אתה רוצה אולי מסאג'" כסלנג, בלי לחשוב..והוא "ואי כן כן תעשה לי מסאג'" בהתלהבות..לא התנגדתי. כולה מסאג'..מאז הבנאדם לא הפסיק להזמין אותי אליו הביתה, כל יום, חצי מהיום, אני אצלו, רק למסאג' מסאג'. עם הזמן התחילו גם "שיחות נפש" כאלה..ועם הזמן הוא גם רצה לעשות לי מסאג', ולא רציתי. ובהמשך אגיד למה..בסוף הסכמתי, התחיל לגעת בי "כמסאג'" ותוך שניות מצאתי אותו שוכב לידי עם היד שלו עליי והתחיל לגעת בי בצורה מינית, הינו רק בלי חולצה ולא התנגדתי, עם הזמן הוא ניסה להוריד לי גם ת'מכנסיים ות'תחתונים, ואני תוך ניסיונותיו לא נותן לו, עד שבסוף ניתקתי גם איתו קשר. מאז, אולי כבר שנה וחצי שנתיים פשוט התנזרתי, כי אני לא ממש להוט לדברים כאלה, מספיק לי להסתכל על הבנאדם..לגבי למה לא רציתי מסאג', זה כי הוא ביקש שאוריד חולצה. לא רציתי. אני מתבייש בגוף שלי, אני לא הולך לעולם בלי החולצה, אפילו לא בפעמים המאוד מעטות שאני בים, פשוט לא מוריד אותה. אני לא שמן בכלל, להפך, אני תת משקל, אבל בכל זאת מתבייש. היום אני מוצא את עצמי רואה כרטיסים של אנשים בגיל שלי, כדוגמאת שוקס או my space, ששם הבנים בד'כ תמיד יפים ומטופחים, גם אם לבנים יש תמונה בלי חולצה, עם גוף יפה, אני לא מסתכל על זה עכשיו כמשהו מושך אלא כ"למה האנשים האלה נראים כ'כ טוב ואני כזה מכוער?" מרגיש תחושה של החמצה..שאין לי סיכוי לחיות כמו שאני רוצה לחיות בגלל שאני מכוער והם יפים. הם פתוחים, חופשיים ואני ביישן ומתבייש מעצמי. שהחיים שלהם יותר כיפים, וקלים כי הם יפים ואני חסר בטחון וערך עצמי, עם בעיה קשה של זהות, שמצד אחד אני לא יכול להגיד על עצמי סטרייט ומצד שני לא יכול להגיד על עצמי הומו, גם לא דו מיני..בהחלט יש לי רצון להתחבר לאנשים כאלה, לאנשים מהמרכז, אנשים החברה המערבית היפים...אבל שוב, הבעיה היא באופי שלי, בזהות הבעיתית שלי ובמראה..אני שונא את איך שאני נראה..ועכשיו אני לא יודע לאן החיים שלי הולכים, לבזבז את הנעורים שלי, ומה יהיה הלאה? איך אני ממשיך לחיות? איך אוכל להיות בעתיד עם אישה, דבר שאני מאוד רוצה, אבל אני לא נמשך לנשים בכלל? אני מגיש למרות שאוהב אותה, אני אסבול אני לא יודע מה לעשות..
אני לא יודע מאיפה להתחיל..בטוח תצא לי מגילה..אבל אני באמת לא מבין את המצב שלי.. נתחיל הממתחלה...תמיד אהבתי להסתכל על גוף של בנים, מהצוואר ועד למעל החגורה. לא יותר... לבנות אני לא מרגיש משיכה. פשוט כלום. אבל מתאהב בהן..זה התחיל עוד מכיתה ז' ח'...מצד אחד תמיד אהבתי לראות גוף של בן, שוב מהצואר ועד לטבור...ובמקביל היתי מאוהב אנושות בילדה מהכיתה שלי..אהבה באמת גדולה...אבל בחיים לא הסתכלתי עליה בצורה מינית, למרות שהיא היתה יפה מאוד. ומשהו פה לא מסתדר לי. למה מצד אחד אני אוהב את החלק העליון בגוף של הבן, אבל אין לי שום רגש לבנים, פשוט כלום, ומצד שני אני מתאהב בבנות, כמו שסטרייט רגיל מתאהב, אבל לא נמשך? היום אני כבר בן 18, מעולם לא אמרתי לבנות שהתאהבתי בהן, שהתאהבתי בהן, מעולם לא היתה לי התנסות עם בת. אפילו לא קטנה. עד גיל 16 לא ידעתי מה זה אוננות. לגבי התנסות מינית, היתה התנסות, לא מלאה, אחת היתה הטרדה ואחת היתה כי התחילו איתי, ולא התנגדתי. בפעם הראשונה זה היה ערס שכונד, במלוא מובן המילה, פוזאיסט מופרע שנשר מהבית ספר. אתם מבינים למה אני מתכוון, הערסים הפרימיטיביים..מגדיר את עצמו כסטרייט גמור. לפני 3 שנים הוא היה בא אליי שאני לבד בבית, מבקש נייר טואלט ולהיכנס לחדר, ולא הבנתי מה הוא היה עושה שם. עם הזמן הוא הגיע למצב שהוא התפשט לגמרי מולי ולא התבייש. שהוא היה רק בלי חולצה לא היה אכפת לי, אבל ברגע שהוא הוריד הכל, הגעתי למצב שממש כמעט הקאתי לו בפרצוף..העפתי אותו ומאז אני לא מתקרב לאדם הזה. עד היום, אם יש דבר שהכי פחות מושך אותי בגוף האנושי בכלל, זה החלק בגוף של הבן מהחגורה ומטה. {בנות לא מושכות אותי, אבל גם לא גורמות לי לסלידה}. הפעם השניה היתה עם ילד ממשפחה מסורתית, פרימיטיבית כמובן, הילד מושפע-שרשראות זהב, פיצוחים כדורגל ואופי רגיל של ערס..סטרייט כן? היתי הולך אליו מדיי פעם רק בתור חבר רגיל. פעם אחת ישבנו לראות טלויזיה, תמים לחלוטין, בחדר שלו, אז כל שניה התלונן שלא נוח לו בצורת ישיבה. הוצאתי לו את המשפט "נו מה עוד אתה רוצה אולי מסאג'" כסלנג, בלי לחשוב..והוא "ואי כן כן תעשה לי מסאג'" בהתלהבות..לא התנגדתי. כולה מסאג'..מאז הבנאדם לא הפסיק להזמין אותי אליו הביתה, כל יום, חצי מהיום, אני אצלו, רק למסאג' מסאג'. עם הזמן התחילו גם "שיחות נפש" כאלה..ועם הזמן הוא גם רצה לעשות לי מסאג', ולא רציתי. ובהמשך אגיד למה..בסוף הסכמתי, התחיל לגעת בי "כמסאג'" ותוך שניות מצאתי אותו שוכב לידי עם היד שלו עליי והתחיל לגעת בי בצורה מינית, הינו רק בלי חולצה ולא התנגדתי, עם הזמן הוא ניסה להוריד לי גם ת'מכנסיים ות'תחתונים, ואני תוך ניסיונותיו לא נותן לו, עד שבסוף ניתקתי גם איתו קשר. מאז, אולי כבר שנה וחצי שנתיים פשוט התנזרתי, כי אני לא ממש להוט לדברים כאלה, מספיק לי להסתכל על הבנאדם..לגבי למה לא רציתי מסאג', זה כי הוא ביקש שאוריד חולצה. לא רציתי. אני מתבייש בגוף שלי, אני לא הולך לעולם בלי החולצה, אפילו לא בפעמים המאוד מעטות שאני בים, פשוט לא מוריד אותה. אני לא שמן בכלל, להפך, אני תת משקל, אבל בכל זאת מתבייש. היום אני מוצא את עצמי רואה כרטיסים של אנשים בגיל שלי, כדוגמאת שוקס או my space, ששם הבנים בד'כ תמיד יפים ומטופחים, גם אם לבנים יש תמונה בלי חולצה, עם גוף יפה, אני לא מסתכל על זה עכשיו כמשהו מושך אלא כ"למה האנשים האלה נראים כ'כ טוב ואני כזה מכוער?" מרגיש תחושה של החמצה..שאין לי סיכוי לחיות כמו שאני רוצה לחיות בגלל שאני מכוער והם יפים. הם פתוחים, חופשיים ואני ביישן ומתבייש מעצמי. שהחיים שלהם יותר כיפים, וקלים כי הם יפים ואני חסר בטחון וערך עצמי, עם בעיה קשה של זהות, שמצד אחד אני לא יכול להגיד על עצמי סטרייט ומצד שני לא יכול להגיד על עצמי הומו, גם לא דו מיני..בהחלט יש לי רצון להתחבר לאנשים כאלה, לאנשים מהמרכז, אנשים החברה המערבית היפים...אבל שוב, הבעיה היא באופי שלי, בזהות הבעיתית שלי ובמראה..אני שונא את איך שאני נראה..ועכשיו אני לא יודע לאן החיים שלי הולכים, לבזבז את הנעורים שלי, ומה יהיה הלאה? איך אני ממשיך לחיות? איך אוכל להיות בעתיד עם אישה, דבר שאני מאוד רוצה, אבל אני לא נמשך לנשים בכלל? אני מגיש למרות שאוהב אותה, אני אסבול אני לא יודע מה לעשות..