אני בבעיה.

אני בבעיה.

בעיה גדולה. אני אתחיל בקצת רקע. תמיד הייתי בן אדם מאוד חברותי. בבית ספר תמיד יצרתי קשרים, אבל גם תמיד יצרתי מחסום ביניי לבין אנשים אחרים כי לא רציתי שהם יכירו אותי באמת-כי לא רציתי שהם יכירו את המשפחה ואת הבית שלי. היו לנו מלא בעיות בבית , באמת אחד המצבים הכי מסובכים וקשים . כתוצאה מזה אני ספגתי המון המון חסכים וחוסר ביטחון ובעיות חברתיות ...ועוד ועוד. עכשיו אני גרה עם אבא שלי, אמא שלי מאוד בודדה והיא כל הזמן אומרת לי שהיא בדיכאון. היא לא עובדת , ורק אני שם בעולם שלה. הבעיה עם אמא שלי שהיא גם מאוד מאוד אגואיסטית. אני לא רוצה לחזור לגור איתה מכמה סיבות- ראשית, יש לי המון טראומות מהבית ההוא..ואם אני אחזור אז ככה גם הטראומות, זה כל כך עמוק בפנים שאני לא יכולה להתמודד עם זה. שנית, מבחינה פיזית אני פשוט לא סובלת את הבית ההוא, אמא שלי ממש לא מתנהגת כמו "אמא" . היא שונאת לבשל, שונאת לנקות ..והיא בעצם כל היום בדיכאון עמוק. אבל אני יודעת שאם משהו ייקרה לאמא שלי אז אני לא אצליח לצאת מזה, כי אני גם מאוד צריכה אותה. ואמא שלי כל הזמן רומזת לי שיבוא הרגע שאני אתקשר אליה והיא כבר לא תיהיה שם . אז אני בעצם חייבת לעבור. אבל מצד שני ....אם אני אחזור לשם ....אז שוב לא יעניין אותה המצב החברתי שלי, לא יעניין אותה כלום כמו שזה תמיד היה. מה לעשות?? אני אבודה. אם אני אעלה את כל אלו בפניה, היא לא תירצה בכלל לשמוע.
 

גרא.

New member
מאיה הסגולה,הרבה אופציות,אין לך,כאשר מצד אחד

מאד צריכה את אימך,והיא אותך,אבל מצד שני את מאד חוששת מפוסט טראומות שיחזרו,ובגדול מהבית ההוא.מצב בלתי אפשרי,לכאורה,בין הפטיש והסדן.מה עושים במצב כזה? דומה שמה שנותר לך,בחוסר ברירה,זה לחזק את עצמך ולהתחזק בטיפול תומך,ללא קשר ישיר עם החזרה לבית אמך.אבל במיוחד לעשות את זה,אם תחליטי לחזור מהימוקים שהעלית.במילים אחרות,אמך כנראה כבר לא תשתנה,א כי היא כן יכולה לקבל טיפול תרופתי לפחות לגבי הדכאונות שלה.את נערה צעירה,ויכולה להפיק די הרבה מטיפול פסיכולוגי,כזה שיתן לך את החמצן והיכולת לתפקד אפ וכאשר תחליטי בכל זאת לחזור לבית אימך,ע"פ צו מצפונך.איך נאמר פעם," אמא יש רק אחת".
 
טוב שאת מודעת "למשקולת" הכבדה שקשורה לרגלך...

למעשה את מציגה תמרור אזהרה לעצמך לגבי עתידך במידה ותשובי לבית אימך.התמרור ותחושת הבטן שלך נכונים,ואת צריכה להישמע לעצמך בעניין.כלומר,עתידך והצלחתך תלויים ב"מרחק" שתשמרי מאימך.ככל שתקדמי את עצמך ללא תלות בה,כך מצבך ייטב. כעת את לא בשלה מספיק ולא חזקה מספיק נפשית כדי להתמודד עם מצוקות אימך הקשות ועם הפיתוי שהיא משדרת לך כל הזמן. רק אם תקומי ותעשי עם עצמך ולמען עצמך - המצב שלך ישתנה לטובה.העשיה העצמית כפי שאמר גרא,נמצאת בחיזוק אישי ונפשי שבר ביצוע ע"י טיפול פסיכולוגי.חשוב מאוד שתביני את חשיבותו הרבה של טיפול עבורך כקרש הצלה ממשי וחשוב בשבילך.דברים לא ישתנו מעצמם,זאת את חייבת להפנים,ולכן עלייך לגייס את כל כוחותייך לטובת הטיפול המיידי בעצמך. הישארות במקום רק תחמיר את המצב,ולכן - רק עשייה ממשית - תתחיל להצעיד אותך בכיוונים הנכונים עבורך.
 
אכן מודעת...

אני קצת נרתעת מטיפול כי אני לא מרגישה שזה יכול לעזור לי .. למשל יש לי בעיה של חוסר ביטחון עצמי, וזה מקשה עלי מאוד. אבל , לא ברור לי איך טיפול יכול לעזור כאן. בטחון עצמי יעלה לי אם אני אתמודד ביותר סיטואציות חיוביות. במיוחד שהבעיה שלי היא הרבה יותר סמויה. לפעמים , בקבוצות מסוימות יש לי המון ביטחון, אבל בקבוצות אחרות , יש רגעים שהבטחון שלי פשוט יורד למטה לפתע. הדרך היחידה לדעתי להתמודד מול כל הבעיות האלה היא להתאמן עליהם ת'כלס בחיים האמיתיים . לדעתי פסיכולוג יותר מתאים למי שצריך לדבר עם מישהו. אבל אני לא חושבת שזאת הבעיה שלי.
 
מאיה - ראי,את זקוקה לטיפול לא רק לשם חיזוק

בטחונך.יש קשת רחבה של נושאים,חוויות ופרקים בחייך שהביאו אותך לאן שהיגעת,ואיך שהיגעת ,ויצרו את אישיותך.טיפול הוא לא "לחיצה על כפתורים" שמייד משנים את מצב המטופל.זה תהליך נפשי מורכב שיוצר שינויים חיוביים במטופל בהתאם להתקדמות הטיפול.נכון שאמצעי הטיפול הוא באמצעות תקשורת מילולית הדדית בין המטפל למטופל (כמובן תלוי בשיטת הטיפול) שגורמת לתובנות לשנות הרגלים מהעבר,להתגבר על מכשולים בחיים,ליצור אופקים חדשים,ובקיצור - להשתנות,להתבגר להתגבר על עכבות מהעבר.כך שאת טועה בכך שרק מי שרוצה לדבר עם משהו,הולך לטיפול פסיכולוגי.מה שכן חשוב מאוד - זו המוטיבציה שצריך המטופל ,כדי להתמודד עם תהליך הטיפול. איני בטוח שתרגולי "תכלס" יצליחו להצעיד אותך קדימה עם הקשיים המגווונים שאת סוחבת.
 

snoopytush

New member
היי מאיה

אני כן חושבת שטיפול יכול לעזור לך. את צודקת שמהבחינה החברתית הטיפולל הכי טוב במצבים מסויימים הוא לקפוץ למים אבל יש לך ממה שמשתמע הרבה יותר דברים מאשר ביטחון עצמי נמוך. יש לך מחשבות/דפוסי התנהגות שמקור השתרשותן בא מהבית. אם את מרגישה שקשה לך להתמודד לבד ושאת נהיית דיכאונית וכאלה אין להזניח את הנפש. יש כל מיני סוגי טיפולים זה לא רק פסיכולוג ואת על ספה חח. בעניין אמא יש לי רעיון : אולי תקציבי לך כזה פעם בשבוע שתבואי לבקר אותה לדבר איתה ואולי לעזור לה אבל תגבילי את הביקור אולי לא תשני בבית אלא בקרבת מקום או שתעזבי אחרי יום. אני גםפ לא בטוחה ששהייה באוירה שלילית תתרום לך את צריכה להשתחרר מאוירה חונקת כזאת ולהתפתח במקום שתרגישי יותר חופשייה לבטא ולהרגיש את עצמך מנגד אין לשכוח את אמא והכל עניין של איזון. זו דעתי יום נפלא !
 
היי לך.. :)

תודה רבה על העיצות. אגב, זה בדיוק מה שאני עושה. ... אני באה אליה כל יום שישי...אבל היא רוצה שאני אבוא עוד ועוד וכל הזמן מזכירה לי שבלעדי לא טוב לה. והיא כל הזמן אומרת לי שאני צריכה אותה כל דקה..למרות שאני מרגישה שהיא בכלל לא מחפשת את טובתי בכל זה, אלא את טובתה.
 

snoopytush

New member
והיי מאיה מה שלומך

מצטערת שהתפרצתי ככה לשרשור שלך אני שמחה לראות ששתינו מתעניינות באותו תחום.
 
למעלה