אני בבית ויוגי לא...

בנצ100

New member
אני בבית ויוגי לא...

הוא במשפחתון. ונשלחתי לבלות קצת עם עצמי. והגננת אמרה שהיא תתקשר. כל כך מוזר. לא יודעת מתי הייתי לבד בבית בחצי שנה האחרונה. אני חורשת את הפורום ומסתכלת על הטלפון כל הזמן. יכול להיות שהיא מסתדרת? לא... אני מתפדחת להתקשר. אתמול התקשרתי והוא ישן. ולא בא לי לצאת האמא ההיסטרית. אבל מתי אני כבר יכולה לבוא לקחת אותו? אני מתגעגעת? היום כשאמרתי לו שלום, הוא היה על השטיח, שיחק באיזה צעצוע, ואז הוא ראה את היד לי, ותפס לי אותה חזק. אני יודעת שזה לא היה "אמא, אל תלכי" כי הוא עוד לא בגיל הזה, אבל... אממ... נראה לי שאני אלך לראות מה שלומו... שתקפוץ לי הגננת. הוא כבר שם שעתיים. זה המון. ליום שלישי בגן בסה"כ. >לאמא יש חרדת נטישה<
 
../images/Emo24.gif אמא נטושה שכמוך!

כמהמוכר!זה כל כך קשה בהתחלה (אפילו קצת מעליב). סביר מאוד שהיא מסתדרת איתו, ובמיוחד בימים הראשונים. דווקא בהמשך יכול (לא חייב!) להיות משברון כשהוא יבין שזה "לתמיד". מותר לך להתקשר כל יום בהתחלה. ככה זה, ואני בטוחה שהיא מבינה את זה. מבטיחה לך, שבעתיד לא רחוק פתאום תגלי שעברו השעות ויום שלם לא "דגמת" את המטפלת.
מזדהה!
 

נוריה

New member
איזה כיף לך... סתאאאאאאאאאאאם

אני לא מאמינה שאני חושבת את זה, אבל לא היה מזיק לי כמה שעות חופשיות...
 

happy

New member
זה כל כך מוכר

אני בשבוע שליהי היתה אצל המטפלת ואני עדין בבית פשוט התחרפנתי. היתי מתקשרת למטפלת פעם בשעה או שהיתי פשוט קופצת אליה. יאמר לזכותה שהיא מאוד הבינה את זה. בנצוש תעשי מה שאת מרגישה נוח איתו. לדעתי המטפלות תמיד חושבות שאנחנו היסטריות לא משנה מה נעשה.
 

סינטה1

New member
אוף, קשה ../images/Emo10.gif

נו, איך היה היום? אגב, רותם במשפחתון כבר 5 חודשים ואני מתקשרת עדיין כל יום... נודניקית שכמותי.
 

רונה 4

New member
אוי, חמודה שכמותך

הזכרת לי את הזמן ששני החלה ללכת לגנון לראשונה, רק שזה היה כשהיתה בת שנתיים וכבר היה לה מאוד את הקטע של 'אמא, אל תלכייייייייייי'. גם לי היתה חרדת נטישה גדולה אז, הייתי יושבת מחוץ לגן ומנסה לשמוע אם היא בוכה או לא. אבל שוב, היא היתה בגיל שבוכים. זה היתרון בכך שיוגי עדיין קטן ועוד לא כל-כך מבין, ויתרגל להיפרד כבר מגיל צעיר. נו, ספרי איך היה?
 

בנצ100

New member
הכל כמובן היה בסדר...

אחרי שאתמול השארתי אותו לשעה וירדתי לשתות קפה, וכשחזרתי שמעתי שהוא בכה עד שהוא נרדם, אז היום דווקא הוא נרדם בלי בכי, התעורר, אכל והכל היה בסדר. אפילו קיבלנו מחמאות מהעוזר גננת שבא פעם בשבוע, שהילד "מאוד קוגניטיבי". לא בדיוק הבנתי מה זה אומר ,אבל נשמע לי שזה טוב... מחר אני מתכננת ללכת לחדר כושר על השעות האלו
זה יעזור לי להשתחרר קצת...
 

נוריה

New member
או-הא, איזה עוזר גנן אינלגנט ...

מאד קוגנטיבי - את זה אף פעם לא שמעתי אבל מצד שני, יוגי הוא באמת משהו מיוחד, חכם, מחונן וכו' אז הוא כנראה המציא את המחמאה הזו... בקיצור, בפעם הבאה שבטיפת חלב יאמרו לך שהוא לא התהפך בחודש הנכון תגידי להן שהוא מאד קוגנטיבי ושהוא לא יכול בעת ובעונה אחת לפתח גם את הקוגניציה שלו וגם להתהפך!
 

טאניוש

New member
../images/Emo6.gif

לדעתי זה אומר שהוא חברותי, מתקשר. אבל לא מתחייבת
. אף פעם לא שמעתי שאומרים על בן אדם שהוא "קוגניטיבי", באמת עוזר אינטילגנט (יותר מדי).
 

ariane

New member
נכון מאוד

קוגניטיבי זה מישהו שמקשר טוב עם הסביבה ומודע ממה שקורה מסביבו. כל הכבוד ליוגי הקוגניטיבי!!!
 

תמי ס

New member
בטח שהיה ליוגי בסדר

לאמא שלו היה קצת פחות... אבל ליוגי היה נפלא. מקווה שימשיך לכם חלק, ואת - לכי תוציאי קצת מרץ בחדר כושר, לפחות שיהיו גם שרירי גוף תפוסים בנוסף לכתפים שתפוסות מלחץ ודאגה.
 

happy

New member
בנצ איך היה בחדר כושר?

ספרי פרטים. היית היום בחדר כושר? איך היה היום לאמא של הילד הקוגנטיבי?
 

בנצ100

New member
אני אפתח בלוג...

"קורותיה של אמא בהיעדר הגוזל"... בטח, הייתי היום בחדר כושר. אמנם פחות משעה (כי כבר הייתי חייבת לבוא לראות איך הוא מסתדר!) וכשחזרתי הוא בדיוק אכל מבקבוק מעורסל בזרועותיה של הגננת, ומצד אחד נחמץ לי הלב שהוא אוכל מבקבוק (דפקט אישי, ברור שהוא אוכל מבקבוק), ומצד שני נורא שמחתי שהיא מחזיקה אותו ככה ולא מאכילה אותו כשהוא בסל-קל/טרמפולינה. היה שווה להמשיך לחפש מקום טוב יותר. הוא נראה מרוצה. קיבלנו דף דיווח על כמה אכל/ישן/שיחק (מקבלים כזה כל יום!) והוא התגלגל המון מסתבר, שזה משמח. מחר - עולים לחצי יום... והדרך שלי להעביר את הזמן תהיה ללכת לקוסמטיקאית להוריד סוף-סוף שערות... אני מתחילה להנות קצת...
 

ariane

New member
אוי בנצי

כל כך קשה.... אני לא יכולה להגיד לך מה לעשות כי אני בעצמי לא יודעת איך להגיב. אני היום הלכתי לברר לגבי פעוטון לעדן לחודש ספטמבר... אחרי זה לא הפסקתי לחבק אותה ולבכות. לי יש טראומת ילדות מגנים ובתי ספר אז איך אני יכולה לשלוח אותה לסבל הזה?? איך???? אני לא יכולה לחשוב שאני אהיה רחוקה ממנה כל כך, היא כל כך עדינה איך היא תגיב עם כל האנשים הזרים והרעש מסביבה?? אני מקווה שבסוף תתרגלי. נשיקות אריאן
 
תהני מהזמן הזה

תפרגני אותו לעצמך. לא תאמיני כמה טוב גם ליוגי קצת בלעדייך
. אני עשיתי את זה מי שהם היו בני חודשיים, וזה באמת מוזר בפעם הראשונה. כתבת מקסים וחמוד, ומאוד התרגשתי.
 
למעלה