אני בבית!! הללויה....

[tali_le]

אני בבית!! הללויה....

שלום לכם אני אפתח בלהסביר כמה מטורפת וכמה מכורה אני שכבר כמה שעות אני חושבת על ההודעה שאני אכתוב כאן כשאני סוף סוף אתפנה למחשב שלי אז אני בבית, כבר בפעם השנייה (ולא כתבתי לפני, כי באמת לא יכלתי, הסבר יבוא...) ואני אפתח בהצעה מפתה לכל הצעירים שבין כותבי הפורום חופשה של 8 ימים במלון יוקרתי, 40 דקות מאילת מלון מפואר, 4 אנשים בחדר, מטבח מצויין ומלצרים חמודים במדים ירוקים מדריכי תיירים שייקחו אתכם לכל האטרקציות בסביבה כולל הקולנוע, הבריכה, המטווח, המדסיה ועוד כולל אפשרות להארכת השהייה לחודשים נוספים, הכול בהתאם לייעוד... ובקיצור למי שלא הבין על מה אני מדברת - אני רשמית בוגרת קייטנת בנות חיל אוויר מחזור אוק´ 02 (כן, כן, אנחנו מנסות להשמע קרביות) אז מה סיפרו לכם על הצבא? אוהלים? לא שמירות? לא באמת משמעת? חה חה חה ואני אסביר את הכול בציטוט מפיו של סא"ל יאיר משהו - מפקד ביסמ"ת (בית ספר למקצועות התעופה: אני רוצה שהבנות של חיל האוויר יעברו טירונות בתנאים של חה"א, באווירה של חה"א ובמהות של חה"א - בגלל זה נפתח מסלול טירונות בביסמ"ת בקיצור היה כיף היה לנו סגל אדיר המ"מ, נטלי גולן שכמעט ולא ראינו הסמלת, רעות שהייתה שאקלית ממש, במקרה ישנה בחדר עם חברה טובה שלי ולכן היה נחמד המ"כית שלי, רוני (איזה שם יפה

) שלה קראנו ההודית (אבל היא בעצם תימנייה ועוד מ"כית - אורטל - שכינוייה היו רבים ונעו בין ציף ציף (על סמך הקול האהוב) טוויטי וברווזונת (שמתייחסים לצורת ההליכה) הבנות איתי היו מדהימות 85 בנות בשתי מחלקות, אחוז נכבד של בוגרות שנת שירות וכמה בנות שהיו ממש ממש מדהימות היומיים הראשונים בטירונות היו חביבים הסתכמו בכמה שיעורי בטיחות בנשק, שיחות עם כל העולם ואחותו ונגמרו בקבלתו של נשק (מטאטא זה יותר הכיוון) אני לא יודעת כמה מכם היו בצבא עם נשק לאחרונה אבל מאותו יום בילינו את מירב הטירונות בצעקות

"רוס"ר M16", "לבדיקה", "בשוטפת", "הנשק פרוק ובדוק המפקדת/הסמלת/המ"מ" - אני ועוד כמה בנות הפכנו את זה לאמנות של ממש, צעקנו כמו המ"כית המגניבה שהיה לה דרך משעשעת לומר את זה.... הטירונות המשיכה בכיף כמו שכבר הסברתי התנאים בחיל האוויר ממש נהדרים ישנים במבנים ולא באוהלים מים חמים 24 שעות ביממה האוכל מצויין: לחמניות אפויות במקום, ארטיקים, טוסטר ועוד אוכל טוב... ביום רביעי בצהריים הכול קצת נהרס.... אבל זה מייד בהודעת ההמשך... טלי

 

[דן צ]

תבדקי טוב טוב

שכתוב שם צבא הגנה לישראל, כי כפי שזה נשמע זה אולי צבא לפלנד, בלי אוהלים וביתנים ובלי כל המשמעת הנוקשה של הצבא כפי שאני מכיר. עיצה שלי אם באת לבקש, תבדקי שאת בצה"ל!!!

 

[tali_le]

המשך הסיפור, הלוויות ועוד....

עד כה נעה לה הטירונות על מי מנוחות למי מכם שלא יודע ביום שלישי שעבר היה פיגוע בישוב קטן בשם חרמש ונהרגו 2 בנות ואישה מבוגרת... ביום רביעי חזרתי למגורים בהפסקת הצהריים, ניגשה אליי בחורה מקורס צפ"ט שנראתה מוכרת, שאלה אם אני זוכרת אותה ואמרה שהיא מהשכבה מתחתיי מייד היא סיפרה לי שבפיגוע שהיה ערב קודם נהרגה אורנה אשל (ז"ל

) שהייתה מורה ומחנכת שלי בתיכון במשך 4 שנים.. מאותו זמן העניין נעשה מעורפל מאוד אחת הבנות ניגשה לסגל ושחררו אותי לחדר מה ששיגע אותי יותר כי לא ידעתי מה לעשות עם עצמי אורנה אשל הייתה אדם מיוחד מאוד, נחנכת מדהימה שדאגה לתלמידים כמו לילדים שלה, תמיד דאגה להכול, תמיד ידעה הכול, תמיד הייתה שם ! חזרתי לשיעורים במצברוח רע ובמקביל הגשתי בקשה להשתחרר ללווייה יום למחרת... המ"כית המעט מעצבנת, טוויטי, לקחה ממני את הבקשה ועצבנה אותי ממש כששאלתי מתי תהייה תשובה והיא אמרה - "תוך 72 שעות לפי החוק" במסדר הערב נגשה אליי הסמלת, נתנה לי פס לקחה לי את הנשק והעבירה לי תדריך יציאה למחרת ב- 7 בבוקר יצאתי עם סיוון, חברה טובה שלי שסידרה לצאת ביחד איתי ונסענו הגעתי ללוויה ממש כשהיא התחילה אחרי שבדרך התאספו עוד מאנשי השכבה שהגיעו גם הם מהדרום ההללוייה הייתה די נוראית, קשה מאוד, המונים הגיעו ומיכאל, ידיד שלי הקריא הספד מצמרר... כבר שעה אחרי הלוייה הייתחי בדרך חזרה ישנתי אצל דודים שלי בב"ש כדי להספיק לחזור לבסיס בבוקר ולעשות שבת חזרתי לבסיס, מה שהיה מוצלח מאוד כי דעתי הוסחה ע"י העיסוקים וע"י השבת הנחמדה מאוד שהעברנו המשך יבוא... (מצטערת על הקטיעה כל הזמן, המחשב שלי בגסיסה איטית)

 

[tali_le]

פרק נוסף ואולי אחרון

(אך תלוי לחלוטין במצבי הרוח של המחשב שלי) חזרתי לבסיס, הגעתי מייד למסדר נקיון (שלא הספקתי לנקות אליו, כמה חבל) שכיוון שהיה ביום שישי נעשה ע"י המ"מ... כמובן שלא הספקתי להתאפס בכלל והפלאפון שלי צלצל באמצע המסדר... הברווזה דידתה אליי ורשמה אותי לעונש מאוחד יותר (שהיה הראשון והאחרון בטירונות) המסדר עבר בסדר וכך גם השבת שאת רובה בילינו באי יציאה מהמגורים (דורש לעלות על מדי א´ לא נוחים ובשפצור הכומתות שלנו (שלי נראית מצויין עכשיו) יום א´ הגיע ואיתו - המטווחים מי רוצה לנחש כמה טווחתי מתוך 7 כדורים? 7? 6? 5? 4? 3? 2? 1? 0! 0! 0! אני המוכשרת אך העיוורת הצלחתי לטווח 0 כדורים, ואפילו לא נאלצתי לעשות מטווח חוזר... כמה כיף... המטווחים הצליחו למלא לנו את כל היום ובדרך חזרה החלטנו לשיר שירים רבים ומשעשעים (ואפילו לגלות שגם הסגל עושה אותו דבר, כששתקנו לרגע) יום שני היה יום ההשבעה, ההורים שלי לא הגיעו מבחירה שלי בעיקר גוף מדהים הצבא הזה הם בונים את המערכת ככה שאין לך אפשרות לא להתרגש מכל העניין הזה כל הבוקר הכנו את המקום שיראה יפה ושנרגיש חשובות המוזיקה ברקע (שירי שבועה ובועז שרעבי) הנוף המדהים ההורים הבוכים אין מצב לא להתרגש ההשבעה הייתה באמת יפה, אם כי מהותית הייתה לא בעיה איתה שהמ"מ שהעבירה לנו שיעור על הנושא לא הצליחה לפתור וכך שמחות ומאושרות התכוננו לסיום הטירונות כיוון שבטירונות שלנו היו המון בנות, רק חלקן מיועדות לקורס שלי - נסעו למחרת בבוקר רוב הבנות הבייתה, כשאנחנו הועמדנו איתן בשלשות וראינו אותן נוסעות - איזה באסה לנו!! אבל מיד התחלנו להתרגש כי התחיל קורס מבצעים 63 עברנו שיחת פתיחה, קיבלנו מדים ירוקים (מדי ב´ בדר"כ הם ירוקים בחה"א אבל לטירוניות נותנים גם ב´ חאקי כדי להבדיל)), תגיות של קורסיסטיות וביחד עם זה שהנשק כבר לא היה עלינו - עלינו למעמד חדש - קורסיסטיות!! ואז התחלנו ללמוד כבר ביום הראשון קיבלנו המון חומר על בסיסים, טייסות ומטוסים לשנן ליום המחרת בבוקר - למדנו כמה שעות טובות מבחן הבוטים התגלה כדי קל בהשוואה להמשך - עד כה למדנו רק סדרת מבוא 1 שמתעסקת במבנה ובמערך הפעילות הכוללני מאוד של חיל האוויר אבל החומר הוא בכמויות אדירות אם כי נראה מעניין למדי הבנות בקורס מצויינות אחת אחת, נשארנו 24 בנות ונוספו אלינו 2 בנים וכמו שנראה יהיה כיף אז זהו בערך מאוד נהניתי ועכשיו אני בבית ל- 48 שעות אז זהו זה הסיפור ושבוע הבא אני גם יוצאת את בטוח אני אכנס גם אז (וגם עוד 10 פעמים עד שאני אסע בראשון בבוקר) טלי אה, ואושר - פגשתי את רמה (או יותר נכון היא פגשה אותי), היא שם בקורס ע. בקר...

 

[maayan15]

נשמע שנהנת...

אני שמחה בשבילך...ואני מצטערת על המורה שלך למרות שאני לא מבינה למה לקחת את זה כ"כ קשה.. (אם ככל הכבוד למורה....זה בדר"כ לא כ"כ קשה לתלמידים לשעבר)...

 

[tali_le]

אם היית מכירה אותה....

היית מבינה... בכלליות למדתי בבי"ס קיבוצי שם הקשר בין התלמידים למורים הוא מאוד אדוק ואיתה גם שמרתי על קשר אחרי הלימודים לא תאמיני כמה תלמידים הגיעו ללווייה טלי

 

[אפי היקרה]

אני מאוד מבינה את זה

בלי קשר למערכת החינוך הקלוקלת בישראל, יש עדיין כמה וכמה אנשים שיכולים בהחלט להיות חריגים, מיוחדים ומשפיעים. אפילו אני הכרתי כמה מהם, למרות שאת שנות שירותי בבית הספר גמרתי מזמן. אני מבינה מדוע זה ערער אותך, אבל בגלובאלי, אני שמחה לדעת שיש לנו שתי חיילות בצבא ההגנה לישראל שדווקא רואות את הדברים הטובים שאפשר להפיק מזה. למרות שטרם התוודעתם לשק"ם ולצרות הנילוות אליו.

 

[zimes]

תגידו לי...

רק לי נדמה שבסיפורי הצבא (המענינים!) יש יותר מדי מספרים, ר"ת ושמות? אז... אני יודעת שהמודיעין הסורי יודע יותר, ואני משערת שהם לא גולשים בפורומאפי, אבל זה צורם לי. אני מגזימה או מה?

 

[tali_le]

לא מדוייק

לפחות אצלי אין שום עבירה על ביטחון שדה עברנו על זה המון הרצאות והמון דברים - כי כל החומר שאנחנו לומדים הוא סודי ומסווג מאוד ואין מצב שאני אכתוב כאן משהו מסווג טלי

 

[zimes]

לא מדויק

את כתבת, למשל, את מספר הבנות בקורס. זה להגיד פה כמה אנשים ח"א מכשיר כעת לתפקיד מסוים (וגם איזה תפקיד זה). לא יודעת. אני לא הייתי כותבת את זה באינטרנט. ונסיים בבדיחה - אפרופו צבא - - מה ההבדל בין הצופים לצה"ל? - לצופים אין ארטילריה כבדה.

 

[אושר מ]

יש בזה משהו...

המספרים האלה בדר"כ חסויים. למרות שזה לא כזה נורא כי לא כולן מסיימות אתה קורס בכל מקרה.. זה עדיין ב"ש.

 

[Idan91]

כיף חיים, הא? ../images/Emo187.gif

 

[אושר מ]

../images/Emo6.gif

רמה נהנית שם כהוגן... אני כלה זמן איתה ב sms וגם בטלפון. נשמע שגם את עושה חיים.. נחמד לחשוב שתיהיה לי קייטנה של עשרה ימים לפני קורס מס 1 (יש לי שלושה!! שלושה!!) מצטערת בקשר למורה שלך...