אני בא והולך..
(טוב, עדיין לא הולך..) יקיריי. חזרתי מן הדרום (ההדגש הוא, שכשמדרימים מן הצפון - כלומר חיפה, אז מגיעים לדרום). היה מדהים וקסום ומדברי ורוחני ושקט ומחשבתי והכל. לא אפרט לוח מסלולים, אבל אגע פה ושם בכלליות ואספר כל מה שרציתי לספר. סוף העולם, סוף העולם.. ירוחם. אחת מן הערים העניות ביותר בארץ, ששיעורי האבטלה בה עלו על כל גבול. מקום נוראי, ועצרנו שם למטרה לא ברורה. מסתבר שעדיין מוכרים במבה לולו, ומירוחם - כנראה שאף אחד לא ייצא בחיים. עצוב, אבל נכון. מוזיקה, ללב היא חודרת.. תבורך אחותי ועבודותיה הלא חוקיות מעבר לים. הביאה לי המיני-דיסק, ויואב תפעל המיני-דיסק, ונדב צרב למיני דיסק. ויצא אחלה דיסק. מיני, אבל הכי מקסים בעולם. מקסימום הנאה במינימום מקום. פרסומי מדליק שכזה. אנני לנוקס, רוקסט, סטינג, אלאניס, ריטה, גרין דיי, עברי, מוניקה סקס, המכשפות. 37 שירים של איכות יצוקה. עבר בכל האוטובוס ואני מקווה שלא הדבקתי אף אחד בדלקת אוזניים.
דוהר ברוחניות.. מתקשר למוזיקה, אבל שמעו סיטואציה. מדבר. חושך כאחת ממכות מצריים. כשחושבים על זה, די היינו קרובים למצריים. גם לירדן קצת. היינו אול-אובר. בחזרה לסיטואציה - מדבר. חול. חושך מצריים. רוח מנשבת. קור אימים, אך בצורה מקסימה. רעננות נצחית אע"פ מצבינו הפרו-מקלחתי. האוזניות על הראש, ותודות לתומר והקיבעון המוחי שיצר בראשי (ממש התנחלות מצרית) היתה גם נוכחות אבנאסנסית במיני-דיסק. וכך התענגתי על רגעי אלוהות צרופים בכל צעד ושעל וניסיון התאבדות לא מכוון. עייפות וחוסר שפיות.. חוסר שינה הביא למסיבת טראנס מטורפת שהתרחשה אתמול (או שהמסיבה הביאה לחוסר השינה?), והיו סמים. לא ידוע לי ממש איפה. נמנעתי. האלכוהול, בניגוד לתקרית סמינר ירושלים שעורר תהודות בכל רחבי הקמפוס הקפיטליסטי שלנו, היה מוחבא הפעם. והיתה מצוקת סיגריות בנוסף לכל. זוועה כלל-מערכתית. גופינו זעקו לתועבה, לכלוך, קיא וסרטן ריאות. הגיינה. בטירוף שלנו.. אז זהו. שאני לא ממש הגייני ברגע זה, ואני לא אפרט. אני אץ למקלחת, אך לפני זה אספר בכמה נקודות מה שרציתי לומר.
אני ורותם שתלנו בשבוע שעבר עצים ביער הגאווה. הומואים ולסביות זה עם מצחיק. רותם, את מוזמנת להרחיב בחוויותייך, אני מתמוטט פה. ולא מצחוק.
פולנים נשרפים בקלות.
אי-חבישת כובע עלולה להביא לקרקפת אדומה, כואבת ודואבת.
גמלים הם יצורים מעוותים גנטית, אבל חמדמדים בטירוף.
אם רוכבים נכון על גמלים, לא צריכה להיווצר בעיה מפשעתית.
גם נדב יכול לעשות סנפלינג כמו גדול. פעמיים.
אילת. לחות מינימלית (או שמא מקסימלית?). יובש. גוד-הר-דיי תמידי.
טישו - מצרך של הכרח.
ערב קריוקי. מאסט בכל טיול.
נפתחו ארבעה שירשורי מזלטוב בשבוע אחד. זה שאני עוזב, זה לא סיבה לחגוג..
אני עייף מת. ומשתוקק למקלחת. אבל חזרתי.
אוהב את כולכם,
נדבו'ש.
(טוב, עדיין לא הולך..) יקיריי. חזרתי מן הדרום (ההדגש הוא, שכשמדרימים מן הצפון - כלומר חיפה, אז מגיעים לדרום). היה מדהים וקסום ומדברי ורוחני ושקט ומחשבתי והכל. לא אפרט לוח מסלולים, אבל אגע פה ושם בכלליות ואספר כל מה שרציתי לספר. סוף העולם, סוף העולם.. ירוחם. אחת מן הערים העניות ביותר בארץ, ששיעורי האבטלה בה עלו על כל גבול. מקום נוראי, ועצרנו שם למטרה לא ברורה. מסתבר שעדיין מוכרים במבה לולו, ומירוחם - כנראה שאף אחד לא ייצא בחיים. עצוב, אבל נכון. מוזיקה, ללב היא חודרת.. תבורך אחותי ועבודותיה הלא חוקיות מעבר לים. הביאה לי המיני-דיסק, ויואב תפעל המיני-דיסק, ונדב צרב למיני דיסק. ויצא אחלה דיסק. מיני, אבל הכי מקסים בעולם. מקסימום הנאה במינימום מקום. פרסומי מדליק שכזה. אנני לנוקס, רוקסט, סטינג, אלאניס, ריטה, גרין דיי, עברי, מוניקה סקס, המכשפות. 37 שירים של איכות יצוקה. עבר בכל האוטובוס ואני מקווה שלא הדבקתי אף אחד בדלקת אוזניים.