אני בא והולך..

Ez sLeeP

New member
אני בא והולך..

(טוב, עדיין לא הולך..) יקיריי. חזרתי מן הדרום (ההדגש הוא, שכשמדרימים מן הצפון - כלומר חיפה, אז מגיעים לדרום). היה מדהים וקסום ומדברי ורוחני ושקט ומחשבתי והכל. לא אפרט לוח מסלולים, אבל אגע פה ושם בכלליות ואספר כל מה שרציתי לספר. סוף העולם, סוף העולם.. ירוחם. אחת מן הערים העניות ביותר בארץ, ששיעורי האבטלה בה עלו על כל גבול. מקום נוראי, ועצרנו שם למטרה לא ברורה. מסתבר שעדיין מוכרים במבה לולו, ומירוחם - כנראה שאף אחד לא ייצא בחיים. עצוב, אבל נכון. מוזיקה, ללב היא חודרת.. תבורך אחותי ועבודותיה הלא חוקיות מעבר לים. הביאה לי המיני-דיסק, ויואב תפעל המיני-דיסק, ונדב צרב למיני דיסק. ויצא אחלה דיסק. מיני, אבל הכי מקסים בעולם. מקסימום הנאה במינימום מקום. פרסומי מדליק שכזה. אנני לנוקס, רוקסט, סטינג, אלאניס, ריטה, גרין דיי, עברי, מוניקה סקס, המכשפות. 37 שירים של איכות יצוקה. עבר בכל האוטובוס ואני מקווה שלא הדבקתי אף אחד בדלקת אוזניים. |מלאך| דוהר ברוחניות.. מתקשר למוזיקה, אבל שמעו סיטואציה. מדבר. חושך כאחת ממכות מצריים. כשחושבים על זה, די היינו קרובים למצריים. גם לירדן קצת. היינו אול-אובר. בחזרה לסיטואציה - מדבר. חול. חושך מצריים. רוח מנשבת. קור אימים, אך בצורה מקסימה. רעננות נצחית אע"פ מצבינו הפרו-מקלחתי. האוזניות על הראש, ותודות לתומר והקיבעון המוחי שיצר בראשי (ממש התנחלות מצרית) היתה גם נוכחות אבנאסנסית במיני-דיסק. וכך התענגתי על רגעי אלוהות צרופים בכל צעד ושעל וניסיון התאבדות לא מכוון. עייפות וחוסר שפיות.. חוסר שינה הביא למסיבת טראנס מטורפת שהתרחשה אתמול (או שהמסיבה הביאה לחוסר השינה?), והיו סמים. לא ידוע לי ממש איפה. נמנעתי. האלכוהול, בניגוד לתקרית סמינר ירושלים שעורר תהודות בכל רחבי הקמפוס הקפיטליסטי שלנו, היה מוחבא הפעם. והיתה מצוקת סיגריות בנוסף לכל. זוועה כלל-מערכתית. גופינו זעקו לתועבה, לכלוך, קיא וסרטן ריאות. הגיינה. בטירוף שלנו.. אז זהו. שאני לא ממש הגייני ברגע זה, ואני לא אפרט. אני אץ למקלחת, אך לפני זה אספר בכמה נקודות מה שרציתי לומר.
אני ורותם שתלנו בשבוע שעבר עצים ביער הגאווה. הומואים ולסביות זה עם מצחיק. רותם, את מוזמנת להרחיב בחוויותייך, אני מתמוטט פה. ולא מצחוק.
פולנים נשרפים בקלות.
אי-חבישת כובע עלולה להביא לקרקפת אדומה, כואבת ודואבת.
גמלים הם יצורים מעוותים גנטית, אבל חמדמדים בטירוף.
אם רוכבים נכון על גמלים, לא צריכה להיווצר בעיה מפשעתית.
גם נדב יכול לעשות סנפלינג כמו גדול. פעמיים.
אילת. לחות מינימלית (או שמא מקסימלית?). יובש. גוד-הר-דיי תמידי.
טישו - מצרך של הכרח.
ערב קריוקי. מאסט בכל טיול.
נפתחו ארבעה שירשורי מזלטוב בשבוע אחד. זה שאני עוזב, זה לא סיבה לחגוג..
אני עייף מת. ומשתוקק למקלחת. אבל חזרתי.
אוהב את כולכם,
נדבו'ש.
 

Arielcohen

New member
נבדו'ש ../images/Emo24.gif

מה המצב??? שמח שחזרת ! אתה באמת כותב ממצב של חוסר שפיות זמני אבל זה עדיין מצחיק... כיף לקרוא, ספר עוד חוויות!
 

Ez sLeeP

New member
אויש.

"פולנים נשרפים בקלות". זה לא המקום לבדיחות שואה. באמת שלא התכוונתי, ככה יצא. בשעות כאלו, לוקח לי אפילו מספר שניות לפענח את הסאב-טקסט של עצמי.
 

lollapalooza

New member
אוי נדבוש ../images/Emo9.gif

התגעגעתי לשנינות. בהחלט. טוב לראות שהשמש האילתית לא אידתה את כשרונך לשעשע אותי (וכן, נחנקתי מצחוק ואמא תלתה בי מבטים תוהים, שוב.) טוב שחזרת, טוב שנהנית
ושיהיה ברור- זה לא במקום הפרופורציות
 

shani the one

New member
עניין הגמלים..

מוכר לי מקרוב. אני לא אגנוב מנדב את *הפוקוס*, גם אני הייתי בטיול שנתי בדרום כמו שאתם מבינים בסוף יצאתי, הצטרפתי ביום השני בערב כדי לשנות אווירה (מי שלא מבין-סבא נפטר) ורכבתי על גמלים זו הייתי חוויה!! כנראה שלא רכבתי נכו לפי דבריו של נדב וכול המפשעה כואבת לי עד עכשיו! שבת שלום לכולם שני
 
אם כבר כולם משתפים...

גם אני רכבתי על גמל בטיול שנתי בכיתה ח' וזה אחד האירועים הטראומטיים בחיי
 

Ez sLeeP

New member
"גם אני רכבתי על גמל.."

פורום תמיכה משהו...
שנינו'ש, הכל בסיידר מותק? Call me if you need to talk about it..
 
נדביק...

יצא לנו לדבר גם אתמול אבל בכל מקרה אני שמחה שהיו חוויות וכשיהיו תמונות אז זה בטח יהה מבדר יותר.. התגעגעתי מלאנטלאפים בקשר לט"ו בשבט כמובן שיש לי חוויות אבל אני מעדיפה שתכתוב על זה משו ואני יגיב וכשאני אפתח את התמונות אז זה גם יהיה ויזואלי.. בכל אופן, יש לי בחדר בבסיס את המדבקה של "גם אני נטעתי עץ ביער הגאווה" ואני ממש מרוצה ממנה (כמובן שזה ליד 'פינת עברי'.. זהו אז נשיקות ונדבר
 
הבנתי את הרמז, תודה רבה!

האמת רציתי אתמול בצהריים לכתוב אבל אבי היקר קטע אותי באמצע... אז הנה אני פה, מוכנה ומזומנה לכתוב על הטיול לאילת שעבר עלינו לטובה או לפחות על כמה highlights ממנו...
על ירוחם וי"ב5 לעולם, אבל לעולם, אל תתנו ל-20 ומשהו בני נוער אינפנטיליים להסתובב לבדם ובטח לא במקום כמו ירוחם! משחקי משימות ברחבי אחת הערים בעלות שיעורי האבטלה הגבוהים ביותר בארץ. משעשע? אני לא חושבת. כנראה שגם כיתתי הכיתה לא חשבה כך. לכן, כשפיזזנו כילדים מוגבלים לכיוון התחנה הראשונה והבחנו בגן שעשועים ע-נ-ק-י אצנו רצנו אליו ולמתקניו המשעשעים. במהרה נכנעו גם הרציניים בכיתתנו ובהם המורה והמדריך [שהוא בעצם האינפנטיל הגדול ביותר] והצטרפו לחגיגה. בעודינו מתגלשים עם ילדי ירוחם במגלשות המדיפות ריח שתן ומתנדנדים בנדנדות הרעועות, החלה קטטה בין חבורת ילדים בני 8-13, לבושים כולם בחליפות דיאדורה שחורות-צהובות תואמות לבין כמה מבנות כיתתנו. ברחנו כל עוד נפשינו בנו מפאת הפחד מאותם זאטוטים ושבנו לאוטובוס עם הזנב בין הרגליים. מסקנה: ירוחם- עיר המחר!.
מחט בערימת שחט לוטם- חברה יקרה מאז כיתה ז' וכיום לומדת ומתגוררת רוב זמנה בפנימית שדה בוקר. קרה מקרה ולנו בלילה הראשון באכסניה שבקרבת הפנימיה. סיפרתי על כך ללוטם כיומיים לפני כן והיא עלצה ושמחה והתחננה בפני להתקשר אליה ביום ראשון עם כל הפרטים. יום ראשון הגיע ואני מתקשרת לילדה שוב ושוב ומשאירה הודעות זועמות במענה הקולי אך אין מענה אנושי. כבר כמעט שבע בערב... לחץ! יצאתי לחפש אותה ברחבי המקום הלא מוכר. ביקשתי מאנשים רבים למקום המצאותה של חברתי וכולם טוענים שהיא בחזרות להצגה ומתי תחזור? שעה-שעתיים. יאוש. חזרתי לחדרי. בשבע- ארוחת ערב. נכנסתי לחדר האוכל ושם בפינה מצאתי את לוטם. אצתי רצתי אליה וחיבקתי אותה כאילו לא ראיתי אותה חודשים כשבעצם ביליתי איתה יומיים לפני כן... חחחח טיפשה. לפחות ראיתי סוף סוף איפה היא גרה.
מבצע "ירח מלא" נחל חווארים- טיול לאור הירח המלא. ואכן היה זה ירח מלא! בני כיתתי נהנו מאוד וחשפו את ישבניהם הלבנבנים [והשעירים ברובם] בכל הזדמנות שהייתה להם, סוברים שזה עניין מצחיק מאין כמוהו. כמובן שהם אימצו את העניין למשך כל הטיול ואיוורו את עכוזם כל כמה דקות- רק בשביל הshow.
בוא נרקוד עד אור הבוקר טראנסים באמצע פארק תמנע. ריקודים לאור הירח המתקטן והולך באמצע המדבר, לרגלי הרים של חול צבעוני. גאוני. טראנסים פסיכודליים לרוב מעוררים בי אקסטזה וכל העניין משתפר והולך עם boost קטן של 4 שוטים של וודקה נקייה. נהדר לא? כמובן שהבוקר בא מהר מדי- 3 שעות שינה [4 עד 7] לא מספיקות אף פעם לאף אחד. מלבד זאת ידידי, אני מאוהבת בכיתה שלי- בכל אחד ואחד מהאנשים המופלאים שמרכיבים את הגוש הכל כך לא קשור למציאות שהוא י"ב5. הם כאלה מתוקים! אומנם קצת מפגרים מאחורה כשזה נוגע לאינטיליגנציה ומחבבים יתר על המידה לחשוף את ישבניהם בפומבי, אבל עדיין... איך אפשר שלא לאהוב אותם? היה טוב וחבל שנגמר!! נושי.
 
למעלה