גמבה מתולתלת
New member
אני באמת לא אכלנית!
איך אתן במסעדות? מבחינת מה אתן בוחרות מהתפריט? אני מודה שאני אכלנית לא גדולה בבית (לפעמים אני מתפרעת, אבל זהרק בנשנושים ולא באוכל "אמיתי", ארוחות). כשאני מוזמנת למסעדה או לחתונה או לאירוע אחר, אני אפילו אוכלת פחות. כי אני לא אוהבת מגוון טעמים וכל מיני מאכלים עם שמות פלצניים ומראה עוד יותר. זה לא עושה לי את זה, לא מושך אותי. אני אוהבת לאכול אוכל שמוכר לי: דג, עוף, סלט, דברים פשוטים ומוכרים. לגבי קינוחים, לפעמים אני לוקחת סלט פירות או גלידה או הכי פרוע חתיכת עוגה קטנה מחתיכה של מישהו אחר. ולא בגלל דיאטה, אני פשוט אוהבת לאכול את המוכר. וגם ככה גבינות שמנות מזמממן הוצאתי מהתפריט וכ"ל לגבי עוגות קרם ולחמים לא קלים, גי חשוב לי להיראות טוב. לא בשביל אחרים, רק בשביל עצמי. רע לי במידה 40-42. יום שישי הייתי עם אחותי ובעלה במסעדה בגדרה, מה אומר? לא אהבתי. מבין כל המנות עם המליון מרכיבים והשמות הארוכים הזמנתי דג דניס עם כרובית ושעועית וסלט עגבניות פיקנטי והרבה תה. אולי אם לא הייתי בשמירה הייתי הולכת על קינוח פשוט, או אולי על פסטה. בכל אופן אני יושבת עם המנות שלי ואחותי ובעלה, שאוהבים ויודעים לאכול, כל כל המשתמע מכך, כל הזמן מציקים לי: "גם פה את בדיאטה?" "חבל שאין סלט חסות עם גזר, מה?" ו"אז תאכלי, מה יקרה? אלוהים יעניש אותך אם תלבשי מידה 40?" אני לא רוצה להיכנס לויכוחים, האמת נעלבתי. לא סובלת שמסתכלים לי בצלחת ומעירים לי ואומרים לי: "את תעשי הכל כדי להיכנס למידה 38-36? גם תעני את עצמך?!" אז זהו, שאני ירדתי 5 ק"ג וחצי, ולמרות המעידה של יום חמישי החלטתי להמשיך בשמירה גם בתנאים האלו. אבל ההצקות שיגעו אותי. כמו שמישהו שאוכל הרבה לא אוהב שמחטטים לו בצלחת, גם אני שונאת את זה! ממש נפגעתי. פחדתי להזמין סלט, ועוד סלט עם ירקות בלבד ובלי אגוזים ופרמזן (שאני במילא מתעבת). למה אנשים לא מכבדים את זה? לא אוהבת מתוקים כ"כ ולא סלטים עם צ'דר ובוטנים, אולי אוהבת, אבל קבעתי לפני כמה שנים שאני אנסה ככל שאני יכולה להימנע מזה. זה פשע?
איך אתן במסעדות? מבחינת מה אתן בוחרות מהתפריט? אני מודה שאני אכלנית לא גדולה בבית (לפעמים אני מתפרעת, אבל זהרק בנשנושים ולא באוכל "אמיתי", ארוחות). כשאני מוזמנת למסעדה או לחתונה או לאירוע אחר, אני אפילו אוכלת פחות. כי אני לא אוהבת מגוון טעמים וכל מיני מאכלים עם שמות פלצניים ומראה עוד יותר. זה לא עושה לי את זה, לא מושך אותי. אני אוהבת לאכול אוכל שמוכר לי: דג, עוף, סלט, דברים פשוטים ומוכרים. לגבי קינוחים, לפעמים אני לוקחת סלט פירות או גלידה או הכי פרוע חתיכת עוגה קטנה מחתיכה של מישהו אחר. ולא בגלל דיאטה, אני פשוט אוהבת לאכול את המוכר. וגם ככה גבינות שמנות מזמממן הוצאתי מהתפריט וכ"ל לגבי עוגות קרם ולחמים לא קלים, גי חשוב לי להיראות טוב. לא בשביל אחרים, רק בשביל עצמי. רע לי במידה 40-42. יום שישי הייתי עם אחותי ובעלה במסעדה בגדרה, מה אומר? לא אהבתי. מבין כל המנות עם המליון מרכיבים והשמות הארוכים הזמנתי דג דניס עם כרובית ושעועית וסלט עגבניות פיקנטי והרבה תה. אולי אם לא הייתי בשמירה הייתי הולכת על קינוח פשוט, או אולי על פסטה. בכל אופן אני יושבת עם המנות שלי ואחותי ובעלה, שאוהבים ויודעים לאכול, כל כל המשתמע מכך, כל הזמן מציקים לי: "גם פה את בדיאטה?" "חבל שאין סלט חסות עם גזר, מה?" ו"אז תאכלי, מה יקרה? אלוהים יעניש אותך אם תלבשי מידה 40?" אני לא רוצה להיכנס לויכוחים, האמת נעלבתי. לא סובלת שמסתכלים לי בצלחת ומעירים לי ואומרים לי: "את תעשי הכל כדי להיכנס למידה 38-36? גם תעני את עצמך?!" אז זהו, שאני ירדתי 5 ק"ג וחצי, ולמרות המעידה של יום חמישי החלטתי להמשיך בשמירה גם בתנאים האלו. אבל ההצקות שיגעו אותי. כמו שמישהו שאוכל הרבה לא אוהב שמחטטים לו בצלחת, גם אני שונאת את זה! ממש נפגעתי. פחדתי להזמין סלט, ועוד סלט עם ירקות בלבד ובלי אגוזים ופרמזן (שאני במילא מתעבת). למה אנשים לא מכבדים את זה? לא אוהבת מתוקים כ"כ ולא סלטים עם צ'דר ובוטנים, אולי אוהבת, אבל קבעתי לפני כמה שנים שאני אנסה ככל שאני יכולה להימנע מזה. זה פשע?