אני באמצע

אני באמצע

כל הדברים שלי ושל הפשושה ארוזים - בגדים נעליים וצעצועים נשאר המטבח ופינישים אחרונים בכל הבית דברים שנצטרך עדיין מחר וביום ראשון אבל בגדול הרוב גמור נשארתי בלי קרטונים
 

א פרסקי

New member
תנסי

או שקיות ענק או קרטונים בקניונים במחסנים שם יש לכל קניון בהצלחה
 
מטבח זה הכי קשה ../images/Emo178.gif

אל תשאירי לרגע אחרון... ואריזת כל מיני שטויות לי אישית גוזלת המון זמן - בסוף פשוט עוברת בכל הבית עם שקית וזורקת הכל לשם בלי למיין (ובלי להסתכל בכלל...). בהצלחה
 
יאו מה עשית לי עכשיו...

אני ארזתי דירת 3.5 חדרים כמעט לבד+חברה טובה, זו הייתה אחלה הזדמנות להפטר מכל הג'אנק, מה גם שעברתי לדירת 3 חדרים אבל שליש גודל.....בכל אופן זה סוג של קטרזיז, את תרגישי זאת ברגע שתסתכלי על הבית בפעם האחרונה ותסגרי את הדלת וזהו. שיהיה בהצלחה...ופשוט תעברי לשקיות זבל גדולות, הכי טוב.. ספרי חוויות בהמשך, שיהיה בשעה טובה.
 

שרשירית

New member
שמעי, מסתבר שאת בחברה טובה ../images/Emo24.gif

רובנו מתמודדים כאן עם דברים דומים, רובנו עשינו מעברים ושינויים בתקופת הגירושים. במקרה שלי אני עברתי מרחק של 200 ק"מ עם הקטנצ'יק ועזבתי עבודה שמאוד אהבתי. אבל עם הזמן מצאתי גם כאן חברים, עבודה וחיים לא רעים בכלל. לאט לאט הכל יבוא על מקומו. עוד יגיעו זמנים שניצחק על זה - נו אז כנראה שלא, אבל הבנת את העיקרון.
 

רק שיר

New member
זה מחזיר אותי

שנה אחורה. יותר מהגירושין , היה לי קשה לעזוב את הדירה שחייתי בה עשר שנים. היו שם המון זכרונות ועד עכשיו כשאני נתקלת בתמונות משם- יש לי עקצוצים קלים. אך עכשיו במבט לאחור, לא מבינה איך אפשר היה לחיות 'שם'. עכשיו הרבה יותר טוב.
זו רק דירה ואלה היו רק קירות...מה שחשוב, זה הרבה מעבר.
 
עם המטבח אני לא מעזה אפילו להתחיל

אני גרה כאן 4 חודשים - בעל הבית מכר את הדירה ואני עוברת שוב אבל כאן התאהבתי פעם ראשונה בחיי הרגשתי שאני באמת אוהבת מישהו עד טירוף עד מוות עד דמעות ועם המעבר זה נגמר
 
למעלה