אני אם אם לילד בן 14

כוכב101

New member
אני אם אם לילד בן 14

מאובחן עם תפקוד גבוה. לומד בחטיבת ביניים כיתה ח' , בית ספר רגיל עם סייעת. חברתית לא השתלב אבל לימודית מאוד מצליח ואהוד על המורים. ילד טוב, חרוץ, שקדן ומנומס. אומנם לא מציקים לו בכיתה אך גם לא מתקרבים אליו במיוחד.
הוא ילד שמאוד מחפש חברים אבל מאוד נרתע מהסגנון של הילדים בסביבתו, שלדעתו הם ילדים שובבים, עושים שטויות, מרביצים ומקללים.
אני שוקלת להעבירו לכיתת "מופת" (כיתת מצויינות), רק בגלל הנושא החברתי. אני יודעת שהנושא הלימודי עלול להפגע כי שם הרמה מאוד גבוהה וזה עלול להלחיץ אותו ולתסכל אותו.
מצד שני אני מאמינה שבכיתה כזו לומדים "חנונים" , מה שדומה יותר לאופי וההתנהגות שלו. האם לדעתכם האינטואציה שלי הגיונית ?
בהנהלת בית הספר שלו אמרו לי שזה יעשה לו נזק גדול יותר כיוון שגם לימודית זה ילחיץ אותו וגם חברתית המצב יהיה רע, כיוון שהילדים בכיתות מצויינות מאוד תחרותיים וכל מה שמעניין אותם זה הציונים והם לא רואים ממטר את החברים בכיתתם.
האם למישהו/י יש ניסיון בכך? אנו גרים בראשון לציון.
 

TikvaBonneh

New member
הניסיון שלי

אני אם לילד בן 19, מאובחן עם תפקוד גבוה. למד בבית ספר רגיל. בכיתה ב הוא עשה את מבחני המחוננים, והתקבל לתכנית מחוננים של היום בשבוע. הוא הלך בנוסף גם לחוגים אחר הצהריים שנועדו למחוננים.
הוא לא הצליח להתחבר גם עם הילדים בכיתת המחוננים. גם עם הילדים בחוגים אחר הצהריים.
כי הבעיה היא לא שהילדים שובבים, או מקללים.
הבעיה שלו הייתה שהילדים לא מעונינים בחברתו! ילדים בגיל ההתבגרות לא מוכנים לקבל את השונה. לא מוכנים לסלוח על טעיות קטנות בהבנת קודים חברתיים.
עד כאן לגבי הנושא החברתי.
וכעת, לגבי הנושא הלימודי.
גם הבן שלי היה תלמיד טוב וחרוץ בכיתה ח. בכיתה ט, באותו בית הספר בו למד כל הזמן, דרגת הקושי עלתה, התחילו להלחיץ אותם עם הצורך להתקבל לתיכון.
לבן שלי היה מאוד קשה.
בתיכון הוא כבר לא היה מסוגל בכלל להתמודד. הכנסתי אותו לתיכון טוב ולכיתה מעולה.
הביטחון העצמי שלו התבסס על ההצלחה שלו בלימודים, וכל ציון נמוך או חוסר הצלחה לימודית היו אסון בשבילו.
הוא איבד לחלוטין את העניין בלימודים. הרגיש שהוא לא יכול לעמוד בתחרות.
 

dina199

New member
האם אלה האפשרויות היחידות ?

הבן שלי אובחן בגיל 14.
הוא לא היה תלמיד טוב וזה היה רק בגלל התנאים של בית ספר רגיל, כי הוא ידע הכל.
הוא למד בתיכון פרטי לחינוך מיוחד. בגלל שזה היה פרטי , אני יודעת שאני לא יכולה להמליץ על זה לכולם.
אבל בכל מקרה אני מציעה לחשוב על אפשרויות נוספות.
 

kagome10

New member
אני בעד כיתות מופת

למדתי בכיתה כזו, וחוץ מזה שזה הקטין את התסכול של ללמוד חומר בקצב של צב צולע, ואפילו במקצועות הומניים שבהם למדנו בקצב של שאר השכבה העלה משמעותית את רמת הדיונים.

השאלה אם הוא ילחת או לא זו שאלה שחלקית תלויה באופיו - ופה אני לא יכולה לתת שום תחזית - וחלקית בתפיסות העולם שלכם ושלו.

אני למדתי שש שנים בכיתת מופת. בתחילת ז' הייתה בעיה של יחס שאר הכיתות בשכבה לכיתה שלנו, אבל היא נפתרה במהרה והחברויות ממש לא היו רק מהכיתה. בהפסקה ישבו בכיתה מלא תלמידים מכיתות אחרות ואנשי הכיתה התפזרו לכיתות אחרות. אצלי יצא שלא היו לי חברים מהכיתה, רק כמה ידידים. אני רוכשת חברים מאוד לאט ושומרת נאמנות לאורך זמן. חברה אחת שלי למדה שכבה מתחתי וחבר אחר בכיתה מקבילה, וזה די והותר חברים בשבילי. אבל היו ידידים מהכיתה, וזה די נדיר אצלי. פשוט אנשים שאפשר לדבר איתם.

מצד שני, המנהל נשמע גרוע. לא יודעת אם הוא ניזון מסטיגמות על הכיתה <וסטיגמות מגוחכות ממש> או שזה המצב, אבל בכל מקרה זה מעיד עליו דברים רעים. לא שלא הייתה תחרותיות, אבל איך זה קשור למצב החברתי? לימודים וחברים אלו ווקטורים בלתי תלויים.

בנוגע למצב החברתי - אני לא יודעת מי אמר לך שבכיתת מופת לומדים חנונים. לומדים תלמידים שהם יותר חנונים משאר השכבה, אבל הם לא ממש חנונים וממש לא בטוח שהוא ימצא שם חברים. לדעתי הגיוני לעבור לכיתת מופת בשביל הלימודים - זה מה שאני עשיתי ואני לא מתחרטת על זה. אבל בשביל החברים?

לא הייתי מייעצת לאף אוטיסט או איש אמצע לחפש חברים בבית הספר. בית ספר תיכון זה פשוט לא מקום מתאים לזה. כדאי לחפש חברים לפי תחומי עניין.

כך שאני הייתי ממליצה אם אפשר להעביר לבית ספר פרטי כלשהו או בכלל ללמוד אקסטרני, ולחפש חברים בכנס עולמות או משהו בסגנון.
 

רחל119

New member
ואו,כמה קשה לקרוא אותך

כותב שבית ספר תיכון זה לא מקום למצוא בו חברים
זאת כאשר הוא שוהה שם כ-30 שעות בשבוע!
כל השעות האלה נגזר עליו להיות לבד....???
 

kagome10

New member
מתי כבר יש זמן לחברות בבית הספר?

בשיעורים אין אינטראקציה חברתית של ממש. במקרה הטוב יש דיונים מעניינים <ואת זה יש הרבה יותר בכיתת מופת, ואני נהנתי מאוד מהדיונים שהיו, וחבל שלא היו יותר> במקרה הרע יש הכתבה או מורה שמסבירה או כל גרסא אחרת של שיעור פרונטאלי, נטולת אינראקציה חברתית.

יש הפסקות. מקסימום שעה ביום. וגם בהן לעיתים קרובות יש מה לעשות: לעיתים קרובות בקושי הספקתי ללכת להוציא את הספרים מהלוקר, לעבור לכיתה אחרת שנמצאת חמש דקות הליכה מהכיתה הנוכחית, שלא לדבר על לאכול אם יום הלימודים נמשך עד שלוש ואף אחד לא חשב שזו סיבה לתת הפסקת אוכל, אז אוכלים בהפסקה של עשר דקות. כך שיש הפסקה גדולה באורך חצי שעה שאמורה להיות מופנית לפעילות חברתית. זה ממש קצת זמן, לדעתי.

המשמעות החברתית של בית ספר ביסודי היא ליצור מסגרת של כיתה שיש לה משמעות גם מחוץ לשעות הלימודים. בחטיבה ובתיכון זה כבר לא רלוונטי. כמו כן בית הספר מאפשר להיחשף בנוחות ליחסית הרבה אנשים. זהו. בית ספר זה מוסד לימודי, לא חברתי. לא ברורה לי הציפייה לחברה במוסד שנותן בקושי שעה לפעילות חברתית ביום.
 
עוד סיבה טובה

למה לעבור לחינוך הביתי, לילד שקשה חברתית דווקא בחינוך הביתי הוא יותר יכול להיפתח לחיי חברה
 

kagome10

New member


 

dina199

New member
90 אחוז מהשעות האלה

נמצאים בכיתות דחוסות.
ובשאר הזמן (בהפסקות) הבלאגן חוגג.
מי שלא מסוגל להתמודד עם הבלאגן אכן נשאר לבד.
 
תיכון הוא לא אינדיקציה לחיים ואפשר להיות מאוד

לבד בבי"ס גם אם את נ"טית לגמרי.
ואני לא רואה בזה אסון. גם אני הייתי מאוד בודדה בבי"ס ובהחלט שרדתי לספר על זה, למצוא חברים ש*כן* מתאימים לי ויש לי תחומי ענין משותפים איתם (בניגוד לתחושת העוף מוזר שליוותה אותי במהלך רוב שנותי במוסד).
בקיצור, ביה"ס הוא לא בהכרח חוויה מאוד מוצלחת עבור הרבה ילדים ולא אינדיקציה להמשך החיים.
בנוסף, שמתי לב שיותר קל להחליף סביבה מאשר את עצמך. אז נשמע שעדיף לילד למצוא סביבה יותר מתאימה לו, אבל ממש לא בהכרח מחוננים!
 

yonitbrk

New member
כיתת תקשורת, חברה של בני נוער שווים לו

וכמובן המשך לימודים בשילוב בכיתה גדולה.

חשבת על האופציה הזו? בכיתת תקשורת ניתן להמשיך ללמוד בכיתת שילוב , אך ליצור קשרים חברתיים עם חברים השווים לו, גם הם אוטיסטים. יתכן ובחברת השווים ירגיש יותר נוח, וכך תוכלו להנות משני העולמות
 
אני מכירה כמה בנים מחוננים

(בנות זה סיפור אחר).
ילדים מחוננים הם לא חנונים עדינים על גבול האוטיזם, אם זה מה שאת מדמיינת. הם פשוט ילדים מאוד חכמים, לרוב עם סט מרשים של בעיות רגשיות משל עצמם, שיכולים להיות מאוד דורסניים כלפי מי שנתפס בעיניהם כפחות טוב.

זה שמעניין אותם נושאים קצת שונים ושהם חכמים, לא הופך אותם בכלל לילדים שנעים יותר להיות בחברתם, בטח לא אם אתה לוקה במשהו. הם מאוד אגרסיביים סביב האינטלקט שלהם ובתחרות מתמדת להוכיח שהם הכי חכמים כי בשפיץ של הפירמידה יש מקום רק לאחד.
נראה לך שזה יהיה מקום שנעים לבנך?
אם הוא מאוד מחונן ומשתעמם מהחומר הלימודי, אז שווה לנסות. אבל רק בשביל זה.

אציין במאמר מוסגר שעד היום, הילדים היחידים שהציקו לבן שלי, היו לא סתם מחוננים, אלא ב-3% העליונים של מצויינות כלל ארצית, אז יתכן שהגישה שלי היא לא סופר אובייקטיבית.

לדעתי מה שהציעו לך - כיתת תקשורת לתפקוד גבוה - יכול להיות פתרון מצוין. ככה הוא יהיה עם ילדים שהם כמוהו ויוכל למצוא את מקומו בקבוצת השווים. אם יש סיכוי שילדים יתנהגו בצורה דומה לשלו ושהוא מרגיש איתה נוח, הגיוני שזה יהיה שם.

כמובן שהמחוננים שאני מכירה הם מעטים יחסית ולא כולם בהכרח כך, אבל שמעתי שזו האוירה בהרבה כיתות מסוג זה.
 

אדרמל

New member
ממליצה בחום

בני היקר , בכיתה ח מופת, אספרגר .
הוא משתלב היטב בכיתה הזו ומצליח מאוד מאוד בלימודים, ( אפילו מסתדר בלי סייעת זו השנה הראשונה) . נכון גם במופת הוא לא בשפיץ החברתי, אבל ביחס לשנים קודמות המצב השתפר מאוד, יש לו ששה , שבעה חברים, ישנו ביחד בחדר בטיול שנתי, התחפשו ביחד בפורים, יצאו פעם אחת בפסח לסרט , בקיצור זה הישג גדול בעבורו...
לגבי הלימודים עד התיכון בטח אין בעיה אחר כך בבגרויות וכאלה עוד אין לי מושג...
 
למעלה