"אני אוטיסט גאה"

"אני אוטיסט גאה"

היום דניאל הלך לביה"ס עם חולצה כשהלוגו עליו היה: "אני אוטיסט גאה", זה במטרה לענות לילדים מכיתתו שמקללים אחד את השני: "יא חתיכת אוטיסט" חחחח... אתמול הדפסנו כמה חולצות ודניאל אמר שזה יהיה במקום תלבושת אחידה... אז מה אני עשיתי? חחחח... הדפסתי חולצה שהלוגו עליה היה: "אני אמא גאה לילד אוטיסט גאה" ואז כששמע מאמן הכושר שלו על החולצות, ביקש שנדפיס גם לו חולצה שהכתובית עליה: "אני אוטיסט גאה" והוא מתכוון ללכת איתה ברחוב... (הוא לא אוטיסט, אבל למרות זאת הוא אדם מקסים שאנחנו מאוהבים בו...) ניראה לי שזה מתאים לשירשור של "פעמיים כי טוב" של יום שלישי, זה עדיין קיים? שיהיה לכם יום שכולו טוב, עמליה
 

schlomitsmile

Member
מנהל
סחתיין עליכום
מצטרפת לבקשתו של פואט
לגבי השירשור- הוא עדיין קיים, לא כל יום שלישי, אבל הנושא שלו הוא מה אנחנו עושים למען עצמנו, בלי קשר לילדים.
 

shavririt

New member
ואפשר לקחת חולצת ביה"ס...


ולהדפיס עליה את הכיתוב..כך שיהיה גם וגם.
 
זה מה שעשינו, קנינו חולצת בי"ס

כאילו תלבושת אחידה... עוד יומיים תראי את הצילומים...
 

tamarus1

New member
כל הכבוד לדניאל

אני רק חוששת מתגובות של אנשים מסביב.. מקווה שהוא מספיק חזק לכך....
 
תגובות:

בכיתה: ילד שתמיד אומר: "אוטיסט מפגר" שאל את דניאל אם הוא עשה את החולצה בגלל שכל הזמן הם מקללים אוטיסטים... רוב הילדים הגיבו ואמרו "יפה מאוד" הסייעת אמרה שיש לו הרבה אומץ... רק אני חושבת שזה לא קשור לאומץ? אני מקווה שזה עובד עליהם והם לומדים דרך החולצות שאוטיסט זו לא קללה... דניאל ביקש הרבה חולצות כדי שיוכל ללכת איתם לביה"ס... ברחוב: אז בחנות שעשינו את החולצות מאוד התלהבו... ברחוב-אף אחד לא הגיב... נכנסנו לפורת ספרים (חנות שדניאל שורץ בה) להראות את החולצות והתקבלנו בהתלהבות... כל מי שהכיר אותנו, הגיב מאוד בחיוב. בקאנטרי: אף אחד לא התייחס, חוץ מחברה שפגשתי והמדריך כושר ששכחנו להביא לו את החולצה (הוא ביקש גם- סתם מקנא...) בסה"כ, אני כן חושבת שאנשים ראו, אך לא הגיבו בצורה מיוחדת... אולי היו במבוכה? אם כן, אז יופי שנפגשו בחולצות שלנו ואולי כדאי להראות אותם יום יום, שפחות יפחדו... אני חושבת שאנחנו מגזימים בהתייחסות הלא מקבלת של הסביבה... ולכן, לא צריך אומץ ללבוש חולצה כזו- צריך אמונה בעצמך שאתה שווה, למרות הסטיגמה שאני מאמינה שאותה ניתן לשנות... הלכנו לצלם והצטלמנו אצלו תמונות סטודיו עם החולצות ועם מיקה הכלבה שעיצבנה אותי היום כשפיזרה את כל האשפה במטבח בכל הבית... מישהו רוצה אותה? בבקשה?סתם... מחר נעלה את התמונות לפייסבוק...
 
שכחתי לספר שאחד הילדים בכיתה

אמר לו, שהוא מבין שהוא גאה בעצמו, אך איך הוא לא מתבייש ללכת עם חולצה כזאת ברחוב... זה ילד שאמר לדניאל בעבר שאיך הוא מעיז להגיד שכל המשפחה שלו אוטיסטית, בעיניו זה כמו מחלה וכאילו הוא אומר על המשפחה שלו שיש להם סרטן... אני חושבת שדניאל עושה שירות חשוב לכיתה ומביא ממקום אחר,את הילדים לחשיבה קצת אחרת...
 

dina199

New member
כי אתה נלחמת כל החיים בטחנות רוח .

פעם גם כל מני סוגי מגזרים שהסתתרו בכל מני ארונות לא היו גאים
. אני מקווה שבימינו כשיש יותר תמיכה והבנה יש גם יותר גאים (שוב בכל המגזרים)
 

arana1

New member
מה פתאום,בדיוק להיפך

דווקא בכלל שמעולם לא הסתתרתי בארון וחייתי את עצמי בגלוי ובלי חשבון מתוך התעלמות גמורה מכל טחנות הרוח שכרגיל יודעות לצערי רק לעשות רוח מעולם לא חשתי גאווה בזהותי אני מה שאני וזהו, זה לא סיבה לגאווה וגם לא לבושה, ולדעתי אחת הסיבות לפער בין הרבה אוטיסטים לשאר האוכלוסייה זה שמצד אחד מנפחים את תכונותיהם היפות (מלכים נסיכים מוכשרים ומקוריים...) ומצד שני מלמדים את הסביבה לקבל אותם כדפוקים בראש,כמי שחסר להם איזה צ'יפ במח שיש לאנשים הנורמלים ולכן אינם מבינים מצבים חברתיים אני הייתי מאוד שמח לוותר על תמיכה וסינגור מסוג זה לא צריך שיקבלו אותי כגאון המשוגע,חוויתי את זה מספיק בחיים בשביל לדעת שזה מוביל לקיום שטחי ומתסכל וחסר יופי ותועלת אמיתית לאוטיסט ביחוד שכאמור,אחת הגורמים לפער בין האוטיסטים לאנשים הנורמטיבים זה שהרבה מהם ממש לא רוצים להרגיש מיוחדים בכלל אלא דווקא מחפשים וצריכים שיוויון מהותי בשביל לקיים את נפשם ולבטא את יצירתיותם זה גם מה שעומד מאחורי הנטייה האוטיסטית להכליל את הפרט לכלל בצורה שונה שנחשבת לצערנו כחוסר יכולת להכללה בכלל וגם מאחורי הנטייה המוכרת של רבים מהם לחפש צדק ושיוויון גם במקומות שנראים לאחרים כהכי לא מתאימים דווקא אנשים חריגים בכלל לא שואפים להיות מיוחדים,למעשה זה בדיוק מה שמחריג ומחריד אותם בחברה שרוב פרטיה הם עדיין אגוצנטרים בטירוף אני לא מחפש גאווה אלא הבנה שברוב המקרים אלה עניניים שונים בתכלית אם לא הפוכים לגמרי את העסקה הנוכחית של קבלת החריגים לחברה אני דוחה לגמרי לא מעוניין להתקבל בתור חריג אלא פשוט בתור מה שאני קיצר בלי טובות
 

schlomitsmile

Member
מנהל
גאוה אני חושבת שתנועות גאוה ולא חשוב של איזה מגזר, לא מתכוונות לגאוה מסוג "אני יותר טוב מאחרים" אלא לגאוה מסוג "אני חי בשלום עם מי שאני, לא מרגיש פגום ולא מתבייש בעצמי למרות שאתם אומרים לי שאני אמור להרגיש כך".
 

arana1

New member
אולי זה שלב הכרחי אלא שלי לא בא להתבזבז על זה

זאת אומרת,אין לי צורך בהפגנת העובדה שאני חי בשלום עם עצמי למרות תגובות הסביבה אני פשוט חי בשלום עם עצמי (קצת פגום וקצת ביישן כמו כל אדם)
 

arana1

New member
לא כותב בשביל להפגין

משער שבכל מה שאנחנו עושים יש בו זמנית מרכיבים ודחפים רבים ושונים ואף סותרים ואפשר ,ואולי אפילו צריך, לבטא דברים רבים בפעולה אחת אבל הגבתי כמו שהגבתי גם בגלל שאני מרגיש שאחד הדברים המהותיים באוטיזם,לפחות יחסית לסביבה,זה שהוא אינו מופגן לא נושא שלטים ולכן גם לא מחפש ומבין שליטה אלא שואף פשוט לתקשורת,לספר,לדעת,להקשיב לפחות מבחינתי אני לא כותב בשביל להפגין אלא בשביל לספר מה ואיך ולמה אני מרגיש במצבים מסויימים כי נדמה לי שגם אוטיסטים אחרים עשויים להרגיש בצורה דומה מצבים דומים והמטרה הראשונית והכי חשובה זה למנוע כאב ותסכול ולאפשר יותר תקשורת לגמרי מודע שאני לא נשמע ונתפש ככה ואולי זה לא מקרי שגם את מוצאת נכון להתייחס לפערי התקשורת לא רק בגלל שאת נפגעת כמו שחושבים מי שמגיבים לך כאן אלא בגלל שחשוב לך משהו מהותי מזה אולי אפילו ללא מודע
 
למעלה