אני אוהבת את עצמי - 2

[שירה כמים 1959]

אני אוהבת את עצמי
אני אוהבת את עצמי
אני אוחזת בקצות אצבעותיי
בכל כף יד
שמחלצת אותי מביצתי
אני אוהבת את עצמי
אני אוהבת את עצמי
אני הודפת את הקולות
אני הודפת את המראות
אני בוחרת לי אלוהים חדשים

 

[שירה כמים 1959]

היה קיר חוצץ ביני ובין יפי הדברים
היה קיר חוצץ ביני ובין יפי העצים, יפי העלים, יפי התנדנדותם ברוח
היה קיר חוצץ ביני ובין יפי הפרחים, יפי צבעיהם, יפי יציבותם בעציצים שעל חלונות האמבטיה
היה קיר חוצץ ביני ובין יפי זרועותיי המזדקנות, יפי כתמי השמש על כפות ידיי
היה קיר חוצץ ביני ובין יפי אצבעות ידיי הנעות על המקלדת
מחפשות, עדיין מחפשות, היה קיר חוצץ ביני ובין
החיוך הקטן שעל שפתיי

 

[ציקימינגו1]

היה קיר חוצץ ביני ובין יפי הדברים
היה קיר חוצץ ביני ובין יפי העצים, יפי העלים, יפי התנדנדותם ברוח
היה קיר חוצץ ביני ובין יפי הפרחים, יפי צבעיהם, יפי יציבותם בעציצים שעל חלונות האמבטיה
היה קיר חוצץ ביני ובין יפי זרועותיי המזדקנות, יפי כתמי השמש על כפות ידיי
היה קיר חוצץ ביני ובין יפי אצבעות ידיי הנעות על המקלדת
מחפשות, עדיין מחפשות, היה קיר חוצץ ביני ובין
החיוך הקטן שעל שפתיי

אומרים שאני אינני אני
והקיר החוצץ בינך ובייני
מאפשר רק מאהב אפלטוני
והכל בגלל שאני חולמני.

החיוך הקטן שעל שפתיי
לא רצה יותר מדיי
רק נשיקה אחת אלליי
עוד נשיקה אחת ודיי

 

[שירה כמים 1959]

היה זעם קופץ ממסך ביני ובין חמימות האנשים
והוא עדיין כאן
עוצר בעדי
לחוש
עוצר בעדי לראות עיניים

הו, עיניים
מין דבר שהוא בשר
אבל אנחנו מדמים לראות בו נפש
הו, עיניים חמימות מביטות עלי -
האם אי פעם אשוב לבטוח בכן

 

[שירה כמים 1959]

מה רציתן ממני עיניים
לא תקבלו

 

[שירה כמים 1959]

הלוואי יבוא שיר
ולא אשאר לבד

בוהה

אפילו שחיוך על שפתיי

 

[שירה כמים 1959]

מה להגיד לעצמי כאשר
ידי שולפת את האקדח
ומכוונת
מה להגיד לעצמי
כדי לא ללחוץ