אני אובדת עיצות....

[c h u k i e]

אני אובדת עיצות....

החבר שלי ואני ניהלנו מערכת יחסים תקינה ונורמלית לחלוטין במשך כמעט שנה, מערכת יחסים רצינית שכללה מגורים משותפים. לפני חודשיים החלטתי לעשות צעד טקטי וללכת עד הסוף... התחלתי לדבר על חתונה. הוא תמיד אמר שאנחנו יכולים לחכות.ואני לא מעוניינת לחכות. אז עשיתי צעד טקטי... אמרתי לו שאני עוזבת את הבית ולקחתי את כל הדברים שלי מהדירה. יומיים אחרי זה הוא התקפל והחליט שנתחתן בקיץ. אבל מאז שום דבר לא כתמול שלשום. מאז הוא מרוחק ממני לחלוטין... אתמול שכבנו פעםראשונה אחרי חודשיים! הוא טוען שהוא מתוסכל והכל מלחיץ אותו והוא עדיין אוהב אותי והוא לא יודע להגדיר את הבעיה. מה דעתכם? האם יש לזה סיכוי בכלל? החלטנו ללכת ליעוץ זוגי השאלה היא אם זה יעזור. אני מתוסכלת ובוכה כל הזמן ואין לי מושג מה יהיה עם חיי!

 

[dominogrose]

זה בגלל שהוא מתחתן בלחץ

אני מבינה את הרצון שלך להתחתן ואני מבינה את הפחד שלו מחתונה. ואת בעצם נתת לו אולטימטום של או שמתחתנים או שאני עוזבת. וזה לא הדבר הכי נכון לעשות לפי דעתי הוא החליט שאתם כן תתחתנו רק בשביל לא לאבד אותך, כי בסך הכל הוא אוהב אותך. ומה שקורה ביניכם כרגע זה בגלל שהוא רוצה אותך אבל לא רוצה להתחתן כרגע אז הוא עושה דברים בלי רצון ומתוך לחץ רק בשביל לנסות לשמור עלייך. אני מקווה שההודעה שלי יצאה ברורה, כי לא רשמתי אותה ברצף.

 

[lilaaa1]

למה את צריכה

להתחתן? טוב לך איתו? את מרגישה שהוא אוהב אותך? אם התשובה היא כן, אז מה בדיוק תוסיף פיסת נייר מהרבנות? לדעתי עשית טעות איומה ואפשר להבין אותו לחלוטין! בשביל שיהיה לזה סיכוי אני הייתי יושבת איתו ומסבירה שזה היה צד מאוד פזיז מיצידי ושיקח את הזמן שלו. לדעתי הצעד הזה שעשית זו הדרך לאבד אותו וכדאי שהתיקון יהיה בקרוב.

 

[g u r a]

אני חושבת שברגע זה

את צריכה להחליט - מערכת יחסים עם גבר שאוהב,או חתונה מאולצת.כי זה ברור שהבחור נבהל ולא רוצה לאבד אותך ,אז אמר כן. לא היית רוצה ש"יציע" לך מתוך רצון ואהבה?בת כמה את אם אפשר לשאול? למה את כל כך ממהרת.?אתם גרים ביחד רק חודשיים ,למה לא לחכות עוד חצי שנה לפחות?.חברות, מגורים משותפים, וחתונה אלו דברים שונים בתכלית ולעניות דעתי אסור למהר ולרוץ להתחתן תני למערכת היחסים שלכם עוד צאנס לפני שתכנסו למכבש הנישואין.

 

[ק א ס י ו פ א ה]

מצטרפת לדעת חברי

את רק בת 25, אתם עוד לא שנה יחד, למה למהר כל כך? יש אמרה "החיפזון מהשטן". במקרה הזה נראה לי שזה נכון כי זה הורס לכם. אולי תמשכי את עניין החתונה, תגידי לא שכרגע זה לא נראה לך מתאים. ואז תבדקי מה קורה ולאן זורמת מערכת היחסים שלכם. חתונה זה משהו שצריך לבוא משניים.

 

[מחזיר אהבות עתידיות]

אענה לך בהמשך ...../images/Emo62.gif

אבל רק מקריאה ראשונה..נראה לי שאת אגואיסטית ומרוכזת רק בעצמך מה זה הבולשיט הזה להעמיד אולטימטום ולברוח כמו ילדה ... החלטתי לעשות צעד טקטי וללכת עד הסוף... החלטתי לעשות צעד טקטי..יקירתי..יכול בהחלט ללמד אותך מה זו טקטיקה ולהיות אסטרטג טוב אומר שאת צריכה לחזות מהלכים קדימה..לדעת להקריב לך כמה שיכאב על מנת להגשים עצמך..ואת אינך מהחומר הזה... מה זה ללכת עד הסוף..מה זה סוף אצלך..האם חתונה האם לעזוב הכל..וגם אם חתונה האינך מבינה שקשר שנכפה גרועה מאד אחריתו.. זה לא שלא הייתה לך לגטימציה לשאול אחרי שנה לאן מועדותפניו של הקשר אבל התנבגת בילדותיות ..תבדקי את עצמך.. שחררי את הלחץ מהחבר שלך שכנראה עדיין לא סיגל לעצמו את עמוד השדרה שלו אבל אני לא מאשים אותו..כי הוא באמת עושה רושם שאת אכן חשובה לו.. לא שמעת על המשפט הזה ..אם את אוהבת מישהו שחררי אותו..משפט זה נכון מאד בהקשר אלייך...אז רדי מזה את עדיין צעירה אל תדברי עימו בכלל על הנושא הזה לפחות חצי שנה..תיישרי ההדורים בינכם תדברו יותר בפתיחות אחד עם השני על החלומות השאיפות התקוות..זוגיות אמיתית ונינוחה באה מתוך התחשבות זו בזה תוך הגשמה עצמית ולא דריסת אחד את השני.. הינה עניתי לך בסוף בפירוט...ותחשבי על זה ילדונת.. מחזיר... לא תמיד רך כפי שהוא בדרך כלל

 

[רוית ב]

תמיד שאני קוראת מה אתה כותב מחזיר

אני מתעצבנת כל כך ממש חוסר רגישות תסלח לי אבל הגזמת. ואני אסביר שלא תחשוב שאני סתם "יורדת עליך" וגם אגיד את דעתי להעמיד אולטימטום ולברוח כמו ילדה?? אני דווקא חושבת שהגברת שלנו היא בחורה שלוקחת את החיים שלה בידיים ומבינה שאין לה מה לבזבז זמן יקר על אהבה והשקעה בן זוג שאינו בשל או מוכן בכלל להינשא לה. בגיל 25 היא בהחלט בוגרת - היא יכולה אפילו להיות לאם היא חושבת שמצאה את בן הזוג שעמו היא מוכנה לחלוק את חייה אם האדון אינו מוכן לכך אין לה מה לחפש בבית יותר היא משחררת אותו ועוד איך בזה שהיא הולכת - היא לא כופה עליו להינשא לה וזוכתה המלאה להיפרד ממנו. - אני רואה את זה אחרת הוא זה שכופה עליה להישאר במע' יחסים שמבחינתה אינה מובילה אותה למאן שהיא רוצה להגיע בחיים שלה ולא הפוך. היא הולכת למצוא לה בן זוג שכן מוכן להתחתן - היא רוצה משפחה וזה לגיטימי אני עשיתי את אותו הדבר בגיל יותר מתקדם ובן זוגי (היום בעלי) כעבור יומיים הגיע והתחתנו - וכלום לא היה בכפייה כל אחד עושה מה שהוא מבין עם החיים שלו. לא היה לחץ מצידי הסברתי שזה הכיוון שלי בחיים הוא לא חייב ללכת איתי אם הוא לא מעוניין שלום וביי אכן צעד טקטי למען המשך החיים ותאמין לי שמי שחי עם בן זוג שנה צריך כבר לדעת מה הוא רוצה מהחיים שלו. אתה הילדותי וכל ההתחרבשות הזו של לתת זמן לדברים וכדומה סתם בול שיט כשרוצים מתחתנים אם אחרי שנה הוא לא יודע מהחיים שלו מה יתנה בשנה שתבוא אחר כך?? יהיה לו עוד כסף?היא תרזה? מה יהיה שונה? סליחה אבל כל רגע של להישאר במע' יחסים כזו היא בזבוז זמן שתלך באמת כל הכבוד לה שהיא מסוגלת לקחת את החיים שלה בידיים אין כמוה! אני דיברתי עם בעלי היום על חתונה 10 דקות אחרי שנפגשנו אמרתי לו שאני רוצה משפחה וזה הכיוון שלי בחיים ואני לא יודעת אם הוא מועמד מתאים אבל אם זה הכיוון הכללי שלו בחיים אני מוכנה לנסות מעניין - אבל הוא לא ברח. - להפך - הוא קיבל עליו את האתגר. שוס נכון? חבובו - מי שבוגר וגבר יודע מה הוא רוצה מהחיים שלו. ואת - כל הכבוד לך - יישר כוח! את תותחית אין מצב שתקברי את עצמך שנים על גבי שנים עם גבר שלא רוצה להינשא לך מגיע לך יותר.

 

[Miss פטל]

יש משהו בדברייך..

מסכימה איתך לגמריי ששנה-שנתיים לא ישנו כלום. שמתי לב שגברים שרציניים לגבי הבחורה שאיתה יוצאים- לא חוששים מתחילת הקשר לדבר על חתונה. לעומת זאת אחרים מתרצים את עצמם שתירוצים של "אנחנו עדיין צעירים"(גם בגיל 30) "אנחנו יוצאים לא מספיק זמן". ממתי זה אהבה ונישואים קשורים לגיל או זמן?

זה הזכיר לי מישהי שיצאה עם בחור אחד 6 שנים ולבסוף היא התחילה לדבר איתו על חתונה, הוא התחמק וענה בסגנון של "נראה..יש עוד זמן..אין לאן למהר" ולבסוף נפרדו והוא תוך שבוע יצא עם מישהי אחרת. היא עכשיו מצאה לה בחור חדש, שהם בערך חודשיים יחד והוא לא חושש להגיד לה שהוא אוהב אותה ורוצה להיתחתן איתה. היא סיפרה לי שהוא אמר למשפחה שלה "אתם עוד תראו, אנחנו נתחתן"

 

[lilaaa1]

אני חושבת שיש

הבדל בין אחד שמתחמק אחרי 6 שנים, ואחד שפשוט עוד לא מוכן אחרי תקופה של פחות משנה... אין שום רע בלתכנן עתיד משותף ולחשוב על חתונה ביום מן הימים אבל למה מהר ובכוח...? אני חושבת שבדוגמא שהבאת הייתה בעיה לבחור להתחיב, ואחרי 6 שנים אולי אפשר כבר לקרוא לזה בעיה, אבל זה לא המקרה שהיא העלתה...

 

[ליאתשלשחר]

../images/Emo45.gif מסכימה איתך!

בוא ונודה בעובדות אנחנו רוצים מערכת יחסים מחייבת, ילדים ומשפחה למה לא לשים את כל הקלפים על השולחן? אם הוא לחוץ הוא יכול היה לומר אני אוהב אותך אני רוצה להתחתן איתך בואי ונעשה זאת לאט לאט...

 

[lilaaa1]

מה זאת אומרת??

אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל....... הבחור בקשר איתה פחות משנה(!!) זה אומר שהוא צריך כבר לרוץ לרבנות?? ואם הוא לא מרגיש מוכן? ואם הוא רוצה לחיות איתה קצת יותר ולראות אם זה באמת זה? אחרי חודשיים של מגורים? נו... באמת... אם לי הייתה אופציה להתחתן עם החבר לשעבר אחרי פחות משנה, וגרנו ביחד תקופה, הייתי עושה את זה! וגם הוא! בעיניים עצומות... ועכשיו, אחרי 3 שנים של קשר איתו אני גם בטוחה שהיינו מסיימים מהר מאוד בגירושים. אז לאן יש לרוץ?? טוב לה איתו? הוא אוהב אותה? היא מרגישה ודיברה איתו על זה שכן יש מצב לחתונה בעתיד? אז מה הבעיה? מה תוסיף פיסת נייר מהרבנות? ולמה לא לעשות את זה כששני הצדדים מוכנים? ומה יהיה שונה שנה אחרי? אולי הם יכירו טוב יותר... יראו את המגרעות והמעלות אחד של השני? חתונה זה FOR LIFE... אז למה לא לתת זמן ולראות אם זה באמת זה? אני לא חושבת שבנושאים האלו יש מקום לפזיזות... ובהקשר לפרידה שלה ממנו, אז כן זה אולטימטום, כי אני חושבת שזה היה צעד כדי איכשהו לגרום לו לשנות את דעתו ולא במטרה למצוא מישהו אחר... אולי אני טועה אבל ככה אני רואה את זה... אפשר לדבר על כוונות רציניות וחתונה בעתיד אבל למה ללחוץ? ועצם העובדה שהוא הסכים לחתונה "כפוייה" זה כבר אומר שהוא רוצה אותה ברצינות ומעוניין בחתונה.. רק לא בשלב הזה. מה רע? להקבר שנים על גבי שנים? עוד לא שלמה שנה.....

 

[מחזיר אהבות עתידיות]

רווית למה לך להתעצבן ../images/Emo153.gif

תמיד שאני קוראת מה אתה כותב מחזיר בטוחה שתמיד... כמובן שזכותך לא להסכים עימי...כפי שזכותי לרשום ככל העולה על דעתי אבל יכול להבטיח לך שכאני מגיב זה בא ממקום של שיקול דעת ונסיון חיים לא מבוטל..ויכולים לקחת מזה או את זה לאן שרק רוצים ובוחרים... ובקריאה שניה שמתי לב לעוד משהו אחד או שניים יותר עמוקים בהודעה המקורית - החבר שלי ואני ניהלנו מערכת יחסים תקינה ונורמלית לחלוטין במשך כמעט שנה, מערכת יחסים רצינית שכללה מגורים משותפים. סליחה מה זה בדיוק מערכת יחסים רצינית איפה השיחות על החלומות התקוות השאיפות.. ואם היא לא מצאה העוז בנפשה לדבר על דברים שמציקים לה סימן שלטעמי לפחות..לא קורא לזה מערכת כפי שצריך..אולי יותר במונחים של "טייסת אוטומטית".. והדבר העמוק השני ששמתי לב לו הוא במשפט הזה - הוא טוען שהוא מתוסכל והכל מלחיץ אותו והוא עדיין אוהב אותי והוא לא יודע להגדיר את הבעיה מה זה לא יודע כאילו שאת לא יודעת...הוא יודע ועוד איך יודע כפי שהיא מודעת ויודעת רק מפחדת להציף ולהתמודד עם התוצאות של הויכוח שלטעמי היו יכולות גם להגיע לפרידה טוטלית בינהן..ותחושת הבטן להערכתי כאן אינה מטעה אותי...זו לדעתי אינה מערכת שיוויונית וטובה.. ואת רוית כותבת שהוא כופה עליה להישאר ..סליחה אם הרגישה בזה למה לא עזבה קודם... הדוגמא שאת מביאה בינך לבין בעלך אולי לך הצליחה ואני מאחל לך זוגיות נפלאה עד 120 אבל כמה מליונים לא הצליחו אה ואני רשמתי קודם - זה לא שלא הייתה לך לגטימציה לשאול אחרי שנה לאן מועדות פניו של הקשר אבל התנהגת בילדותיות אז אולי באמת תקראי שוב את כל ממה שכתבתי ותראי שאין הרבה הבדל ביני לבינך...לפחות בחלק מהדברים...תשווי את הכתוב.. והינה סיימתי גם בנימת פשרה שם - תיישרי ההדורים בינכם תדברו יותר בפתיחות אחד עם השני על החלומות השאיפות התקוות..זוגיות אמיתית ונינוחה באה מתוך התחשבות זו בזה תוך הגשמה עצמית ולא דריסת אחד את השני.. ואם זה לא סייפא מתאימה וטובה אז אל תקראי לי מחזיר.. בקיצור התגובה שלך לטעמי אינה במקומה..ואין לך על מה להתעצבן נקודה .. מחזיר ... רק אהבה רוית...

 

[הפרי האסור 2003]

ברור כי שמת לו אולטימטום

תביני, מצד אחד הוא לא רוצה לאבד אותך ומצד שני הוא עוד לא מוכן להתחתן והוא הבטיח לך שתתחתנו רק כדי שלא תלכי. הוא שלך, הוא איתך, הוא לא בוגד בך מה עוד את רוצה? את הורסת את היחסים עם הלחץ הזה. הוא צריך להציע לך כשיהיה מוכן. איזו מן רומנטיקה זו שלחצת עליו להתחתן? גבר שלחצו עליו להתחתן גם יתגרש כי מלכתחילה הוא לא רצה להכבל למוסד הנישואים. לפי דעתי, את צריכה לבטל.

 

[c h u k i e]

נכון הוא איתי

ונכון שאני עדיין צעירה בעיני חלקכם. אבל מה יהיה אם אני אחכה ואחכה ועוד שנתיים הוא יגיד שלא מתאים לי? אני כמעט בת 26, ועוד שנתיים לצאת לשוק בגיל 28 זה סיוט? הרי גברים מעדיפים צעירות וזה שקוף! לא יודעת מה לעשות כבר!

 

[ליאתשלשחר]

לדעתי אתם צריכים לדבר בחופשיות

ולתאם ציפיות. תשאלי אותו דוגרי אתה רוצה משפחה רוצה לחיות איתי?

 

[g u r a]

רגע רגע אחד....

מה זאת אומרת לצאת לשוק בגיל 28? גברים מעדיפים צעירות וזה שקוף? לאיזה שוק את יוצאת בדיוק??? לא שמעת פעם את הביטוי " לכל סיר יש מכסה? את יודעת כמה גברים פנויים מעל גיל 25 קיימים בשוק הזה? אני יקירה התחתנתי בת 30 ובעלי היה בן 33.יש לנו 3 ילדים היום והכל טוב ויפה וכמעט מושלם. לדעתי יש יתרון מסוים כשמתחתנים "מאוחר" ( זו לא בדיוק המילה..) כך מגיעים לזוגיות המיוחדת הזו בשלים להפליא עם כוונות משותפות ורציניות.גבר בן 25 לדעתי עדיין "ילד" במובן מסוים שעדיין לא הצליח לבסס את עצמו, וגם את- כל חייך לפנייך. ועוד דבר היום להבדיל מימי הביניים ניתן ואפשר ללדת בגיל 40.....

 

[c h u k i e]

מי אמר

שהוא בן 25?! הוא בן 30! זה לא גיל שבשל לחתונה? אנחנו גרים יחד מהרגע הראשון שהכרנו.... אנחנו מנהלים הכל במשותף, כמעט כמו זוג נשוי רק שחסרה הטבעת! המצב הזה עדין וקשה לשנינו כרגע. הוא בחור מאוד החלטי. אבל כרגע הוא לא יודע לתת לי תשובות וזה מתסכל. אם הוא היה אומר לי שהוא לא אוהב אותי ונגמר הייתי מבינה אבל הוא משאיר אותי "באוויר".

 

[moribat]

גיל שבשל לחתונה? ומה איתו?

הוא בשל לחתונה?? הוא בשל לחתונה איתך, אחרי חודשיים של מגורים לחתונה? את מקדימה אותו בכמה שלבים רגשיים, ומצפה שיחשוב וירגיש בדיוק לפי הקצב שלך. זה לא הולך ככה חמודה. זוגיות זה דואט (לפחות רצוי שיהיה..!) ודברים נבנים טוב ובסיס חזק כששניים בונים אותו יחדיו. יש לך 2 אופציות- להתחתן איתו על אף הרגשתו (בתקווה שבסוף הוא יחליט שזה זה לכל החיים) או להמתין ולראות מה יקרה.להמתין חצי שנה, שנה ולקבל בסיס טוב לחיים שלמים ביחד. בהצלחה. נ.ב- ממליצה לך לא לחיות לפי "הסדר הכרונולוגי והגיל הביולוגי" של החברה מסביבנו.זה לא תמיד תואם.

 

[g u r a]

../images/Emo45.gif

מסכימה אתך "החפזון מן השטן"....

 

[ק א ס י ו פ א ה]

../images/Emo45.gif בדיוק