אני אגדה - הסרט
סרט המבוסס על ספר של Richard Matheson ושמו I am Legend, יצא לאור ב-1954. זוהי גרסה קולנועית שלישית לסיפור זה: 1. The Last Man on Earth -1964 2. The Omega Man - 1971 3. I Am Legend - 2007 הבימאי פרנסיס לורנס, ביים גם את קונסטנטין. את האגדה הזו יש להגיד לדעתי בסרט המשך ולא איכפת לי מה אומר סיפור המקור. דבר אחד אפשר לומר בוודאות על הסרט והוא שהוא עשוי מצוין [1]. אפילו הטריילרים והפרסומות ששוחררו לציבור היו מספיק חכמים כדי לא להרוס את הצפייה בסרט. ואין על וויל סמית'. זוכרת אותו צעיר מצחיק בסדרה "הנסיך מבל אייר", עד היום בא לי לקפץ כשאני נזכרת בשירים הקצביים שלו (אי שם לקראת חגיגות המילניום), זוכרת אותו בקומדיה רומנטית, בגברים בשחור, ביום השלישי והנה עכשיו ב"אני אגדה" הוא רציני מאד, למרות שמדי פעם לא יכל להתאפק ונידב לצופים את הצחוק שבדמו. אין ספק שהוא שחקן מצוין והוא הצליח להוציא ממני דמעות בסצנה אחת, מעניין אם תדעו לאיזו סצנה אני מתכוונת. אין זה סוד שהוא, רוברט נוויל (וויל סמית'), האדם האחרון שנותר, מלווה בכלבה שלו. אין לי מושג מה סיפור המקור אומר אבל הכלבה הזו הוסיפה המון לעלילה. הכנתם אותי כאן שמדובר בסרט עם קטעים מפחידים, לכן קשרתי את ליבי לבית החזה בחבל והוא לא קפץ. הייתי יציבה על הכיסא והתרכזתי בעלילה. ערפדים – שמרפדים: אין כזה דבר בסרט. זהו סרט מד"ב טהור. חפשו את אמה תומפסון בתפקיד שולי; אני אישית שמחתי מאד לראותה לאחר תקופה ארוכה שנעלמה. ואני לא מסכימה עם מה שאומרים עליה שהגיעה לאן שהגיעה בגלל בעלה לשעבר; היא עומדת בזכות עצמה והיא איכותית. צילום הסצנות היה מטריד ומעצבן. נראה שבכוונה הצלם רץ עם המצלמה על הכתף לצידו של ד"ר נוויל. הלא אפשר לשנע את המצלמה, אבל לא, לא כאן. אתה הצופה, תסבול כמו שהגיבור סובל, אין הנחות. האם אני ממליצה? קחו בחשבון שזה לא סרט שיוצאים ממנו מלאים באנרגיות טובות. קחו בחשבון שזה סרט טוב. לדעתי אין ממש יתרון בלראות אותו על מסך קולנוע. יעשה את האפקט שלו גם על מסך ביתי. כן, אני ממליצה, לפחות בשביל ההשכלה או בשביל להשוות לספר (עבור מי שקרא), בשביל המשחק הטוב של וויל סמית', בשביל האיכות של הסרט. [1] משפחת האריות היו פרי יצירה גרפית ולא נראו אמיתיים. אבל לא היה איכפת לי. זה הפגם היחידי שמצאתי בעשיית הסרט. ועכשיו קצת יותר לעומק
. . . . . . למה הייתי רוצה לראות המשך לסרט זה? כל כך נהניתי לראות איך הנגועה הצעירה (שהוא שבה ועשה בה ניסוים) מחלימה מהחיידק האלים. סרט המשך יוכל לתאר את אנשי המושבה המחוסנים מנסים לרפא את הנגועים. תארו לכם: לתפוס אותם, לרפא אותם ואז לשמוע מה ואיך עבר עליהם והאם נשאר בזיכרונם זכרון חיי אדם או חיי ייצור נגוע, או גם וגם, ואיך זה מסתדר האחד עם השני. חוץ מזה שסרטי המשך בהם מופיע סמית' לרוב מוצלחים (גברים בשחור). היצורים היו עשויים טוב. המנהיג שלהם הרשים אותי. בקושי ראו שהם ממוחשבים. היו מאד משכנעים. והכלבים שלהם... בעעעהההה. יש שלושה שחורים גיבורים בסרט הזה: רוברט נוויל, אדי מרפי (החמור משרק הנצחי) ובוב מרלי. האמונה של נוויל בדברי מרלי שוחר השלום היא שעוזרת לו להתמיד במציאת החיסון, התרופה. די לגזענות. קטע די חזק מבחינתי. האמריקאים האלה : ) לא יכלו לוותר על האמונה באלוהים ובשליחות של אדם זה או אחר לעשות כך או כך. התסריט מתאים למאמינים וגם ללא מאמינים. בגדול אנחנו מלווים של נוויל שלא מאמין. אבל מה יהיה אז עם קהל הנוצרים האמריקאים המאמינים? טוב, נעשה את הסרט ככה שהם ירגישו שהכל מאלוהים. אבל אני שמחה שזו הדרך בה בחרו, כי ככה לא יחרימו את הסרט, ומי יודע, אולי יהיה המשך : ) ועכשיו לקטע לא קל מהסרט, קטע לגביו אין דעתי שלמה עם עצמי במלואה. סמתנה, הכלבה, ננשכה ע"י הכלבים של היצורים הנגועים. תוך כדי שהוא מחבק אותה בעודה סובלת מפצעיה, היא הופכת לאחת מהן. בצער רב ודמעות הוא חונק אותה למוות, מבלי להסתכל עליה. קטע שהיה לי קשה. אני יודעת שעצם זה שמשפחתו הולכת לו מול עיניו הרבה יותר חמור מהריגתה של סמנתה, אבל היתה התרכזות מרובה יותר בסמנתה מאשר במשפחתו. וזה רק הגיוני: מה שהיה היה, איך מתמודדים עכשיו, זו השאלה. לכן הקטע עם הריגתה של סמנתה היה לי קשה מאד. נשאלה שאלה לידי: למה הוא הרג אותה? למה לא שיחרר אותה? הרי מרגע זה היא היתה חיה ואולי אף מאושרת בתור כלבה נגועה בחיידק הזה, כלבה של היצורים. אני אישית מרגישה שגם אני הייתי הורגת אותה. בהתחלה חשבתי שהוא ינעל אותה בכלוב וינסה להציל אותה כפי שעשה בשבויה שלו. אז: להרוג את סמנתה או לא להרוג אותה, זו השאלה. דווקא חשבתי שבשבילה עצמה, הייתי שמה סוף לחייה מפני שהייצור החדש אליו היא הפכה אין בו עוד שום סממן של סמנתה, כלבת הרועה הגרמני של משפחת נוויל הצעירה. אבל איני שלמה עם זה לגמרי. מעניין מה אתם חושבים, אם בכלל מישהו קורא שורות אלה
הלא הבכורה היתה רק אמש. התרשמתי מהתסריט בקטעים בהם ד"ר נוויל פוגש מחדש בבני אדם. כל כך אמיתי זה היה נראה. הוא כל כך רצה לפגוש בני אדם אחרים וכשזה כבר קרה לו, הוא לא הצליח להתנהג בצורה חברתית בכלל. ואהבתי מאד לראות איך הוא היה ערוך ומוגן מפני חשיפתו לייצורים האלה. כל המלכודות שהכין בדרך, האורות, הפצצות.
סרט המבוסס על ספר של Richard Matheson ושמו I am Legend, יצא לאור ב-1954. זוהי גרסה קולנועית שלישית לסיפור זה: 1. The Last Man on Earth -1964 2. The Omega Man - 1971 3. I Am Legend - 2007 הבימאי פרנסיס לורנס, ביים גם את קונסטנטין. את האגדה הזו יש להגיד לדעתי בסרט המשך ולא איכפת לי מה אומר סיפור המקור. דבר אחד אפשר לומר בוודאות על הסרט והוא שהוא עשוי מצוין [1]. אפילו הטריילרים והפרסומות ששוחררו לציבור היו מספיק חכמים כדי לא להרוס את הצפייה בסרט. ואין על וויל סמית'. זוכרת אותו צעיר מצחיק בסדרה "הנסיך מבל אייר", עד היום בא לי לקפץ כשאני נזכרת בשירים הקצביים שלו (אי שם לקראת חגיגות המילניום), זוכרת אותו בקומדיה רומנטית, בגברים בשחור, ביום השלישי והנה עכשיו ב"אני אגדה" הוא רציני מאד, למרות שמדי פעם לא יכל להתאפק ונידב לצופים את הצחוק שבדמו. אין ספק שהוא שחקן מצוין והוא הצליח להוציא ממני דמעות בסצנה אחת, מעניין אם תדעו לאיזו סצנה אני מתכוונת. אין זה סוד שהוא, רוברט נוויל (וויל סמית'), האדם האחרון שנותר, מלווה בכלבה שלו. אין לי מושג מה סיפור המקור אומר אבל הכלבה הזו הוסיפה המון לעלילה. הכנתם אותי כאן שמדובר בסרט עם קטעים מפחידים, לכן קשרתי את ליבי לבית החזה בחבל והוא לא קפץ. הייתי יציבה על הכיסא והתרכזתי בעלילה. ערפדים – שמרפדים: אין כזה דבר בסרט. זהו סרט מד"ב טהור. חפשו את אמה תומפסון בתפקיד שולי; אני אישית שמחתי מאד לראותה לאחר תקופה ארוכה שנעלמה. ואני לא מסכימה עם מה שאומרים עליה שהגיעה לאן שהגיעה בגלל בעלה לשעבר; היא עומדת בזכות עצמה והיא איכותית. צילום הסצנות היה מטריד ומעצבן. נראה שבכוונה הצלם רץ עם המצלמה על הכתף לצידו של ד"ר נוויל. הלא אפשר לשנע את המצלמה, אבל לא, לא כאן. אתה הצופה, תסבול כמו שהגיבור סובל, אין הנחות. האם אני ממליצה? קחו בחשבון שזה לא סרט שיוצאים ממנו מלאים באנרגיות טובות. קחו בחשבון שזה סרט טוב. לדעתי אין ממש יתרון בלראות אותו על מסך קולנוע. יעשה את האפקט שלו גם על מסך ביתי. כן, אני ממליצה, לפחות בשביל ההשכלה או בשביל להשוות לספר (עבור מי שקרא), בשביל המשחק הטוב של וויל סמית', בשביל האיכות של הסרט. [1] משפחת האריות היו פרי יצירה גרפית ולא נראו אמיתיים. אבל לא היה איכפת לי. זה הפגם היחידי שמצאתי בעשיית הסרט. ועכשיו קצת יותר לעומק