אנינמודה, אני מפחדת.

anat113

New member
אנינמודה, אני מפחדת.

היי.אני משתחררת ב15 לאפריל...מה שאומר שעם חפשש נשאר לי פחות מודש בצבא. ואני מודה, אני מפחדת. לא יודעת למה, אבל היום נפל לי האסימון, אני מחכה לשחרור, אני שלמה איתו. אבל טוב לי בצבא, טוב לי עם התפקיד שאני עושה, טוב לי מאוד עם האנשים, שאני כ"כ אוהבת כמו משפחה. ואת רובם אני כבר לא אראה. זה לא שאני רוצה להישאר בצבא, גם לא הייתי חושבת על זה. אבל פתאום אני חושבת, מה אני העשה כשאני אשתחרר? פתאום לא תיהיה לי מסגרת, אני אקום בבוקר ומה? אני לא רוצה לעשות פסיכומטרי,אני לא רוצה ללכת לעבוד לי במלצרות,או בחנות בגדים ואני גם לא צריכה, אני לא רוצה להתחיל ללמו באוקטובר הקרוב, אלא בהבא, פתאום אני מתחילה להבין למה אנשים תמיד טסים מפה אחרי השחרור "למצוא את עצמם" ממש לא הבנתי מה המשמעות של זה עד ממש היום. אני מריגשה שאני חייבת למצוא את עצמי, וזה מוזר לי.
 

EmGee

New member
אז תטוסי לחו"ל

למצוא את עצמם זה דרך יפה להגיד שהם רוצים לחשוב על המשך חייהם באווירה אחרת ולהביט על זה מזווית אחרת.
 
../images/Emo8.gifאל תדאגי את תתרגלי..

לאזרחות הרבה יותר מהר משהתרגלת לצה"ל זה בטוח. שיהיה שיחרור נעים
 

שמשמשית

New member
הייתי בדיוק כמוך!

אהבתי את הצבא, במיוחד את האנשים שכל כך נקשרתי אלהם ואתאהבתי בהם אחד אחד. בכיתי שבועות לפני שהשתחררתי וחשבתי ע ללעשות קבע אבל לא רצו. אני משוחררת שלושה שבועות. עם כל הפחד שלי וכל ההתלבטויות (והיו לי המון!) הבנתי שאני גם לא יכולה ולא רוצה לשבת בבית ולא לעשות כלום אלא באמת צריך "למצוא את עצמך". היו לי המון תכנונים מה אני יעשה עם עצמי אבל לא ידעתי מה אני רוצה. יומיים אחרי שהשתחררתי ירדתי לאילת לבד- בלי חברים- ו"קפצתי למים" מה שנקרא. אני נמצאת שבועיים וחצי באילת עושה עבודה מועדפת וטוב לי עם זה. אני לא אגיד לך שמצאתי את עצמי ואני גם לא מצפה בשלב כזה. אני לפחות יודעת שאני עצמאית, מתחזקת את עצמי ודואגת לעצמי. וזה להתחיל את החיים. אין ברירה. שחרור הוא לא משהו מבחירה בדיוק כמו הגיוס אבל צריך לדעת להתמודד עם זה ולהפיק את הטוב ביותר. אני לא חושבת שאף אחד מצפה ממך בשלב הזה שתדעי מה את רוצה. קחי את הזמן, תחשבי מה תהני לעשות ומה יעשה לך הכי טוב ותקפצי למים כי צריך להתחיל מאיפשהו... מאחלת לך המון המון בהצלחה ושחרור קל!
 
למעלה