אניחדשה פה

אניחדשה פה

ואני סכרתית כבר 9 שנים ועדיין לא מסתדררת אני גם מזריקה וגם לוקחת כדורים. אבל לא מצליחה להתאזן. לא עושה פעילות, ולא שומרת תזונה. כיקשה לי אני לא סובלת את המחלה הזאת קשה לי להסכים, קשה לי לקבל את אורח החיים הקפדני שלה. כואבים לי הדקירות. בקיצור אני בתקופה הכי קשה, פשוט נמאס לי , ואני יודעת שאין ברירה. זה בטח יעבור לי ואני ארגע, אבל עכשיו אני ממש ממש רוצה שיקחו ממני את זה אני לא מצליחה להיתמודד עם המחלה המעצבנת הזאת. והמפחידה אותי,
 

shugi28

New member
כדאי שמהר מאוד

תשלימי איתה ותראי שסכרת זה מסוג המחלות שאין מה להילחם נגדה אלא פשוט ( או "פשוט" ) ללמוד לחיות איתה . ודבר ראשון צריך להפסיק לסבול ..אני לא סובל מסכרת אני חי עם סכרת ! אני יודע על מה את מדברת . אני סכרתי כבר 8 שנים עוד מעט ( type I ) ובשנתיים הראשונות לפחות זה מה שהרגשתי אין לי כח , פחד וכד .. אבל מסכנות לא תוציא אותך מזה ! אני חושב שעם הטכנולוגיה שיש היום ( ליספרו \משאבות) אין לסכרת כבר אורך חיים קפדני ! להפך אני עושה היום הרבה דברים שאולי לא היו מתאפשרים בעבר , עושה הרבה פעילות גופנית רוכב על אופני הרים , צולל ואפילו טיילתי שנה במזרח רחוק ובהודו עם ה"מחלה הקפדנית " הזאת ולא סבלתי מאף בעיה ... ( הסיבה היחידה שחזרתי לארץ היא שנגמר לי הכסף ...לא האיסולין ! ) נכון שזה דורש יותר מבן אדם רגיל .. אבל אם תשבי בבית בלי לעשות פעילות גופנית וגם לאכול בצורה לא נכונה אז פשוט תקבלי את כל הדברים שמפחידים אותך במחלה הזו . אז למה לתת לזה לאכול אותך עכשיו ? קחי
ובהצלחה שוגי .
 
אתה צודק בהחלט...

לדעתי את לא צריכה לחשוב "לא נורא, זה כבר יעבור לי" לא! בשום פנים ואופן, אני בת 14 וחצי ויש לי סוכרת 9 וחצי שנים ואני גם לא מאוזנת אבל אני עושה כמעט הכול כדי לעזור לעצמי, אני עושה 6-8 בדיקות ביום, רושמת הכול בדפים מיוחדים (כולל מה שאני אוכלת), אני עושה המון ספורט... זה קשה תאמיני לי שאני יודעת, ולי זה עוד יותר קשה כי אני מאוד משתדלת ונותנת את הנשמה בשביל האיזון הכול-כך חשוב הזה אבל לפעמים זה נראה שהגוף עושה לי דווקא ולא מתאזן בכוונה! -כמובן שזה לא נכון... את חייבת לקחת את עצמך הידיים ולעשות משהו כי אם לא עכשיו עוד 20-30 שנה זה יהיה מאוחר מידי! אז העצה שלי אלייך זה ש: תזיזי את עצמך ותעשי משהו למענך ולמען הבריאות שלך!!!! מצטערת אם זה נשמע כאילו עוד שניה בא לי לתת לך סטירה, אבל אני רוצה שתידעי שזה ממש ממש חשוב, זה החיים שלך, הם לא חשובים לך?? וכמו ששוגי ציין יש גם את המשאבה (אני גם מחוברת אליה), מכשיר ממש נהדר, הוא נותן לך חופש במגוון אפשרויות...(יש מידע במאמרים)! אז אני מקווה שהבנת שלחשוב ולא לעשות כלום זאת לא הדרך, ואת תמיד תוכלי לשאול אותנו שאלות, ולקבל עצות! את חייבת להבין שאת לא לבד!
 
לשוגי ודובדבן

תודה על התשובות ואני יודעת שאתם צודקים בכל מילה ובכלל אני מורידה בפנכם את הכובע במיוחד לך חן, אני לא ילדה קטנה אני כבר בת 42 והסכרת שלי היא סכרת שנשארה לי אחרי סכרת הריונית. ואני מודה שבקטע של הסכרת קש לי אני כמו ילדה קטנה. כשאני שומעת שאתם עושים פעילות גופנית, בעיקר מה שכתב לי שוגי. לרגע אמרתי בליבי וואוו זה אפשרי, אני מרגישה שזהו כלום אני לא אוכל לעשות לא ספורט שחס וחלילה לא יהיה היפו, ובטח שלא לטייל, מרגיז אותי שאני צריכה לדאוג לאוכל שלי בכל מקום ולא להיות ספונטנית. בקיצור אני בתקופה נורא אנטי למחלה, ואני יודעת שאין לי ברירה אני חייבת לקחת את עצמי בידיים לפני שיהיה מאוחר. ולא תמיד אני כזו מיואשת רק שאני לא מאוזנת נמאס לי. בכל אופן שוב תודה, ואני מקווה להיות פעילה יותר בפורום ואוכל לעזור ולהיעזר. אתם מתוקים. נ.ב חן רק משקארתי על ההיפו שהיה לך כבר נלחצתי והחוורתי אז תארי לך איך אני מתפקדת כשאני גבוהה, ושלא לדבר על היפו שרק המחשבה עליו נותת לי לאכול.
 
לשוגי ודובדבן

תודה על התשובות ואני יודעת שאתם צודקים בכל מילה ובכלל אני מורידה בפנכם את הכובע במיוחד לך חן, אני לא ילדה קטנה אני כבר בת 42 והסכרת שלי היא סכרת שנשארה לי אחרי סכרת הריונית. ואני מודה שבקטע של הסכרת קש לי אני כמו ילדה קטנה. כשאני שומעת שאתם עושים פעילות גופנית, בעיקר מה שכתב לי שוגי. לרגע אמרתי בליבי וואוו זה אפשרי, אני מרגישה שזהו כלום אני לא אוכל לעשות לא ספורט שחס וחלילה לא יהיה היפו, ובטח שלא לטייל, מרגיז אותי שאני צריכה לדאוג לאוכל שלי בכל מקום ולא להיות ספונטנית. בקיצור אני בתקופה נורא אנטי למחלה, ואני יודעת שאין לי ברירה אני חייבת לקחת את עצמי בידיים לפני שיהיה מאוחר. ולא תמיד אני כזו מיואשת רק שאני לא מאוזנת נמאס לי. בכל אופן שוב תודה, ואני מקווה להיות פעילה יותר בפורום ואוכל לעזור ולהיעזר. אתם מתוקים. נ.ב חן רק משקארתי על ההיפו שהיה לך כבר נלחצתי והחוורתי אז תארי לך איך אני מתפקדת כשאני גבוהה, ושלא לדבר על היפו שרק המחשבה עליו נותת לי לאכול.
 

לזר

New member
הרשי לי להוסיף עוד משהו קטן

אנשים רבים מסתמררים למשמע המושגים "בדיקת דם", "מחלה" "בדיקות" וכו. כדי להתרגל, צריך ידע טוב במחלה, הכרה עם המציאות ושליטה עצמית עד שהדבר הופך להיות הרגל. הידע הוא כח לטיפול השוטף במחלה. אני 25 שנה טייפ 1 על משאבה (רק שנתיים) אבל מאוזן עם המובגלובין A1c של 6.0. אני לא נמנע משום דבר, אבל לא מגזים במתוקים. גלידה, שוקולד ועוד בכמות סבירה לא עושה לי רע בכלל, אלה רק עוזר להשלמת הפעילות הגופנית. גם את יכולה וטוב שתעשי זאת מהר ככל האפשר בהצלחה
 
לא צריך להיות כל כך מרוצה , אם

הייתה לי ההזדמנות הייתי עושה הכל בשביל שלא תהייה לי סוכרת ! מה לשעות אני חיי עם העובדה ואפילו קצת מתרגל :)
 
לזר עודדת אותי

אני מאוד מדוכדכת בזמן האחרון כי לאט לאט אני מבינה,שאין לי לאן לברוח וזו טעות להיתעלם. אני טייפ 2 מזריקה לפני שינה לנטוס 60 יח´ ובנוסף לוקחת 3 גלוקופג´, ו4 גלובן וכל דבר קטן פחמימה מתוק שלא נדבר ממש משפיע עלי. בדקתי ומצאתי שאני צריכה לחיות על ארוחות מאוד קטנות שהם בעיקר ירקות ומעט פחממות וגם אני לא מגיעה בקלות לערכים של 150 130 כמו שמצפים ממני. קודם כל נורא קשה לי עם ארוחות קטנות כי יש לי תחושת רעב אחרי רבע שעה או שאני מגיעה לארוחה הבאה מאוד רעבה ממש עצבנית. אני שואלת ברצינות אך אתה מצליח להיות מאוזן אני ממש נהנת לשמוע. והאים פעילות גופנית באופן קבוע יויומי יאפשר לי גם לאכול יותר וגם להיות מאוזנת. ואיזה סוג פעילות מועדף. ניסיתי שחיה ואחר כך הייתי פשוט יותר רעבה. אני ממש אשמח לקבל עזרה בפרטים הקטנים האלה. ואני ממש מתעודדת לשמוע שאפשר לחיות עם זה טוב. המון תודה לך וכל מי שענה לי. בילי
 
אצלי הבעיות הפוכות :)

כל זריקה קטנה עושה לי היפו. אם לפרט זה קורה כל תקופה של שבועים את האינסולין לחצי או לרבע ממה שאני נותן ביום במקום 36 זה יוצא 20 למשך כמה ימים. הוספתי המון פחממות לדיטה שלי כ- 80 גר כל ארוחה ובכל זאת אין מושיע :) כרגע אני מחכה לתור לרופא .
 
מחזיקה לך אצבעות

איזה סכרת יש לך, אני לא כל כך מבינה איך זה עובד כל העסק. ובטח זה שונה מאדם לאדם. לזר כתב שידיעה של המחלה עוזרת לחיות איתה וזה מה שאני הולכת לעשות ללמוד הכל על הסכרת. בריפרוף שעשיתי פה ישנם הרבה מוסגים שאני לא מכירה. שיהיה לך רק טוב. בילי
 

לזר

New member
אני לא מבין בסוכרת המטופלת בתרופות

ואינסולין ביחד. לי זה נראה מאוד מוזר. את משתמשת בלנטוס - אינסולין מודרני מאוד. הוא מהווה עבורך אינסולין רקע. עליו את מוסיפה תרופות עם כושר פעולה מאוד לא יציב. משך הפעולה ומועד תחילת התרופות לא ניתן לצפות מראש. כל דבר שלא ידוע צריך לבדוק האם ניתן להחלפה. לא מבין את סוג הטיפול שאת מקבלת, אבל אני לא יכול לפסול טיפול כזה. אפ קבלת לנטוס סימן שאת בידיים טובות וכנראה הוא ניתן לך בהמלצת מומחה. היתי ממליץ לך לקרוא את האתר שלי, אשר מופיע בשורת הכותרת כאן בפורום, אבל הוא מיועד לחולים טייפ 1 בלבד אשר צורכים אינסולין הומלוג. אבל, אני מודע שרב האוכלוסיה לא מבינה על בוריו מה בדיוק היא הפחמימה וכולם פוחדים ממנה או מאשימים אותה שלא בצדק. יש פחמימות שונות ויש כאלה שאפשר חאכול בכמויות. אני אוכל גם הרבה ארוחות ביום קטנות, אבל לא נשאר רעב. הנה סדר היום שלי סתם לדוגמה בזמן הארחון: השקמה ב-6:30 ויציאה מידית על אופניים כ-20 דקות. רמת סוכר מוכרחה להיות מכסימום 120. אם היא 130, אני לוקח יחידה של אינסולין ויוצא על אופניים בלי לאכול. בשעה 7 אני על 100 ואוכל רק דייסת קווקר על חלב חם. אורז לי שני סנדביצ´ים עם לחם דגנים, גבינה או נקניק ומצרף ירקות ליד זה. שכחתי את הבוס קפה עם כפית סוכר (אני לא משתמש בסוכרזית - בטלתי את השימוש בדבר הזה לחלוטין). לקחתי גם פירות. עבודה. בשעה 10 אני אוכל סנדביץ ופרי וירקות טריים קצוצים גס. בצהריים בשעה 1 או 2 אני אוכל כרגיל. בשעה 4 או 5 אני על יוגורט עם דגנים מסוג All Bran ופרי. יתכן גם סנדביץ´. ארוחת ערב עם סלט ירקות וגבינות ולחם. לחם דגנים טוב הוא נהדר. בערב מאוחר הליכה של שעה. בשבת בבוקר במקום אופניים אני הולך שעתיים (10 ק"מ) ובודק רמת סוכר תוך כדי הליכה -כל חצי שעה. אני יוצא להליכה עם חצי חפיסת שוקולד מריר 70% קקאו בתוכו. בקיץ בשעות הערב לפני הליכה אני אוכל קונוס גלידה טובה (לא דייט - זה לא רציני). אני עושה 8 בדיקות סוכר ביום ומבצע בערך 6 בולוסים לקבלת סה"כ של 45 יחידות אינסולין ביום (בזל + בולוס). 45 יחידות מתאימות למשקל של 75 עד 78 ק:ג משקל גוף. אני שוקל כעת 76 ק"ג גובה 1.80. נסי פעילות גופנית ועקבי מקרוב אחר רמות הסוכר שלך. בהצלחה ואיזון נעים
 
המון המון תודה../images/Emo24.gif

לזר התשובה שלך היא הדבר שבדיוק אני זקוקה לו קיבלתי ממנה המון גם לגבי פעילות גופנית וגם לגבי סדר אכילה. תודה אני באמת מטופלת אצל מומחה שמתעקש בנתיים לא להוסיף לי אינסולין קצר מועד. הבעיה הכי חמורה שלי זה השמנה וקשה לי לשמור על דיאטה. והוא עדיין מתעקש על ירידה במשקל ופעילות ואני גם יודעת שהוא צודק על מה שאני ויתרתי הוא לא מוותר. אז היום התחלתי לסדר לי את הארוחות ואני יתחיל בהליכה. נ.ב. אני מטופלת אצל דר חוליו וינשטיין (נשמה מיוחדת זה לא רופא זה יהלום) אז רק בריאות בילי
 

לזר

New member
לא כולם מקבלים המלצה לקבלת

אינסולין ההומלוג או נובורפיד. הרופא ימליץ גם לך את האינסולין אם זה מצדיק כמובן וגם הוא מבין שאת יכולה להסתדר ולחיות עם האינסולין הזה.מהירות הפעולה דורשת זהירות גדולה יותר מאשר עם האינסולינים האחרים והבנת הסכנות שבדבר. חוץ מזה טייפ 2 כנראה לא זקוק להומלוג באמת. כעת אני מטופל אצל עצמי ומדי פעם מבקר אצל המומחית שלי בבית חולים סורוקה. את בידיים טובות מאוד. בהצלחה שבת שלום
 
למעלה