אניבודי הום?

[מיכי]

אניבודי הום?

תגידו, אני עוזבת לכמה ימים לטובת המקרר והפסח והבלאגאן וככה אנשים נוטשים ונעלבים? אולי שמישהו יסביר לי מה קורה? הייתי ביום חמישי, הכל היה נחמד, אני ממש ממש מצטערת שנאלצתי לברוח כל כך מהר אבל לא רציתי שיווצר הרושם של נטישה איטית אבל קבועה של הארוע אז ניצלתי את היציאה של שבור ושי, למרות שעוד הייתי יכולה לשבת איתכם הרבה. ופתאום אני נכנסת היום מהבית של ההורים ואני מוצאת את כולם במצ ב רוח בא נגיד, די דרעק, מה אני לגיד לכם? אל תהיו משביזים , שביזות יש לנו בחיים, והרבה, הרבה מאוד, הרבה מדי, יאללה, תהיו נחמדים ותביאו איזה משב מרענן של אביב! טוב, א ווידר זהאן , או בקיצור להתראות בקרוב.... עם חיוך... ובתקווה גם עם גוגי

 

[יערית]

מסתפקת בי?

 

[מיכי]

יקירתי, מסתפקת? למה מסתפקת

ליותר טוב ממך לא יכולתי לאחל... מה שלומת יקירה?

 

[יערית]

עכשיו טוב יותר

החג היה בסדר.. לא משהו מיוחד! היום הילדים חזרו הביתה וכבר האויר חזר לאפי(הסיגריות האול..איחס), אנחנו צריכות להספיק את החסר של יום חמישי נכון? הבטחתי לך ...אז שוט ביבי.. איך עבר עליך ? יערית.

 

[מיכי]

אצלי דווקא היו מהזהקטעים

למרות שהגעתי לחג שבוזה במיוחד כי איזה מישהו, לא חשוב במיוחד, עשה לי את הקטע האולטימטיבי של... את יודעת מה שחדת עין דיברה עליו לפני כמה ימים... וזאת הפעם הראשונה אבל הראשונה שזה קורהלי. את יודעת אנ ימגיעה מבית דתי, התחתנתי בת 20, מיד אחרי שנפרדתי מאקסי היקר יצאתי שנה וחצי עם מישהו ופתאום הילד הזה נחת עלי, והוא חתיך.ץץץ חבל על הזמן, אז היה ברור לי שזה לא רציני ולא היה לי שום ספק שמדובר בסוג של ידידות/חברות בילתי מחייבת אבל בכ``ז זה היה משביז... הקטע הכי גדול היה שבדיו \ק ביום שבו היתה הפגישה האחרונה, והמיותרת לחלוטין שלנו, בא אלי הבחור שנפרדתי ממנו ובכה, פשוט בכה לי על הכתפיים כמה אני מקסימה וכמה אין לו חיים בלעדי ואני ככה... לא שמתי ואז בא זה ובהנף אצבע חירב לי את הביטחון העצמי, שגם ככה הוא לא הצד החזק שליע. בקיצור בינתיים הספקתי לצאת עם עוד מישהו, מקסים, שנון חמוד והכל אבל נראה ככה.... לא מי יודע מה והתחושה של ילדה בת 16 רק הולך ומתחזק לי, טוב אז מה אם מישהו חתיך??? זה עוד לא עושה אותו בנאדם... מכירה את הסיפור על יונה והקיקיון? זה בדיוק הסיפור שלי כרגע אז את מבינה שהיה לי הרבה על מה לחשוב ועל מה להתחרט בחג, חוצמזה שהתגעגעתי לבנות, כיזאת הפעם הראשונה שאני בלעדיהם בחג וחוצמזה שבליל הסדר עצמו אחותי ואני עעשינו את הקטעים של החיים שלנו והשתנו מרוב צחורק והאורחים של ההורים שלי פשוט ישבו המומים, במיוחד כשהעזתי להגיד ``בני זונות`` על שולחן הסדר.... אחותי אומרת שאני דפוקה... כנראה שאני באמת כזאת תגידי על מה כל הבאלאגאן והביאוס כאן???

 

[יערית]

את גדולה!!!!!!

האמת שבך שבית את ליבי... כל מה שתרצי נשוחח במייל, האהבתי את הכנות(אלק בני זונות,במשפחה דתית?), דרך אגב אל תתחילי איתי אם סיפורים שוברים לב... גם אצלי באו היום קצת לעודד(החבר לשעבר)מה אומר לך...אומר לך אך בצד, הוא עובר אורח כאן לפעמים,וכבודו מונח במקומו! אז היופי לא חשוב לדעתי(אומנם מוסיף)אלא האישיות שיוצאת החוצה היא אשר מיפה את האדם עצמו..(אתמול נוכחתי עד כמה זה נכון). מכירה את הסיפור של הבצל? גם אני לאסתם רק עיניין של מטאפורה,בצל מלא שכבות,אם מעט סובלנות ,הרבה אהבה,הרבה הבנה,הרבה חברות טובה,ניתן להפשיל אותו משיכבותיו ,ולראות את לב הבצל עד כמה יפה הוא! אז גם אני כמוך הרגשתי בחסרונם של הילדים,כבר מיצינו כאן את העיניין של החופש המעט שלו אנחנו זוכות . שלך יערית.