אנחנו (קצת) מדוכאים ../images/Emo4.gif
יובל (שוב) חולה. אנחנו 4 חדשים בארץ, ואני לא חושבת שבחדשיים האחרונים הילד שלי היה בריא לגמרי יותר מיומיים בשבועיים. גם עומר ככה והם גם מדביקים אחד את השני וגם נדבקים כל אחד מהילדים בגן שלו - זוועה. בכל שבוע נתון אני מבלה עם אחד מהם או עם שניהם בבית יום או יומיים. היום שוב הזעיקו אותי מהגן שלי יובל בגלל חום שעלה ועלה. אנחנו מגיעים לרופאת הילדים בין פעמים לשלוש בשבוע ומדברים עימה עוד פעמיים בטלפון. כשאני אומרת לה "להתראות בעוד יומיים" זו לא בדיחה - זו המציאות שלנו. אז קודם כל כואב לי הלב על הילדים שחולים כל כך הרבה ובמיוחד על יובל שכשהוא חולה הוא מפסיד עולם ומלואו של טיפול והתקדמות בגן שלו ולוקח לו הרבה זמן לחזור לעצמו ולתהליך העבודה. ועצוב לי בשבילי ובשביל האיש שאין לנו רגע לעצמנו. מחר בבוקר היינו אמורים לצאת לקורס מרוכז להכנה ללידה ולישון במלון. בשבילי זה היה יכול להיות הלילה הראשון בלי הילדים מאז שהם נולדו (לפני שנתיים וחצי ויומיים). לילה ראשון של שינה מלאה, בלי מטלות בית עד אמצע הלילה, בלי לקום להחזיר מוצץ, בלי שילד ישן לידי, בלי להתעורר בבוקר כי מישהו מהם התעורר... כשראיתי מה מצבו של יובל ביטלתי את המלון. לא פייר כלפיו ולא כלפי הורי שנשארים איתם לתת להם לעבור גם את הלילה בלעדינו. אצלו מחלה כרוכה תמיד בחום גבוה והוא לוהט מתוך שינה כך שיש צורך במקלחת באמצע הלילה ובקבלת מליון החלטות שבהן אני סומכת רק על עצמי. למען הפרוטוקול אני אציין שבשבוע 28 להריון התאומים היינו אמורים לצאת לסף שבוע אך הוא בוטל עקב שמירת ההריון. בביקור שערכנו בארץ התכוונו לצאת לסופשבוע בקפריסין ויום קודם שניהם חלו כך שביטלנו, ועכשיו זו הפעם השלישית, כנראה הזדמנות אחרונה לפני הלידה, וגם זה בוטל
ואני גם לחוצה לגבי הלידה המתקרבת כיוון שאני כל הזמן עם גרון נפוח, וליחה, ושיעול/צינון כיוון שאני נדבקת מהם. לא יהיה קל לעבור ככה לידה. ולסיכום סיכום - אני לחוצה מזה שכל המחלות האלה יסתובבו ליד התינוק החדש. את יובלי ועמר שמרנו בצמר גפן בחדשים הראשונים. חברים שרצו לבקר עברו סינון קפדני כולל שאלו על בריאות ילדיהם. לא הייתי מוכנה שמישהו יסכן את בריאותם של הקטנים האלה (שהיו פגים אז). אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף. הרופאה מסכימה איתנו שיובל ועומר חולים יותר מהממוצע ורוצה לערוך לשניהם בדיקות דם. בינתיים אנחנו נותנים חיזוקים, וויטמינים במטבעות שוקולד, ול רואים שזה עושה משהו. אני מאד בעד ויטמין C. מישהו יודע עד איזו כמות מותר לתת לפעוטות? האם עודף שלו מופרש בשתן? (למיטב זכרוני כן). יעל עייפה ומיואשת.
יובל (שוב) חולה. אנחנו 4 חדשים בארץ, ואני לא חושבת שבחדשיים האחרונים הילד שלי היה בריא לגמרי יותר מיומיים בשבועיים. גם עומר ככה והם גם מדביקים אחד את השני וגם נדבקים כל אחד מהילדים בגן שלו - זוועה. בכל שבוע נתון אני מבלה עם אחד מהם או עם שניהם בבית יום או יומיים. היום שוב הזעיקו אותי מהגן שלי יובל בגלל חום שעלה ועלה. אנחנו מגיעים לרופאת הילדים בין פעמים לשלוש בשבוע ומדברים עימה עוד פעמיים בטלפון. כשאני אומרת לה "להתראות בעוד יומיים" זו לא בדיחה - זו המציאות שלנו. אז קודם כל כואב לי הלב על הילדים שחולים כל כך הרבה ובמיוחד על יובל שכשהוא חולה הוא מפסיד עולם ומלואו של טיפול והתקדמות בגן שלו ולוקח לו הרבה זמן לחזור לעצמו ולתהליך העבודה. ועצוב לי בשבילי ובשביל האיש שאין לנו רגע לעצמנו. מחר בבוקר היינו אמורים לצאת לקורס מרוכז להכנה ללידה ולישון במלון. בשבילי זה היה יכול להיות הלילה הראשון בלי הילדים מאז שהם נולדו (לפני שנתיים וחצי ויומיים). לילה ראשון של שינה מלאה, בלי מטלות בית עד אמצע הלילה, בלי לקום להחזיר מוצץ, בלי שילד ישן לידי, בלי להתעורר בבוקר כי מישהו מהם התעורר... כשראיתי מה מצבו של יובל ביטלתי את המלון. לא פייר כלפיו ולא כלפי הורי שנשארים איתם לתת להם לעבור גם את הלילה בלעדינו. אצלו מחלה כרוכה תמיד בחום גבוה והוא לוהט מתוך שינה כך שיש צורך במקלחת באמצע הלילה ובקבלת מליון החלטות שבהן אני סומכת רק על עצמי. למען הפרוטוקול אני אציין שבשבוע 28 להריון התאומים היינו אמורים לצאת לסף שבוע אך הוא בוטל עקב שמירת ההריון. בביקור שערכנו בארץ התכוונו לצאת לסופשבוע בקפריסין ויום קודם שניהם חלו כך שביטלנו, ועכשיו זו הפעם השלישית, כנראה הזדמנות אחרונה לפני הלידה, וגם זה בוטל
