אנחנו נפרדיםםםםם....
חברים וחברות. אני לא יודעת אם אתם זוכרים אותי אבל הייתי רוצה שתעזרו לי להתגבר על ההרגשה הכבדה שהולכת ומתבשלת אצלי בלב הקטן שלי שלא יכול לשאת את הכאב. אני יוצאת עם החבר שלי ארבע חודשים והחלטתי להיפרד ממנו אחרי מחשבות ארוכות ולילות ללא שינה ובכי. אנחנו לא מתאימים אם כל הרצון להישאר, אני לא חושבת שזהו הבן אדם אשר איתו אוכל להקים את הבית שעליו אני חולמת. אנחנו כל כך שונים אחד מן השני- חושבים אחרת, מתנהגים אחרת יש לנו צרכים אחרים שאותם אנחנו לא יכולים לספק אחד לשני כי איננו מבינים אחד את השני. בקיצור חוסר תקשורת למרות האהבה הגדולה. אני כבר החלטתי שאני רוצה להיפרד והנני מתכוונת להגיד לו את זה ביום חמישי הקרוב לאחר שהוא יסיים את כל המבחנים והם יהיו מאחוריו. בתקווה שהכל יסתדר וניפרד כידידים. העניין הוא שהוא נסע לחודשיים לפלסינבניה ומשום מה זה ממש מפריע לי שהוא לא יהיה כאן לידי ואולי הוא יכיר מישהי אחרת והיא תזכה לחיבוקים ולנשיקות החמות שלו ואני אשאר כאן בארץ לבד בלי אף אחד יאהב אותי. מצד אחד אני לא רוצה להישאר לבד אך מצד שני אני לא חושבת שיש טעם להיות יחד. איך מתגברים על פרידה (ראשונה)...?
חברים וחברות. אני לא יודעת אם אתם זוכרים אותי אבל הייתי רוצה שתעזרו לי להתגבר על ההרגשה הכבדה שהולכת ומתבשלת אצלי בלב הקטן שלי שלא יכול לשאת את הכאב. אני יוצאת עם החבר שלי ארבע חודשים והחלטתי להיפרד ממנו אחרי מחשבות ארוכות ולילות ללא שינה ובכי. אנחנו לא מתאימים אם כל הרצון להישאר, אני לא חושבת שזהו הבן אדם אשר איתו אוכל להקים את הבית שעליו אני חולמת. אנחנו כל כך שונים אחד מן השני- חושבים אחרת, מתנהגים אחרת יש לנו צרכים אחרים שאותם אנחנו לא יכולים לספק אחד לשני כי איננו מבינים אחד את השני. בקיצור חוסר תקשורת למרות האהבה הגדולה. אני כבר החלטתי שאני רוצה להיפרד והנני מתכוונת להגיד לו את זה ביום חמישי הקרוב לאחר שהוא יסיים את כל המבחנים והם יהיו מאחוריו. בתקווה שהכל יסתדר וניפרד כידידים. העניין הוא שהוא נסע לחודשיים לפלסינבניה ומשום מה זה ממש מפריע לי שהוא לא יהיה כאן לידי ואולי הוא יכיר מישהי אחרת והיא תזכה לחיבוקים ולנשיקות החמות שלו ואני אשאר כאן בארץ לבד בלי אף אחד יאהב אותי. מצד אחד אני לא רוצה להישאר לבד אך מצד שני אני לא חושבת שיש טעם להיות יחד. איך מתגברים על פרידה (ראשונה)...?
