אנחנו והם..
כתבה קצת למטה איזבלה: "אתנוצטריות- ההרגשה המודעת או לא שמשותפת לנו כבני אנוש שהתרבות שלנו טובה יותר מאחרות." השאלה שלי לגבי המושג (בעיקר לגבי איך האנתרופולוגייה המודרנית תופסת אותו כיום, אך כמובן שכל Insight או הערה מעניית יתקבלו בברכה), האם זהו משהו שמובנה בתפיסת העולם של האינדיבידואל? האם כל אחד כחלק מתהליך החינוך מגבש גם אם באופן לא מודע את התפיסה שהתרבות שלו טובה יותר? מה בנוגע למהגרים אידיאולוגיים? לילדים שלהם?? האם נעשה איזשהו ניסיון להסביר על-פי התיאורייה הזו מדוע אנשים בגיל מסויים מתחילים בכל-זאת לחפש שורשים ומסורת גם אם בילו את רוב חייהם עד כה בניסיון להתחמק מהם? הציטוט המקורי במלואו: "תרבות היא התנייה, היא מהווה עבורנו משקפיים דרכם אנו חווים את העולם והיא מטווחת עבורנו מה יפה ומה מכוער, איכס או אהוד, טעים או דוחה. ככה גם לגבי אוכל. מילת המפתח פה היא אתנוצנטריות- ההרגשה המודעת או לא שמשותפת לנו כבני אנוש שהתרבות שלנו טובה יותר מאחרות."
כתבה קצת למטה איזבלה: "אתנוצטריות- ההרגשה המודעת או לא שמשותפת לנו כבני אנוש שהתרבות שלנו טובה יותר מאחרות." השאלה שלי לגבי המושג (בעיקר לגבי איך האנתרופולוגייה המודרנית תופסת אותו כיום, אך כמובן שכל Insight או הערה מעניית יתקבלו בברכה), האם זהו משהו שמובנה בתפיסת העולם של האינדיבידואל? האם כל אחד כחלק מתהליך החינוך מגבש גם אם באופן לא מודע את התפיסה שהתרבות שלו טובה יותר? מה בנוגע למהגרים אידיאולוגיים? לילדים שלהם?? האם נעשה איזשהו ניסיון להסביר על-פי התיאורייה הזו מדוע אנשים בגיל מסויים מתחילים בכל-זאת לחפש שורשים ומסורת גם אם בילו את רוב חייהם עד כה בניסיון להתחמק מהם? הציטוט המקורי במלואו: "תרבות היא התנייה, היא מהווה עבורנו משקפיים דרכם אנו חווים את העולם והיא מטווחת עבורנו מה יפה ומה מכוער, איכס או אהוד, טעים או דוחה. ככה גם לגבי אוכל. מילת המפתח פה היא אתנוצנטריות- ההרגשה המודעת או לא שמשותפת לנו כבני אנוש שהתרבות שלנו טובה יותר מאחרות."