כדור בדולח22
New member
אנחנו אבודים: חלק 1
אני זוכרת אותך.
אתה זוכר אותי?
אני נזכרת מאוחר מדי והפרטים מעורפלים.
השכל אומר שהנוסטלגיה היא זו שמעוררת, שאין ממש.
הרגש לא אומר כלום (וטוב שכך)
אבל הגוף כנראה משקר לי.
האם הוא משקר גם לך?
שבע שנים אחרי, מרחק כמה יבשות ומי יודע כמה הפרשי שעות-
שפת אימך היא גם שפת אימי.
משהו אומר לי ששפת גופך דאז הייתה גם שפת גופי.
כישורי המידענות שלי מעלים חרס.
ובכל זאת, אחת ל... אני מנסה.
איך מחפשים מישהו שיודעים רק את שמו הפרטי, הנפוץ כל כך?
איך מחפשים מישהו שחוג המכרים שלו - כולם עלומים?
איך מחפשים עורך דין רזה אחד בבואנוס איירס?
היהירות שלי שכבר סיבכה ועוד תסבך אותי בצרות, חוברת לחוש האסטרטגי ובשילוב עם "סטוקריות" אינפנטילית- מתכון מנצח לבלגן. ואוי.... כמה שאני מחבבת בלגן...
אני מנסה להיכנס למוח שלך ולדמיין שגם אתה מחפש אותי.
אם היית מחפש אותי, מה היית כותב? ואיפה? האם רשמת באתרים מעין מודעת "אבדות ומציאות" על בחורה ישראלית אחת העונה לשמי שטיילה בין התאריכים כך וכך...?
אם אני זוכרת נכון הייתה לך נפש של משורר. האם השנים השחיתו אותך או שיש סיכוי שאי פעם כתבת משהו עלי? שחיפשת אותי? האם בכלל הכול היה משובה חולפת ואתה קבור עכשיו מאחורי ערימת ניירת משפטית מתישה?
ואז הזיכרונות שהם לא רק פרטים יבשים מתחילים לצוץ מתהום הנשייה. מתובלים כנראה בפנטזיות שחלקן התממשו וחלקן דומיינו. אבל בכל זאת- קו השפיות והאיזון מורים לי שמה שזכור אכן היה, והיה טוב. היה טוב גם לך?
היה לך טוב כשהחברה הכי טובה שלי "התבייתה" עליך? כמו הכריזה בעלות לשבוע ימים בעיירת האמנים הדרומית בפטגוניה? אגב, היא אמרה שאתה זיון אדיר למחרת כששתינו שתינו קפה בערסלים בזולה של האכסניה. לי לא היה אכפת. נחשבתי מחוץ למשחק. נהניתי לשמוע את הפרטים העסיסיים, לשאול את החברה שאלות, ולהיות המתורגמנית של הסטוצון ביניכם. אני מודה שלפעמים יש דברים שלא תרגמתי לה שאמרת- כי בספרדית החלקה שלך, הדברים הללו היו מכוונים אליי בטיזינג מעודן. לכן, אם חושבים על זה אולי בכלל הייתי גם קצת העורכת של הפרשייה ביניכם, והתרגום לא היה חף מאינטרס.
אני נזכרת בלילה המטורף ההוא שבו הבאת חבר ונסענו ארבעתנו יחד במהירות מופרזת לאגם לראות מיליון כוכבים. בי נשבעתי- השמיים היו כסופים ומנוקדים באינספור... החבר היה בעניין שלי אבל לא התאים לי. הלילה שלי היה כל כך יפה, עגול ומשולם, שלא התחשק לי שדרדס קופצני אחד ישחית לי אותו.
עשיתם סקס באוטו. ראיתי את כפות הרגליים של שירה בסנדלי השורש הגמלוניות, מבצבצות משמשת המכונית הפתוחה (גם הרגליים שלה היו פתוחות). כשיצאתם לאוויר חייכתי אליכם. שירה נראתה שקטה ומרחפת לא צריכה יותר כלום בעולם, אצלך זיהיתי רעב.
בבוקר למחרת אני ושירה הלכנו לתחנת האוטובוס המרכזית עם התרמילים הכבדים על הגב. נפרדנו ממך באכסניה- היא בנשיקות רטובות, ואני בנשיקה ידידותית וחיוך סמי-אירוני. The show must go on , ואנחנו צריכות להמשיך ולהדרים. לתפוס את העונה הטובה ביותר לטרקים המתוכננים. אנחנו עולות על האוטובוס וכשאני באה לשלם את הכרטיס שלי אני מגלה שהשארתי את הארנק באכסניה. אני יורדת מיד מהאוטובוס ואומרת לשירה שאם האוטובוס יוצא, שתישאר עליו אני אקח את הבא יום למחרת. הנסיעה הזו יקרה וחבל שהיא תאבד את הכרטיס שכבר רכשה.
זוכר? זוכר איך נכנסתי כרוח סערה חזרה לאכסניה? חשבת שתראה אותי שוב? תגיד, עמד לך הזין כמו שאני הייתי רטובה?
היה לי ברור שהארנק עומד להישאר שם לפחות הלילה, וכך גם אני. מצאתי את הארנק במקומו, שמטתי את התרמיל שילמתי חזרה ללילה ונכנסתי למקלחת קרה לחישוב מהלכים. ומה לך רץ בראש?
יצאתי מהמקלחת מעודדת, מתחילים לשחק? היה פשוט יותר עכשיו בינינו. ידידותיים כביכול בספרדית בלי הצורך לייצר תיווך מלאכותי של תרגום בכל משפט. גיליתי שאתה שנון וסרקסטי, וששנינו מעריצים את בורחס ואת כתיבתו. אכלנו פיצה בפארק, דיברנו קצת על שירה, ועל המשך הטיול שלנו ועל החיים.
זוכר שאמרת לי שאף פעם לא הצלחת להירדם בטבע? זוכר שאמרתי לך שאם תשתחרר אז תצליח? זוכר שנמנמנו בפארק שנינו מתחת לעץ? כשקמנו גיליתי שהראש שלי מונח לך על המפשעה ושהזין שלך עומד בפראות שלא משתמעת לשתי פנים. זוכר ששמתי את היד שלך חזק על החזה שלי? ומי לדעתך נתן את אות הפתיחה לימים הבאים?
אני זוכרת אותך.
אתה זוכר אותי?
אני נזכרת מאוחר מדי והפרטים מעורפלים.
השכל אומר שהנוסטלגיה היא זו שמעוררת, שאין ממש.
הרגש לא אומר כלום (וטוב שכך)
אבל הגוף כנראה משקר לי.
האם הוא משקר גם לך?
שבע שנים אחרי, מרחק כמה יבשות ומי יודע כמה הפרשי שעות-
שפת אימך היא גם שפת אימי.
משהו אומר לי ששפת גופך דאז הייתה גם שפת גופי.
כישורי המידענות שלי מעלים חרס.
ובכל זאת, אחת ל... אני מנסה.
איך מחפשים מישהו שיודעים רק את שמו הפרטי, הנפוץ כל כך?
איך מחפשים מישהו שחוג המכרים שלו - כולם עלומים?
איך מחפשים עורך דין רזה אחד בבואנוס איירס?
היהירות שלי שכבר סיבכה ועוד תסבך אותי בצרות, חוברת לחוש האסטרטגי ובשילוב עם "סטוקריות" אינפנטילית- מתכון מנצח לבלגן. ואוי.... כמה שאני מחבבת בלגן...
אני מנסה להיכנס למוח שלך ולדמיין שגם אתה מחפש אותי.
אם היית מחפש אותי, מה היית כותב? ואיפה? האם רשמת באתרים מעין מודעת "אבדות ומציאות" על בחורה ישראלית אחת העונה לשמי שטיילה בין התאריכים כך וכך...?
אם אני זוכרת נכון הייתה לך נפש של משורר. האם השנים השחיתו אותך או שיש סיכוי שאי פעם כתבת משהו עלי? שחיפשת אותי? האם בכלל הכול היה משובה חולפת ואתה קבור עכשיו מאחורי ערימת ניירת משפטית מתישה?
ואז הזיכרונות שהם לא רק פרטים יבשים מתחילים לצוץ מתהום הנשייה. מתובלים כנראה בפנטזיות שחלקן התממשו וחלקן דומיינו. אבל בכל זאת- קו השפיות והאיזון מורים לי שמה שזכור אכן היה, והיה טוב. היה טוב גם לך?
היה לך טוב כשהחברה הכי טובה שלי "התבייתה" עליך? כמו הכריזה בעלות לשבוע ימים בעיירת האמנים הדרומית בפטגוניה? אגב, היא אמרה שאתה זיון אדיר למחרת כששתינו שתינו קפה בערסלים בזולה של האכסניה. לי לא היה אכפת. נחשבתי מחוץ למשחק. נהניתי לשמוע את הפרטים העסיסיים, לשאול את החברה שאלות, ולהיות המתורגמנית של הסטוצון ביניכם. אני מודה שלפעמים יש דברים שלא תרגמתי לה שאמרת- כי בספרדית החלקה שלך, הדברים הללו היו מכוונים אליי בטיזינג מעודן. לכן, אם חושבים על זה אולי בכלל הייתי גם קצת העורכת של הפרשייה ביניכם, והתרגום לא היה חף מאינטרס.
אני נזכרת בלילה המטורף ההוא שבו הבאת חבר ונסענו ארבעתנו יחד במהירות מופרזת לאגם לראות מיליון כוכבים. בי נשבעתי- השמיים היו כסופים ומנוקדים באינספור... החבר היה בעניין שלי אבל לא התאים לי. הלילה שלי היה כל כך יפה, עגול ומשולם, שלא התחשק לי שדרדס קופצני אחד ישחית לי אותו.
עשיתם סקס באוטו. ראיתי את כפות הרגליים של שירה בסנדלי השורש הגמלוניות, מבצבצות משמשת המכונית הפתוחה (גם הרגליים שלה היו פתוחות). כשיצאתם לאוויר חייכתי אליכם. שירה נראתה שקטה ומרחפת לא צריכה יותר כלום בעולם, אצלך זיהיתי רעב.
בבוקר למחרת אני ושירה הלכנו לתחנת האוטובוס המרכזית עם התרמילים הכבדים על הגב. נפרדנו ממך באכסניה- היא בנשיקות רטובות, ואני בנשיקה ידידותית וחיוך סמי-אירוני. The show must go on , ואנחנו צריכות להמשיך ולהדרים. לתפוס את העונה הטובה ביותר לטרקים המתוכננים. אנחנו עולות על האוטובוס וכשאני באה לשלם את הכרטיס שלי אני מגלה שהשארתי את הארנק באכסניה. אני יורדת מיד מהאוטובוס ואומרת לשירה שאם האוטובוס יוצא, שתישאר עליו אני אקח את הבא יום למחרת. הנסיעה הזו יקרה וחבל שהיא תאבד את הכרטיס שכבר רכשה.
זוכר? זוכר איך נכנסתי כרוח סערה חזרה לאכסניה? חשבת שתראה אותי שוב? תגיד, עמד לך הזין כמו שאני הייתי רטובה?
היה לי ברור שהארנק עומד להישאר שם לפחות הלילה, וכך גם אני. מצאתי את הארנק במקומו, שמטתי את התרמיל שילמתי חזרה ללילה ונכנסתי למקלחת קרה לחישוב מהלכים. ומה לך רץ בראש?
יצאתי מהמקלחת מעודדת, מתחילים לשחק? היה פשוט יותר עכשיו בינינו. ידידותיים כביכול בספרדית בלי הצורך לייצר תיווך מלאכותי של תרגום בכל משפט. גיליתי שאתה שנון וסרקסטי, וששנינו מעריצים את בורחס ואת כתיבתו. אכלנו פיצה בפארק, דיברנו קצת על שירה, ועל המשך הטיול שלנו ועל החיים.
זוכר שאמרת לי שאף פעם לא הצלחת להירדם בטבע? זוכר שאמרתי לך שאם תשתחרר אז תצליח? זוכר שנמנמנו בפארק שנינו מתחת לעץ? כשקמנו גיליתי שהראש שלי מונח לך על המפשעה ושהזין שלך עומד בפראות שלא משתמעת לשתי פנים. זוכר ששמתי את היד שלך חזק על החזה שלי? ומי לדעתך נתן את אות הפתיחה לימים הבאים?
