אין לי רצון
לקשר אותך לכל ההודעות שלך בהן את מדגישה שזה ענין של נשים. טענת הנוסעת "גברים לא יבינו" היא טענה של "סוף דיון" מבחינתה כפי שניסחת זאת בצורה אחרת, וברטוריקה היו קוראים לזה על גבול "האד הומינום". כן, אנורקסיה היא ענין של נשים בעיקר. כן, את מעונינת לשכנע אותי בצדקתך. כן, את מקפידה, כמו הנוסעת ליצור את החיץ הזה: ענין של נשים, גברים OUT, שהרי את תומכת בנוסעת, לא?! לטעון, שמרד של נשים מתאפיין ב"היכנסות פנימה" זו הכללה. מצטער. שוב, הרי אם אביא דוגמות של גברים תטעני כמו בטענת האונס אודות הגברים הנאורים, שמדברים על נשים. בעצם - מעגל קסמים. אין באפשרותי, ולא מומלץ שאביא דוגמות מחייהם של גברים, כי מדברים רק על נשים, כך, את שוללת את יכולתי לטעון טענה מעט כללית יותר. בוודאי שמותר להביע רגשות, מי אמר שלא? ברם, בתוך דיון ושיחה - רגשות המנוסחים בצורה כזאת, במיוחד בסוף תגובה, חוסמים את המשך הדיון, מטילים סוג של דופי בטוען 0אתה גבר, אז מה אתה מבין בכלל.. ) האם אני ברור יותר עכשיו?