אנהי מנסה לחשוב

[סוורוס]

אנהי מנסה לחשוב

מה השורש שגורם לנו להתמכר למשהוא? מאיפו התלותיות הזו במשהוא חייצוני לנו.. מאיפוא האובססייה..אני חושב שהאנושות חולה..במגוון מחלות, ואחד הדרכים לברוח זה להתעסק במשהוא מאוד קטן וספציפי.. כמו אלכוהול...כמו הירואין טוב, כמו עוד אובססיה.. עם למישהו איש תשובה אפילו חלקית לשאלה הזו.. מאיפו השורש בנפשו של אדם, כי הרי אם הינו מאושרים זה לא היה קורה. נכון אנחנו לא מאושרים וזה עובדה.. אין חיים נורמאלים עם כול האי צדק החברתי , עם כול הדיכוי הכעס והריקנות...שמהם חוגגים הקניונים..החנויות היוקרתיות,הבורגנים של החברה, וסוחרי הסמים.. אז מאיפו...למה לברוח? למה לעזזל..הרי אנחנו לא כלבים אני אובססיבי למשהוא אחר...וזה כן..גורם הנאה ובריחה אבל למה אנחנו תמיד בורחים...אין דרך? אין סיכוי לאנושות? (כתבתי קצת דרמאטי ..מצטער) בייי

 

[tiger]

המדענים מאמינים שזה גנטי../images/Emo28.gif

ושרק מיפוי של הגנום האנושי יכול להביא תועלת. יש מי שחושבים שזה עיניין של מזל. לדעת הדתיים זה חלק מהחטא הקדמון/היתפקרות המוסר בחברה החילונית, עובדים סוציאליים למיניהם טוענים שזו בעיה סוציואקונומית. ראש עיריית ניו-יורק לשעבר חושב שזו בעיה של מקום בבתי הסוהר (המחסור בו כמובן)וכבר שמעתי על עוד מיספר אנשים שחושבים ככה . האמהות חושבות שזה ביגלל האבות והאבות חושבים שזה ביגלל האמהות אבל שניהם יגידו שזה ביגלל הילדים כי הרי רק כשהם גדלים ליהיות עורכי דין או רופאים זה ביזכות "החינוך בבית" לא כשהם מיסתובבים בנעלי אול-סטאר בחצר של אבו כביר ,את זה הם עשו לעצמם לבד,הם ו"הסוחרי סמים"שהשם ינקום דמם. הטיבטים מאמינים שזה חלק מהסבל הבילתי ניפרד מהחיים של מי שלא בחרו בלעשות מדיטציה כל היום והרבה מכורים מאמינים שההיתמכרות שלהם זו תוצאה של בריחה מהמציאות שלדעתי זו גישה קצת פשטנית אבל אני גם מאמין שה"אמת" (אם יש חייה כזו בכלל) נימצאת היכן שהוא באמצע הדרך פלוס מינוס,מטר לפה עשר מטר לשם (לא צריך ליהיות קטנוניים)...ומה אתם חושבים?

 

[סוורוס]

דעה

אני באמת חושב שמדובר בנוחות..על תחשוב שזה מוזר, אהדם כפי שהוא ההכרה שלו מחפשת נוחות כול הזמן..כמה שיותר קל ופחות מאמץ ככה יותר עדיף, האדם לא אוהב להתאמץ..להתאמץ לחשוב ולפתחי דיעות ורעיונות.... מעטים בהיסטוריה שלא הלכו אחרי הנוחות..אלה היו מהפכנים, הם נלחמו..בין אם פילוסופית ובין עם פיזי כמו ארנוסטו גווארה(הצ´ה) קל ביותר לזרום עם החברה...לזרום עם החיים...להיות ראש קטן ואיש קטן קטן..אני חושב שהנוחות הזו מתבטאת בדתיות הממוסדת...שרואים עד כמה קל להאמין באיזה אלוהין או אליל או תפיסה מוכנה ...(כן גם אטאיזם הוא אותו סוג של המטבע) ..וגם סמים משאירים אותך קטן קטן... ...אני באמת חושב שבכול אדם יש פוטנציאל ענק...יצירתיות, אבל הרבה יותר נוח לישון...הרבה יותר קל לסבול לכאוב...העיקר לא להתאמץ לחשוב וללכת הלאה אל החיים,, לכםן אני חושב .יודע שהאנושות חולה....חולה באי מאמץ..בחוסר כבוד ואמון בעצמה.. היתי כן- אומר שאני מאמין שאני עד כדי כך אפס..עד כדי כך קטן ולא משמעותי שאני יכול לשכוח מביטוי עצמי...מדחיפה עצמית..אין פוטנציאל.. אבל כולנו כול כך מיוחדים..באמת... וזה הרבה הרבה יותר נוח ללכת עם תחושת האפס ששתלו בנו מילדות.. אני יכול לכתוב ככה יום שלם..אבל חייב ללכת לעבודה... יש עוד המון להגיד איפוא האשה נמצאת היום ..איפוא הדתיים.האטאיסטים ..המסוממים.. וכו..מקווה שהיה ברור. (טיגר שלחתי לך מסר לפני כמה ימים..תודה על שלך)