אנדו חדש בשכונה
הי שלום לכולם (כולן?), אני בת 28 חדשה כאן אבל כבר כמה שנים מאובחנת עם אנדו. האיבחון קרה ממש במקרה, לפני כארבע שנים, ונאמר לי למחרת על הבוקר להתייצב בתל השומר. מצאו אצלי בתחתית האגן מוקד חמוד (רקטו-וגינלי) של כ-5 ס"מ, כזה שהיה מסוכן מדי לנתח. במשך כשנה קיבלתי כל 3 חודשים זריקות שיקטינו את המוקד (והפסיקו את המחזור, וגרמו לשלל תופעות לוואי של גיל המעבר, כל הכיף הזה). כשהפסקתי עם הזריקות התחלתי לקחת גלולות ברצף, בלי הפסקה לוסת. אגב לפני שהאנדו אובחן, שנים סבלתי מכאבי בטן, בלי קשר למחזור, ומכיוון שהמוקד ישב גם על המעי, תמיד אחרי האוכל הייתי ממוטטת, יציאות או עצירות כמה ימים או שלשול פלאס בכי בשירותים, מחזור גיהינום שברגע שהתחיל התחלתי לסמם את עצמי עם משככי כאבים ושאר תופעות לוואי שעל כולן קיבלתי כמובן את התשובה שזה פסיכומסומטי. ברור) הניתוח נערך לפני שלוש שנים, בהצלחה, כמה חודשים אחרי הניתוח התחלתי באמת להרגיש יותר טוב, להוציא כאבים בקיום יחסי מין שרק גברו. טפו טפו טפו לא הייתה מעורבות של רחם/שחלות/חצוצרות/סקסופונים למיניהם ובכל בדיקות המעקב בשנים לאחר הניתוח הרופא שלי אמר שהגוף שלי מוכן להיכנס להיריון. תיאורטית כמובן. והנה הגיע היום לבדוק בפועל... לפני כמעט שלושה חודשים הפסקתי לקחת את הגלולות, ואני מנסה להיכנס להיריון. בעזרת השם, הביצית והזרע. זה חדשות טובות בהתחשב בכך שמאז שהאנדו אובחן הרופא שלי אמר לי שהיריון יכול לסדר קצת את העניינים. החדשות הפחות טובות הן שעכשיו זה החודש השלישי שאני מנסה (עוד כמה ימים רק אוכל לדעת), ואני יודעת שעד עכשיו זה רגיל גם אצל נשים בלי אנדו או כל בעיה שהיא, ומצד שני אני כל כך רוצה להרגיש נורמלית שאני מפחדת שאולי אני עוצמת עיניים ומתעלמת שבכל זאת לא מדובר במצב רגיל. בסך הכל אני די קול עם זה, ואם אני אומרת משהו על זה אז הפידבק הוא בדרך כלל שזה רגיל וש"אסור לעשות מזה אישו". קצת מאוחר מדי להגיד לי לא לעשות מזה אישו, כשמהשנייה שגילו לי את האנדו, היריון הפך לאישו, הרבה לפני שהייתי בכיוון של להתעבר... בנוסף, בחודש האחרון, כיוון שאני לא על גלולות, חזרו לי כאבים, כולל עצירות כולל תשישות כולל ייאוש עם קורט תיסכול. בהנחה שחברות הפורום כאן כי יש להן אנדו ולא סתם בגלל איזה אנדו-פיליה קינקית, כמה זמן לקח לכן להיכנס להיריון? עשיתן משהו מיוחד? גם במקרים שהשחלות והרחם בכלל לא מעורבים? תודה וגם שנה טובה ובעיקר פוריה
הי שלום לכולם (כולן?), אני בת 28 חדשה כאן אבל כבר כמה שנים מאובחנת עם אנדו. האיבחון קרה ממש במקרה, לפני כארבע שנים, ונאמר לי למחרת על הבוקר להתייצב בתל השומר. מצאו אצלי בתחתית האגן מוקד חמוד (רקטו-וגינלי) של כ-5 ס"מ, כזה שהיה מסוכן מדי לנתח. במשך כשנה קיבלתי כל 3 חודשים זריקות שיקטינו את המוקד (והפסיקו את המחזור, וגרמו לשלל תופעות לוואי של גיל המעבר, כל הכיף הזה). כשהפסקתי עם הזריקות התחלתי לקחת גלולות ברצף, בלי הפסקה לוסת. אגב לפני שהאנדו אובחן, שנים סבלתי מכאבי בטן, בלי קשר למחזור, ומכיוון שהמוקד ישב גם על המעי, תמיד אחרי האוכל הייתי ממוטטת, יציאות או עצירות כמה ימים או שלשול פלאס בכי בשירותים, מחזור גיהינום שברגע שהתחיל התחלתי לסמם את עצמי עם משככי כאבים ושאר תופעות לוואי שעל כולן קיבלתי כמובן את התשובה שזה פסיכומסומטי. ברור) הניתוח נערך לפני שלוש שנים, בהצלחה, כמה חודשים אחרי הניתוח התחלתי באמת להרגיש יותר טוב, להוציא כאבים בקיום יחסי מין שרק גברו. טפו טפו טפו לא הייתה מעורבות של רחם/שחלות/חצוצרות/סקסופונים למיניהם ובכל בדיקות המעקב בשנים לאחר הניתוח הרופא שלי אמר שהגוף שלי מוכן להיכנס להיריון. תיאורטית כמובן. והנה הגיע היום לבדוק בפועל... לפני כמעט שלושה חודשים הפסקתי לקחת את הגלולות, ואני מנסה להיכנס להיריון. בעזרת השם, הביצית והזרע. זה חדשות טובות בהתחשב בכך שמאז שהאנדו אובחן הרופא שלי אמר לי שהיריון יכול לסדר קצת את העניינים. החדשות הפחות טובות הן שעכשיו זה החודש השלישי שאני מנסה (עוד כמה ימים רק אוכל לדעת), ואני יודעת שעד עכשיו זה רגיל גם אצל נשים בלי אנדו או כל בעיה שהיא, ומצד שני אני כל כך רוצה להרגיש נורמלית שאני מפחדת שאולי אני עוצמת עיניים ומתעלמת שבכל זאת לא מדובר במצב רגיל. בסך הכל אני די קול עם זה, ואם אני אומרת משהו על זה אז הפידבק הוא בדרך כלל שזה רגיל וש"אסור לעשות מזה אישו". קצת מאוחר מדי להגיד לי לא לעשות מזה אישו, כשמהשנייה שגילו לי את האנדו, היריון הפך לאישו, הרבה לפני שהייתי בכיוון של להתעבר... בנוסף, בחודש האחרון, כיוון שאני לא על גלולות, חזרו לי כאבים, כולל עצירות כולל תשישות כולל ייאוש עם קורט תיסכול. בהנחה שחברות הפורום כאן כי יש להן אנדו ולא סתם בגלל איזה אנדו-פיליה קינקית, כמה זמן לקח לכן להיכנס להיריון? עשיתן משהו מיוחד? גם במקרים שהשחלות והרחם בכלל לא מעורבים? תודה וגם שנה טובה ובעיקר פוריה