../images/Emo163.gifשבתאי היקר
טוב. זמן לוידוי. נכון אתה תמיד נותן לי לקרוא את הדברים שאתה כותב בהתרגשות? ונכון שאני תמיד אומרת שזה יפה? אז האמת היא שתמיד חשבתי שאתה כותב נחמד אבל לא התלהבתי כמו שאומרים כי בכל אופן אני ביקורתית וגם אני לא טומנת ידיי בצלחת הכתיבתית ולכן יש לי קצת פרספקטיבה וקשה לי להתלהב בקלות. נכנסתי במיוחד כדי לראות מה שכתבת שהפסקה קצרה שבין שיעור לשיעור והופתעתי כליל. חשבתי שאתה סתם קישרת אותי לאיזה סיפור. עד שלא קראתי את התגובות לא הבנתי שאתה הוא הכותב. קודם כל הזדהתי לחלוטין עם הסיפור. יש מעט מאוד סיפורים שמצליחים להוריד ממני את הארשת הציניקנית הרגילה שלי וגורמים לי "להרגיש" אותם. וזה היה אחד מהסיפורים הללו. כמו כן הייתי משוכנעת שזה סיפור אמיתי והייתי משוכנעת שהמחבר הוא-היא אישה. מסתבר שאתה כן יודע להיכנס לראש הנשי. מעורר התפעלות. אז מה יהיה עכשיו? כדי שתצליח סופסוף להבין אותי אני צריכה להיות שה מוכה??
חולה עליך נשמתי. שיהיה לך יום כיפכיף והלוואי שבכל זאת נדבר הערב למרות ששכחתי תפלאפון........ אני אשתדל להתקשר