צער השתיקה
New member
אנא, עזרו לי!!!../images/Emo7.gif
אני אובדת עצות ואבודה לגמרי. זו פעם ראשונה שאני נכנסת לפורום הזה. חייבת לנסות לקבל כאן עזרה או הפנייה לעזרה. אני בת 38, נשואה בשנית עם בת בת 11 מנישואי הקודמים ובן בן חמש מנישואיי הנוכחיים. בתי, ילדה מחוננת לאחר אבחון רשמי, רבת כשרונות באמנות, ספרות, מוזיקה וריקוד. בעלת כושר ביטוי ואוצר מילים אדיר, אבל נמצאת במצב רגשי רע ומבולבל. אין לי מושג אם יש קשר בין הדברים, אבל הקשר שלה עם אביה, בעלי הקודם, דל מאוד. היא רואה אותה אחת לשבועיים בערך, למשך כשעתיים, הוא מתקשר פעם בשבוע בערך אליה ומעבר לזה, כלום. הוא משלם מזונות כחוק אבל מקומו כאב פעיל בחייה, אפסי ביותר. הוא מסיבותיו שלו, לא מוצא זמן לראותה ולדבר איתה למרות ההסדרים הקבועים בהסכם הגירושין. בשנה האחרונה הילדה חוצפנית ותוקפנית. כועסת וצועקת. מדברת גסויות ומילים קשות מאוד כלפיי בעיקר, וגם כלפי בעלי הנוכחי. בחודשים האחרונים זה הפך להיות גרוע ביותר. היא אלימה. היא מכה אותי כשהיא כועסת. היא מכה בידיים, מכות חזקות מאוד. לפני כשבועיים הייתה תקרית איומה והיא היכתה אותי באופן כזה שכמעט שברה לי את היד. הייתי המומה. בכיתי לילה שלם. אני חיה בתחושה שאני מאבדת את הילדה הנפלאה שהייתה לי ואני לא יכולה לעזור לה. הלכנו לפסיכולוגית והיא ברחה ממנה. היא לא מכונה לשמוע מטיפול, היא אומרת לי שאני צריכה טיפול. שאני אלך לבקש עזרה אם אני צריכה... היא מזלזלת ומשפילה כל הזמן. בעקבות העניין הזה. כמעט שלא דיברתי איתה במשך שבוע. רק את ההכרחי שקשור לתפקוד של ילד, אוכל, בגדים, מקלחות וכו'. היא לא התנצלה. היא אף פעם לא מתנצלת. היום, התקשרה אליי אמא מהכיתה שלה. אמא של אחת הבנות. היא סיפרה לי שבתי השליכה כיבא על בתה ביום ה' האחרון. היא פגעה בה ברגל והם הלכו לקבל טיפול רפואי אצל רופא, לאחר שהרגל התנפחה. אני שבורה. ניסיתי לדבר על זה עם בתי כשחזרה קודם מבית ספר. היא לא מוכנה לשמוע אותי. מה לעשות? איך ממשיכים מכאן? בבקשה, נסו לענות לי.
אני אובדת עצות ואבודה לגמרי. זו פעם ראשונה שאני נכנסת לפורום הזה. חייבת לנסות לקבל כאן עזרה או הפנייה לעזרה. אני בת 38, נשואה בשנית עם בת בת 11 מנישואי הקודמים ובן בן חמש מנישואיי הנוכחיים. בתי, ילדה מחוננת לאחר אבחון רשמי, רבת כשרונות באמנות, ספרות, מוזיקה וריקוד. בעלת כושר ביטוי ואוצר מילים אדיר, אבל נמצאת במצב רגשי רע ומבולבל. אין לי מושג אם יש קשר בין הדברים, אבל הקשר שלה עם אביה, בעלי הקודם, דל מאוד. היא רואה אותה אחת לשבועיים בערך, למשך כשעתיים, הוא מתקשר פעם בשבוע בערך אליה ומעבר לזה, כלום. הוא משלם מזונות כחוק אבל מקומו כאב פעיל בחייה, אפסי ביותר. הוא מסיבותיו שלו, לא מוצא זמן לראותה ולדבר איתה למרות ההסדרים הקבועים בהסכם הגירושין. בשנה האחרונה הילדה חוצפנית ותוקפנית. כועסת וצועקת. מדברת גסויות ומילים קשות מאוד כלפיי בעיקר, וגם כלפי בעלי הנוכחי. בחודשים האחרונים זה הפך להיות גרוע ביותר. היא אלימה. היא מכה אותי כשהיא כועסת. היא מכה בידיים, מכות חזקות מאוד. לפני כשבועיים הייתה תקרית איומה והיא היכתה אותי באופן כזה שכמעט שברה לי את היד. הייתי המומה. בכיתי לילה שלם. אני חיה בתחושה שאני מאבדת את הילדה הנפלאה שהייתה לי ואני לא יכולה לעזור לה. הלכנו לפסיכולוגית והיא ברחה ממנה. היא לא מכונה לשמוע מטיפול, היא אומרת לי שאני צריכה טיפול. שאני אלך לבקש עזרה אם אני צריכה... היא מזלזלת ומשפילה כל הזמן. בעקבות העניין הזה. כמעט שלא דיברתי איתה במשך שבוע. רק את ההכרחי שקשור לתפקוד של ילד, אוכל, בגדים, מקלחות וכו'. היא לא התנצלה. היא אף פעם לא מתנצלת. היום, התקשרה אליי אמא מהכיתה שלה. אמא של אחת הבנות. היא סיפרה לי שבתי השליכה כיבא על בתה ביום ה' האחרון. היא פגעה בה ברגל והם הלכו לקבל טיפול רפואי אצל רופא, לאחר שהרגל התנפחה. אני שבורה. ניסיתי לדבר על זה עם בתי כשחזרה קודם מבית ספר. היא לא מוכנה לשמוע אותי. מה לעשות? איך ממשיכים מכאן? בבקשה, נסו לענות לי.