לכל אדם יש גבולות,
וגם אם הם נראים לנו שרירותיים, ברור שמבחינתו יש להם משמעות. בחברה שלנו, החינוך לזה שהישבן הוא מקום מלוכלך (דבר שאינו רחוק מהמציאות, אם כבר מדברים) הוא כל כך חזק, שלרוב האנשים, נדמה לי, יש עכבות כאלה. אני בטוחה שגם לך יש מחסומים שעליהם תגיד לא בלי לנסות. למשל, רוב האנשים יסרבו להתעסק בצואה, בלי לנסות בכלל. רוב האנשים יסרבו לפעולות שמקיזות דם (חתכים, דקירות וכדומה), בלי לנסות בכלל. רוב האנשים יסרבו לגילוי עריות, בלי לנסות בכלל. אז מה, זה לא בסדר, שיש גבולות שלא עוברים אותם אפילו בלי לנסות? ברור שזה בסדר. עכבות שאינן מבוססות על שיקול רציונלי או על התנסות הן דבר נורמלי וטבעי בבני אדם, חלק מאיך שאנחנו בנויים. וכל עוד זה לא פוגע בתפקוד שלנו, ראוי לכבד את זה.