../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif
מותק, דבר ראשון שתדעי שבאמת זה קורה להרבה מאוד אנשים.. וכולם היו רוצים לחשוב "עדיף לי בלעדיו" אבל זה לא באמת קורה ככה בד"כ.. אם באמת היה קשר רציני.. אחרי שרבתי עם החבר הכי טוב שלי שהייתי מאוהבת בו במשך מלא זמן, והפסקנו לדבר, בכיתי שלושה ימים רצוף לחלוטין, פשוט לא הפסקתי לבכות לשניה והייתי בשוק שלא נגמרות לי הדמעות חח, אחר כך היה חודש שלם שבו כל לילה שמתי לב שבכיתי היום. חודש שלם בכיתי בגללו כל יום!!! האאאא גם אם רע לך וגם אם כן היה לך טוב איתו איכשהו- את יודעת שנפרדתם אחרי הרבה זמן קשה ובכל זאת, עדיף לכם עכשיו קצת מרחק, קצת להירגע, ואתם יכולים גם לחזור, אבל תנשמי קצת.. כי אם את לא יכולה לחיות בלעדיו את גם לא יכולה לחיות איתו.. את צריכה להיות חזקה בפני עצמך קודם [אני יודעת שזה נשמע קלישאתי אבל זה נכון] תירגעי, אל תחשבי עליו כל הזמן, תצאי עם סוגשל חברות כלשהן, לכי לים או לבריכה או משהו, תירגעי קצת.. תנסי ליהנות.. ואני מבטיחה שבסוף זה יעבור! את לא תחיי עד גיל 70 בדכאון, באמת באמת באמת שלא יהיה טוב, תהיי אופטימית, תנסי ליהנות, להירגע, לא להיות כל הזמן בפאניקה של "האא למה נפרדתי מקולין אני כזאת דפוקה היה לנו כל כך טוב יו למה נפרדתי מקולין אני מתגעגעת היה לנו כל כך טוב וואי למה נפרדתי מקולין" הגיע הזמן להרפות, כמו שאומר אחד מידידיי המוזרים..
אבל ממש יומן קריאה ולא פרשנות של ויקיפדיה. גיליתי הרגע שיש לי מחר מבחן בספרות והספריה סגורה. ואין שום סיכוי שאני אספיק לקרוא בחצי יום. הכל יתקבל בברכה חוץ מהתפסן בששדה השיפון [כי את זה כבר עשיתי]. תודה רבה.