שלום ענבל, הנה דעתי
לפני דעתי, ברצוני לציין שאינני גרפולוג מקצועי, ושאשמח לכל דבר ביקורת והערה, ורצוי לקחת את דעתי בע"מ. הדבר הראשון שעולה מכתב ידך הוא שהוא איטי, מלא בתיקוניים חוזרים של אותיות, הוא לא זורם והוא מכוון כלפי מטה, עם שולים ימניים משונינים ומתקצרים. מזה אני מסיק, שאת בתקופת משבר, נוהגת קצת להתרחק מאנשים, יש לך תוכניות גדולות לעצמך, אבל את חוששת שלא תוכלי להגשים אותם. יש לך פחד משינויים גדולים מדי, לפעמים את מרגישה שדברים רצים מהר מדי בשבילך, ואת רוצה לעצור, להאיט לרגע. את שמך חתמת בצד הימני של השורה (בד"כ בעברית חותמים בצד השמאלי שלה) ושמת רק את שמך הפרטי, בין מקפים. זה מעיד, שאת עובדת הרבה עם מחשבים, משום שהמקום ואופן הכתיבה הוא כמו ב-וורד (כאילו עשית ENTER והפרדת את שמך עם חיצים) ובנוסף ויותר חשוב, שאת חשה ביקורת רבה מבחוץ, אפילו לחץ, לא טרחת לחתום את שם המשפחה, אז יכול להיות שהלחץ הזה גם מגיע מהמשפחה. אני רואה קצרים ביחסים עם החברה והזולת, נובעים מציפיות מופרזות, או חוסר תשומת לב חוזרת. את בחורה ישרה, טובת לב, שיכולה לתרום הרבה מעצמה, רק נראה לי שקצת חסר לך ביטחון עצמי, ושוב כמו לידיד נוסף בערך בן גילך שכתב כאן, אני ממליץ גם לך לקרוא ספרים, בכדי להרגיל עצמך לדפוסי חשיבה מאתגרים.