יפה מאוד, חילך לאורייתא. ../images/Emo13.gif
הייתי רוצה לחדד מעט את הנק'... (אולי היה ראוי לחכות לפרשת תולדות, אבל אולי לא אהיה כאן...) כשיעקב מגיע לקבל את הברכות, הוא אומר ליצחק אביו- "אנכי עשו בכורך", כיצד הוא עושה זאת? והלא התורה מקפידה כ"כ על אמירת האמת והמנעות מן השקר, עד כדי כך שמצווה עלינו- "מדבר שקר תרחק", אפי' דבר שריחו מדיף שקר, גם ממנו צריך להתרחק. ספר החינוך אומר על השקר- "...כי השקר נתעב ונאלח בעיני הכל. אין דבר מאוס ממנו". א"כ, כיצד יתכן שיעקב שיקר ח"ו לאביו יצחק? במילה 'אמת' במובנה החזק ביותר, אנו נפגשים בקשר לקב"ה. הוא אל אמת, שפעולתו אמת. (עליו נאמר- אמת ויציב ונכון וקיים וכו'). "תתן אמת ליעקב"- לעשות איתם חסד ואמת. ובעצם, אם נסכם- "משפטי ה' אמת, צדקו יחדיו". דברי ה', פעולותיו, חוקיו, משפטיו ומצוותיו- הם האמת! זה הדבר הנכון לעשותו, כיוון שאלה הם דברי אלוקים חיים! דברים אלה ניתן לראות גם בספרו של הרב דסלר, 'מכתב מאליהו' (חלק א' עמ' 94): "לפעמים אסור לומר דברים כמו שהם, כמו לספר מה שיש בו פגם לחבירו, בלי תועת והכרח. ולפעמים צריך דווקא לשנות, כשהאמת לא תועיל אלא תזיק. כי אז מה שנראה כאמת, הוא שקר, שמוליד תוצאות של רע. ומה שנראה כשקר, מביא לתכלית של אמת. נמצא, שאמת הוא מה שמביא לטוב ולרצון הבורא, ושקר הוא מה שנותן הצלחה לעסקיו של שר השקר, הסטרא אחרא". ובעמוד 96 הוא מתייחס גם ללקיחת הברכה במרמה: "יעקב עשה ערמה, אבל עשה בעל כרחו, בוכה ואנוס עפ"י הדיבור (-כך אומר המדרש-), לא כיוון לרצונות עצמו כלל, רק להוציא לפועל התכלית הנרצה מה', ושקר לשם אמת כזה, הוא הוא אמת". כלו'- כיוון שאמו אמרה לו לעשות כן ברוח הנבואה, היה חייב יעקב לעשות רצון ה'- ועשיית רצון ה'- היא אמת. יעקב הוא הרי מי שמכנה אותו התורה "איש תם", מושג המקביל ל'אמת' (כפי שנהוג לומר- 'באמת ובתמים'. מושג של שלמות). ממילא לא יתכן שיפעל נגד האמת. ע"פ עיקרון זה, שאמת היא עשיית רצון הבורא, שמשפטיו קרויים אמת, נוכל להבין עוד מקרים רבים עליהם מספרת לנו התורה או חז"ל. שרה אמנו שצחקה ואמרה "אחרי בלותי הייתה לי עדנה? ואדוני דקן", ואמר הקב"ה לאברהם אבינו "למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי". (הקב"ה אמר לאברהם שכך אמר שרה). ואומר רש"י במקום: "שינה הכתוב מפני השלום" אהרון הכהן שהיה משנה כדי להביא שלום בין אדם לחבירו (מצווה לשנות למען השלום). בית הלל אומרים לומר לפני כל כלה "כלה נאה וחסודה" ואפי' שהיתה חיגרת או סומא. ממילא מובן גם מדוע האומר לשון הרע ל"ע מדבר שקר, וחוזר ומדגיש החפץ חיים לאורך כל ספרו- ואפי' אמר "אמת"... כיוון שאינו עושה את רצון ה', הוא עובר על מצוות ה' שהיא האמת, ולכן נמצא מדבר דברי שקר. בעז"ה, שנזכה כולנו ללכת בדרכי אמת, "והאמת והשלום אהבו". בציפייה לביאת גואל צדק.
ניתחת את המקרים באופן מדוייק למדי (על אף שלגבי שלום בית זו מחלוקת האם מותר או מצווה לשנות, אך לא ניכנס לדקויות.
). אך מה ההגדרה היוצאת מדבריך? אם הבנתי נכון, סוף סוף אתה אומר- אמת זו העובדה המציאותית, הקיימת, ואילו השקר הוא סילוף העובדות, למרות שהוא יכול להיות צודק וכו'.
]