אמת הלב המלבלב

Paul Even Paz

New member
לידיעתך

כולנו עוסקים בבריאה בצורה זו או אחרת. אפשר לראות דברים מזויות שונות מפני שהפן המסורתי איננו היחיד, וללא ספק, לא יכול לקחת בעלות על אלוהים. מכאן שאין לפסול אמונה של אדם באשר הוא. מאידך אין להעמיד את האדם, גם בתקופה של מצוקה, תחת לחץ של הפחדה. היעד לא יושג במלואו כי הוא לא בא ממחשבה טהורה. תחשוב על זה.
 
זה בדיוק העניין

יש צדיק שהוא נסתר , ומסתיר את אורו במסכות פורים , כאישיות כזו או אחרת , בעלת תובנות כזו או אחרת , היבט מסכתי פרסונאלי המכונה איש אנושי , העושה ישר בעיניו , ובכך מסתיר את אורו היחודי ואת צדיקותו היחודית , ואז מוסתר אור זה משאר הבריאה , והברואים שחסרים צדיקות זו , סובלים , אז האם הינך עוסק בלהסתיר את אורך , ולא מאיר את אורך , אזי עולמך חשוך, שאגב מחובר לעולם של כל הצדיקים שהם עמך ישראל , שבוכה על הסבל של ההסתר במציאותך המשותפת החשוכה ,לעומת מציאותך המאירה אם כולם , ולכן יש הבדל בין איש הישר בעיניו יעשה ל- צדיק באמונתו יחיה , שהרי לכל צדיק צדקה פנימית המחיה את העולם , ובתוך מסכת הפורים של האישיות האנושית יש רק רושם של הצדק הפנימי שלך , שאתה מחבר בטעות לתפישתך האנושית המסכתית היעני צודקת , המסתירה את קיומך האמיתי , וכך רק לכפר ביום הכיפורים על מסכות הפורים , מחסיר את הכוונה היחסית כי ....פורים , ופיזור אורך הצודק במסיכה נקרא פיזור עצמות חנוך , שבהם רק באופן יחסי מתגלה הפחד , והעיקר אמר רבי נחמן לא לפחד כלל ... ולהאיר את עולמך נדרשת עשייה , ולא רק תפעול של המסיכה , ראה סוגיית הויכוח בדבר הטלית שכולה תכלת , שהיא רק תפעול המסיכה התכליתית ללא מצוות . והיבלעות קורח ועדתו באדמה , בעולם האשליות של המסכות , ובמקום להתעסק בשאלת השאול מי אני , יש להתעסק בסוגיית מה אנו . מה(=45=אדם)+ אנו = אמונה , דוד
 

Paul Even Paz

New member
הסכמתי איתך ... אבל בסוף

עשית, לדעתי, את האינטרפרטציה של חובת האמונה על פני זכות הבחירה. אדם שאיננו יהודי, חייב ללמוד תורת ישראל ? האם לתורת ישראל יש יותר קניין על אמונה מאשר לבודיסטים או לנוצרים או למוסלמים? בנוסף על זה קיימת מיסיונריות בשם החזרה בתשובה שבה יוצרים לחץ מחד וחיבוק מצד שני. האדם המטולטל מתחיל להאמין בכל דבר שאומרים לו מבלי לעצור ולו לשניה אחת ולחשוב. אני מעריך את העבודה והשקדנות שתורמים אנשי המסורת, אולם מעדיף לתת את זכות הבחירה. למשל זה שברחוב באים ומתחילים לשדל אנשים להניח תפילין זו פעולה של לחץ ונדנוד. תן לכל אחד להגיע לכך מרצונו החופשי. העובדה ששמים שולחן בחוץ הופכים את האמונה למוצר שקונים כמו בכל חנות, וכאן הפספוס הגדול. אין צורך לחפש האם האדם ישר או שמתחבא אחרי מסיכה. אגב, הכתיבה כאן אף היא מעין מחבוא מאחורי המסך ורשת האינטרנט. כדי שהאדם יתעלה ויתחיל להבין הוא צריך להתחיל להבין קודם את עצמו. אין צורך להפחיד אותו ששאלת מי אני היא שאלה של שליליות. להיפך, זה עוזר לו להבין היכן הוא נמצא. גילוי האני בתוך הקבוצה ההופך לאנו הוא שלב מתקדם יותר בהתפתחות, של כלל האנושות, עדיין לא הגענו לזה, לרבות המאמינים האדוקים ביותר. למה ? כי עדיין אנחנו אינדיבידואלים, עדיין יש לכל אחד משהו משלו ולא מהווים נחלת הכלל. עדיין שרויים במגבלות ואיסורים שמטילים על עצמינו יום יום. יבוא יום והדברים ישתנו, למשל לא יהיה צורך בגוף כל כך דחוס.
 
שככת את האלמנט היחסי

כנראה שלא פגשת אנשים בעלי אמונה ,ואת בעל התפלה . הרי ישנו דירוג יחסי של מצב צבירה ביחס למצב האמונה , שבא לביטוי בזמניות , שלה עבר ועתיד , היבט הנקרא קדם וקידמה , האנושות לא מתפתחת לשום דבר , ומשמעות לאני יש רק בזמניות , שהיא מצטיירת בכחומריות נבראת , או לשון חרב , הר האלקים , וגם לשון החי על פי חרב מת על פי חרב , קרי תפישת האני מצב של מוות , או כלשון חז"ל מום שיש לתקנו , כאשר מ´ מראה את ההיבטים אפשרים המקיפים את התודעה ו´, - כקיום ם´- המרחבים היחסיים , כלומר איזה עולם אפשרי מצוייר לעומת התודעה , ולהיות כתודעה בגוף מתוקן נטו , הדרך לזה זו התקדשות , שהיא עניין המצוות המעשיות וחמשמעותם , ולא רק הפרטים הטכנים , וכך בעת תיקון נעמדים זה מול זה מידות התיקון לעומת המרחב האשלייתי , שאם אתה תפוס בו אזי יש אני שיכול ליפול לפי חרב , וכדברי חז"ל הרעיון הוא לבחור את סוג החרב שתהיה מידה של קיום ושפע אבל שלא תהיה יניקה שלילית , ואם אתה נכלל בענף מסויים של קיום נצחי אזי יש עלים בדרך אם כל מיני חוקי משנה הנובעים מיחסיות מידת החרב לעומת האשליה , ולמידת השימוש בחרב על פני כל האפשרויות היא מועילה הן לתיקון הפרטי והכללי , שבו מידת חרב אחת יכולה לכלול את כל שאר המידות וכן האנשים תחתיה בתור כלי מודעות זמנית , ראה ערך צדיקים , משחקי זמן והחייאת מתים וכאמור כל אחד על פי שמו נולד אם מידת חרב ויכול ללמוד הן את משמעותה , והן את משמעות היבטי החרבות ככלל . וזה מחייב הן אמונה והתבטלות כלפי היוצר והן הליכה בחוקיו , כדי להיכנס לעץ החיים , אחרת אין היתר להשתמש בחרב , ואז הינך מרודד להיבט זמני , שסובל ורואה סבל , כדברי פרעה למשה ואהרן עזבו את העם ושובו לסבלותיכם , וכאן נכנסת האמונה בהיבטה העז וענייין הניסיונות . ואין מספר דרכים לאור רק אחת , הכוללת את הכל . דוד
 

Paul Even Paz

New member
תסלח לי

פלפולים ללא מוצא, התחבאות אחרי הכתובים במקום חשיבה יוצרת אינם תורמים. במיוחד לא הפחדה.
 
סלחתי לך ...

אתה מאלה שחושבים שהם חושבים , ולא מודע שהחשיבה עצמה של האדם היא תוצר מעשה הבורא , וכדי לזכות בחירות מחשבתו יש להשוות מידות לגוף במעשים (הרחבת הכלי), (ניקוי עדשת המנסרה וכו´)(עי מצוות - ומה זה בעצם אומר) ולתזכורת נוספת בין "מחשבותי" יש את הזיכרון של למה בחרת בשם הנ"ל פול אבן פז, כנראה שהעדשה של המנסרה שלי כרגע כוללת את עדשת מנסרתך , אחרת לא היה אפשרי המצב ההופכי הנ"ל , ושוב זה רק תחת הגדרות בסוף ישנו רק הבורא , שיוצר את מחשבות ליבנו יחדו, דוד
 
למעלה