שככת את האלמנט היחסי
כנראה שלא פגשת אנשים בעלי אמונה ,ואת בעל התפלה . הרי ישנו דירוג יחסי של מצב צבירה ביחס למצב האמונה , שבא לביטוי בזמניות , שלה עבר ועתיד , היבט הנקרא קדם וקידמה , האנושות לא מתפתחת לשום דבר , ומשמעות לאני יש רק בזמניות , שהיא מצטיירת בכחומריות נבראת , או לשון חרב , הר האלקים , וגם לשון החי על פי חרב מת על פי חרב , קרי תפישת האני מצב של מוות , או כלשון חז"ל מום שיש לתקנו , כאשר מ´ מראה את ההיבטים אפשרים המקיפים את התודעה ו´, - כקיום ם´- המרחבים היחסיים , כלומר איזה עולם אפשרי מצוייר לעומת התודעה , ולהיות כתודעה בגוף מתוקן נטו , הדרך לזה זו התקדשות , שהיא עניין המצוות המעשיות וחמשמעותם , ולא רק הפרטים הטכנים , וכך בעת תיקון נעמדים זה מול זה מידות התיקון לעומת המרחב האשלייתי , שאם אתה תפוס בו אזי יש אני שיכול ליפול לפי חרב , וכדברי חז"ל הרעיון הוא לבחור את סוג החרב שתהיה מידה של קיום ושפע אבל שלא תהיה יניקה שלילית , ואם אתה נכלל בענף מסויים של קיום נצחי אזי יש עלים בדרך אם כל מיני חוקי משנה הנובעים מיחסיות מידת החרב לעומת האשליה , ולמידת השימוש בחרב על פני כל האפשרויות היא מועילה הן לתיקון הפרטי והכללי , שבו מידת חרב אחת יכולה לכלול את כל שאר המידות וכן האנשים תחתיה בתור כלי מודעות זמנית , ראה ערך צדיקים , משחקי זמן והחייאת מתים וכאמור כל אחד על פי שמו נולד אם מידת חרב ויכול ללמוד הן את משמעותה , והן את משמעות היבטי החרבות ככלל . וזה מחייב הן אמונה והתבטלות כלפי היוצר והן הליכה בחוקיו , כדי להיכנס לעץ החיים , אחרת אין היתר להשתמש בחרב , ואז הינך מרודד להיבט זמני , שסובל ורואה סבל , כדברי פרעה למשה ואהרן עזבו את העם ושובו לסבלותיכם , וכאן נכנסת האמונה בהיבטה העז וענייין הניסיונות . ואין מספר דרכים לאור רק אחת , הכוללת את הכל . דוד