אמר לי לבוא לסלסה....
התקלחתי....התלבשתי....יצאתי לי....
והשארתי את ה
עם החצי השני.... התאווררות רבתי...רוח נעימה
...חלון פתוח לרווחה....קצת קריר בערב...
מוסיקה קיצבית וכייפית
באוטו
בקולי קולות
למרות הבום,בום בראש
... מסתבר שהאוויר והיציאה החוצה שיחררו את הכאב הנוראי
של השעות האחרונות.... אז אחרי חודש שלצערי לא יצא לי להגיע למכון
הלכתי לבקר.... ביציאה מהחנייה בחור צעיר שלא ראיתי בחיי
עובר רגלית ליד הרכב ומזהיר אותי שבפינה יש שוטר
ולא כדאי לי לחתוך (כתמיד) על פס לבן אלא להמשיך עוד קצת ולעשות פרסה ואני מתפלאת
איך אף פעם לא ראיתי שוטר אבל אומרת נו טוב.... אני מחכה שכמה רכבים יעברו והוא עוד עומד ליד חלוני
....ואז שואל למה אני לא מגיעה לסלסה.... אני שוב
...מאיפה הקריץ לי את הסלסה?!?!? וככה סתם מדבר עם אדם זר על סלסה?!?!? טוב נו....אגיע....רק תן לי לנסוע... ואז הוא מוסיף ואומר "נעים מאוד, שמי .....", "תבואי, תבואי...נראה אותך".... אני מחייכת
ומצליחה סוף סוף לנסוע לדרכי...מזל שרכב אחר רצה להיכנס לחנייה אחרת הוא כבר היה מספר לי את כל קורות חייו... ואני רק רציתי תמיד ללמוד לרקוד ריקודים סלוניים....
אז למה יש שם דווקא סלסה?!?!?!?!?
התקלחתי....התלבשתי....יצאתי לי....
