אמרתם שיגרה...?!

אמרתם שיגרה...?!

זהו נגמרה השבעה.
הבית ריק, אני שוב לבד, כמו פעם, שהייתי רוק,בלי זוגיות,
הבדידות הזו.
אבל היא נוראית יותר מהבדידות של הרוקות,
ברוקות יש תמיד תקוה חזקה בלב שהיא תסתיים.
כל הרגשות והמחשבות שלי כרגע עדין לא התנתבו לאפיק ההתמודדות החדש,
שוב ושוב אני קולט את עצמי, מוטרד ממחשבות כמו: מה עם הטיפולים?, מי יהיה עם תמרי?, כמה מירי סובלת...
כשהיא בעצם כבר איננה, אין טיפולים, אין סבל, אין ניתוחים, אין גרורות...
תמרי הלכה היום לגן.
אני לא יודע איך אני אמשיך להיות אבא טוב, טוב לפחות כמו שמרים שלי הייתה רוצה שאהיה.
הכאב הזה תוקף אותי שעה, שעה.
איך אפשר בכלל לפתוח את העיניים לאור הבוקר,
בלעדיה?!
תמר שלי, היא האור היחיד בחיי האפלים כרגע.
תודה על המקום הזה שנותן אפשרות לפרוק, אם למישהו יש עצות, מועילות, (עד כמה שיש בנושאים האלו הוכחת יעילות)אשמח לשמוע.
 

gorgiare

New member


כואב כל כך, ואין נחמה. זה הכאב האולטימטיבי שפוער בנו בור שחור, תהום שנראה שלא תתמלא לעולם.
אין לי מילים שיכולות להקל אבל הייתי שם.
אני מזדהה איתך כל כך, ואני יודעת שהזמן יאלץ אותך כמו שאילץ אותי. לעכל.
אין לנו ברירה אלא לחצות את אוקיינוס הכאב הגדול
ולחיות למרות ואף על פי....
ואחר כך לחיות כי זו חובתינו ובשביל הילדים.....
ואחר כך לחיות כי החיים חזקים.....
ואולי בסוף גם להיות שוב מאושרים....
כואבת איתך...
 
אין פתרונות קסם

חיים את היום ומחר יבוא מחר , בחלומות אתה מחובר לדאגה ולאהבה אליה למרות שהיא לא איתך
שאתה פוקח את העינים יש לך את תמרי שצריכה את אא שאוהב , שיקח אותה לגן שיקנה מצרכים לבית
שיחזיר מהגן וידאג לה לארוחת צהרים וגם לתשומת לב גדולה יותר , כי היא מתגעגעת לאמא
מאמינה שזה יהיה סדר היום שלך בשבועות הקרובים , לאט לאט תתחיל לטפל גם באבא של תמרי המתוקה
אולי להרשות לעצמך לשבת בשמש החמה כמה דקות להתחמם מאורה ולקחת נשימה עמוקה
לחיות את הרגע תזכור מחר יבוא מחר , ויביא איתו את המטלות שלו ,
בקיצור קח את הזמן כמו ששר גידי גוב
תקשיב למה שהוא אמר בראיון שלו , גם הוא נפרד מענת שלו לפני שנה
אבל אצלו הילדים גדולים , אצלך יש את תמרי הקטנה ואיתה ים של מטלות , מניחה שהמשפחה תעזור לך קצת
אבל הכי טוב שתבין שעכשיו זה תמרי ואתה והחיים יחד זה מה יש במציאות
מפה שולחת לך ים של כוחות , וים של אהבה להעניק לתמרי הקטנה והילדים בגן יעזרו לה לבנות שגרה משלה
להמשיך להיות ילדה מתוקה וחמודה כמו שאתה אוהב
ותזכור שאנחנו פה בשבילך 24 שעות ביממה , לקבל ולקרוא את מה שאתה כותב , להבין ולגיד מילים טובות ומכוונות לעתיד
נסיכונת
 

yamkachol

New member
גבר שאיבד את אישתו, היקר,

שמח בשבילך, שאתה מוצא כאן מקום המתאים לך לפרוק.
גם לשם כך אנו כאן.
אתה מוצף בשאלות ומחשבות, וזה טבעי למצב המורכב אליו נקלעת. סוג של רעידת אדמה שהחריבה את הבית.
כעת אתה משקמו. הוא יהיה אחר, אך יהיה בית. בית "הכי" חם ואוהב שאתה יכול להעניק לבתכם האהובה.
אני מתרשם שאתה מאוד רגיש. מאמין שתכונה זו תעזור לך לעזור לעצמך ולתמר בהתמודדות באובדן.
מאמין שלו אשתך ז"ל, הייתה יכולה לראות את טיפולך בתמר בתכם, הייתה גאה בך.
ולא כדאי לעשות השוואות.
כמו שלא נכון לשאול ילד: "את מי אתה אוהב יותר, את אמא או את אבא?"


מה שאתה עובר, הינו מצב שגם אנו היינו בו, והוא מצב טבעי של התמודדות באובדן.
זה שלב בתהליך ההתמודדות במצב החדש- בחיים האחרים שאתה מתחיל.

יופי שתמר הולכת לגן.
זו המציאות- החיים שלנו (שנשארנו) ממשיכים.
כעת הם אחרים - אך הם עדיין חיים.
החיים שלנו היום- לא יהיו החיים שלנו מחר / עוד שנה.
אנו לומדים איך לחיות את חיינו, ומשנים בהתאם לצמיחה שלנו.

השיגרה שהייתה, תמה.
היום אתה בונה שיגרה חדשה.
כל הכבוד על ההתמודדות.
חגי
 
למעלה