אמרתי שאספר קטע

[סיציליה1]

אמרתי שאספר קטע

מעניין, תמוהה מוזר אז אני במוזה. כפי שאמרתי אבא היה בניתוח אפנדציט, וחכיתי לו עד שיצא. ארבע שעות ישבתי שם. פתאום את מי אני רואה משהו מוכר לי שלא ראיתי 34 שנה!! ז"א מהגן. ולא סתם משהו זה הילד שלא שכחתי אף פעם משום מה. וזה הילד שהייתי הכי אוהבת בגןןןןןן (מי יאמין ולא התראינו מאז) ואת שמו לא שכחתי. עכשיו לחזור קצת אחורה בחודשיים. לאמא שלי פרצו את הבית והוא בא להתקין לה סורגים ודרך אגב שאל עליי והתעניין מה איתי ואמר שהייתי ילדה חמודה מאוד ומעניין לראות אותי. נחזור לבית חולים בדף הבא...

 

[sagiberg]

היי- אל תשאירי אותנו במתח../images/Emo12.gif

 

[niva99]

סיציליה בשטח -אנחנו במתח...........

נו טוב, נחכה. .... בסבלנות.

 

[סיציליה1]

והיה לי נחמד לשמוע מאמא

שלי שהוא גם זוכר אותי. (תבינו מהגן בלבד!) ומאוד סיקרן אותי לדעת אם הוא נשאר דומה למה שאני זוכרת ואז בבית חולים אני רואה אותו מולי עם המשפחה שלו מסביב והוא מביט ורואים על פניו שהוא המום ובגלל שהוא עם המשפחה אז עשיתי את עצמי כאילו לא מזהה אותו והמשכתי על פניו. (מגעילה שכמותי) נכנסתי למזנון לאכול והוא ומשפחתו אמו אחיו וכו' כולם שם ואני שומעת אותם מדברים ומנסה לדלות מילים כדי לאמת הזיהוי שלו. למחרת שוב באתי לבית החולים לאבא וישבתי על הספסל בחדר המתנה ובדיוק שאני בוכה בכי תמרורים מי עובר אם לא "הילד" עם המשפחתו ומסתכל בסקרנות רבה יותר ואני בחצי עין קולטת ולא יודעת היכן להתחבא הוא נשאר דומה למה שהיה אז אותו ילד חמוד שזכרתי. זה יום השני שאני רואה אותו כניראה בא לבן משפחה ועוד פעם מתעלמת למרות שהוא מראה נסיון להתקרבות ולשאלה שהיא. ואז ביום השלישי לא התראינו ולמרות הקושי שאלתי את עצמי איפה נעלם "הילד" וביום רביעי גם שאלתי ולא מצאתי...וביום חמישי במצב חופשי בא אליי טכנאי מחשבים ובלי הקדמה שואל אותי כי אמרתי לא שפעם היינו גרים בישוב איקס אם אני מכירה את המשפחה ואני בהלם עונה מכירה רק אדם אחד מכל המשפחה וגם בקושי (מה אומר לטכנאי שאני מכירה מהגן) ואז הוא אומר לי שמעת אתמול מה קרה ? תנחשו על מי הוא מדבר מה קרה?

 

[niva99]

על אותו הילד החמוד מהגן.

ומה קרה -זה כבר בלש בהמשכים.

 

[סיציליה1]

איזה פטטה. אני מלא שגיאות

איתכם הסליחה. (אני שמחה שאתם מבינים) אז בהמשך לדבריו של הטכנאי (בקושי את הטכנאי אני מכירה) והוא ככה על הבקר עם הבשורה הזאת "את מכירה את האדם הזה? ואני "כן" בגימגום והוא "את יודעת שהוא נפל אתמול מהקומה הגבוהה ומת" אני לא האמנתי כאילו מה הייתי צריכה לראותו לפני מותו וזהו. גם שלום לא אמרתי לו. מה אומר עולם. מוזר עצוב מאוד עליו.השאיר אישה ארבעה ילדים. סליחה שזה עצוב. אבל הייתי חייבת לכתוב בשבילי.

 

[אביר מודרני]

סיצ' ולשאר הפורום

הרי מה קורה לנו באמצע החיים?מעגלים מתחילים להיסגר. דברים פתוחים בחיינו צוברים משמעות עם התבגרות הגיל. אט אט הגורל מצמצם לנו את העבר הלא סגור. מה דעתכם/ן?

 

[סיציליה1]

ממממ צודק וגם ממצמץ לנו.

אז כאילו צריך להיות בהיכון כדברך?

 

[sagiberg]

קורע את הלב ורק מלמד כמה הכל

נזיל וכמה כדאי באמת, לא רק בתאוריה, למצות כל רגע, לנצל כל סיכוי לשימחה. שלא יהיו לך יותר סיפורים עצובים.

 

[j u l i a n o]

נסתרות הן דרכי החיים

ועל זה אומרים-החיים קצרים ומלאי תפניות לא צפויות ולכן: אל תדחה למחר את שתוכל לעשות היום כי המחר עלול להיות מאוחר...

 

[י רדן]

סיצי, איזה סיפור..

החייים מלאי הפתעות. לי יש סיפור עם בן כיתה מהתיכון שהיה מאוהב בי. ועכשיו כשנכנס לאתר החברה פנה אלי וסיפר לי עד כמה אהב אותי הייתי בשוק כי לא הבחנתי בו בכלל. הבחור התעקש לפגוש אותי מאוד סיקרן אותו.לא ראיתי אותו משנת 76. כמובן שנפגשנו והיה מאוד מרגש.הוא הביא איתו תמונות והתמונות מדברות בעד עצמן .. (בכל התמונות הוא איכשהוא לידי). אז ככה שדברים קורים ואנשים כנראה באמת מנסים לסגור מעגלים באמצע החיים.