אמצע ספטמבר

[giulietta]

אמצע ספטמבר ../images/Emo20.gif

השנה מתחילה באמצע ספטמבר בזעם עצום וגובר, רוחות סוערות לוחמות על כל עבר, החורף ממית וקוצר. אומרים שסוף העולם מתקרב; בלילות החשכה גוברת. כל הקיץ הרקיע היה אדום מכאב, מתחתיו - האדמה בוערת. ובינינו נכנס שגעון ויוצא, החיים משטים גם בנו; מחפש בי את השקט, אבל לא מוצא: לאן זה מוביל אותנו? השנה מתחילה באמצע ספטמבר, החורף קשה מכל; כל שירי נמלטים הרחק מקו האש - אולי הם לא רוצים לסבול. אומרים שסוף העולם מתקרב, בלילות החשכה גוברת. כל הקיץ הרקיע היה אדום מכאב, מתחתיו - האדמה בוערת. (אסתר שמיר)

מאחלת לכל החברים, שהשנה הבאה עלינו תביא עימה רוחות חדשות של תקווה ושל שלום, של שגשוג ושל מרפא. שנה בה יתגשמו כל חלומותיכם. שנה טובה

ג´ול

 

[אודי האחד]

אמצע ספטמבר

בוקר טוב ג´ולללללל

 

[giulietta]

מקפיצה כי

אחרי נסיון כושל אחד שעשיתי לשלוח מסר קבוצתי, רציתי שתדעו שאני מברכת את כוווווווולכם, ללא הבדל דת, גזע ומין. שנה טובה

 

[נגה...]

הלילות הקסומים

ילד קט בבוקר קם לחצר הביט נדהם במרפסת השכנה נמה לה פיה קטנה התפלא לו הילדון אם פיה או רק חלום מהקיץ שעבר. הו מה יפים הלילות הקסומים עם פיה ונסיך וגם מלך רוקדים נסיכה עם צפרדע ענק וגמד שרים עד הבוקר רוקדים יד ביד. גשם אז בחוץ ירד וליבו הקט רעד אך חייב היה לראות את אותן הנפלאות את הבית חיש יצא פיה קטנה למצוא רצה אך ראו - תעלומה הפיה כבר נעלמה הו מה יפים הלילות הקסומים עם פיה ונסיך וגם מלך רוקדים נסיכה עם צפרדע ענק וגמד שרים עד הבוקר רוקדים יד ביד המכשפות. נגה.

 

[כוכבית 42]

שנה טובה לך ג´ול מקסימונת ../images/Emo74.gif

 

[פשוט אישה**]

שנה שנוגעת בלב ...

לגולייטה של ה-

 

[שקט על עקב גבוה]

אני יודעת..

שאני לא נמצאת פה מספיק לאחרונה אולי זה מעיד על כך שטוב לי...ואולי לא הגעגוע אליכם והידיעה שעשיתם לי רק טוב אינם פוחתים מעצם עובדה זו היה לי חשוב לומר זאת. ובאתי, באתי כדי לאחל לכל אחד ואחת מכם שתהא שנה זו שנה של משמעות שנה יצוקה בתוכן שנה של אושר שלכם באהבה שקט

 

[giulietta]

עוד אחד ../images/Emo79.gif

(בהפסקה בין הבישולים

) שוב נתחיל מחדש, שכולם מתחילים; החורש, האוסף, המשורר, העלים הנופלים עם הרוח, פניני הטללים והגל החוזר אל חופיו התלולים. מתחילים כמובן גם ירחי השנה; תשרי וחשון וכסלו סתיו חדש ריחני מתיישב בגינה להביט איך החורף חולף. ורואה איך גני התפוח נורא עייפים אחרי הקטיף, איך הרוח פולש לבריכה הקרירה וחורש על פניה קמטים. וכבר בא וחובט המטר של טבת. ואחריו חודש שבט ופרחיו ואדר, הססן איך פותח רוכסן לשרב החמסן של ניסן... נטפים אחרונים של מטר ואייר מלחך ודורס ברכס ההר עוד סיון, כמובן! ותמוז הנמהר והלוח שלנו הולך ונגמר. אז יבוא חודש אב, מאוהב בדרכיו בשמשו השופך אגמים של זהב והלילה מלא צרצרים וכוכב וקייצי ופרוע וחם. אז אלול. אחרון במדרון התלול קצר ימים ונושף עם לילו התלול עוד תקיעה, עוד תרועה עוד שברים ועיגול השנה שעברה יסגר במנעול. מתחילים מחדש. למה לא? מה זה רע? גם הזמן לפעמים מתבלבל בספירה גם הגל אל החוף מבקש חזרה גם תיבת הזמרה שרה שוב את שירה. שוב נתחיל מחדש שכולם מתחילים ננגן את השיר באותן המילים שאינן מתעייפות לעולם, כגלים השבים בלי חדול אל הים הגדול אל חולות החופים התלולים... (נתן יונתן, מתוך "חופים")