אמצעי לימוד.

montgomery

New member
אמצעי לימוד.

הנה שאלה: איך עדיף ללמד היסטוריה? בספרים-אם זה עבד עד כה אז יש בזה משהו אמצעים ויזואליים- כגון ערוץ ההיסטוריה. אישית אני מעדיף אמצעים ויזואלים מהסיבה הפשוטה שהם מעבירים את המסר בצורה הרבה יותר פשוטה ויותר קל לי לזכור את הנאמר. מה דעתכם?
 

almog4

New member
בדרכים ויזואליות

צדקת במה שאמרת על האמצעים הויזואלים (שיותר קל לזכור). לפי מחקרים שעליהם למדתי (אני לא זוכר קישור כרגע) - סטודנטים שנחשפו לחומר תוך כדי "טלטול רגשי" - זכרו את החומר, לפרטי פרטיו, באופן מובהק טוב יותר מסטודנטים שנדרשו רק לחוות אותו באופן "יבש ומונוטוני" (כחומר קריאה וכו'). ** טלטלה רגשית: במהלך החוויה - הגעה לקיצוניות רגשית (כדוגמת עצב גדול, פחד, צחוק וכדומה). לצערינו, אין אפשרות להתמודד עם היקף כל החומר וידיעת הפרטים ללא חובת הקריאה. אבל אם יש לך סרט הסטורי מעניין, ורצוי מרגש, או אם תביא אורח מעניין/מרגש (כדוגמת לוחם לשעבר בפלמ"ח, או ניצול שואה, וכדומה) לספר לתלמידים את חוויותיו - החומר הספציפי שיועבר באמצעותו לתלמידים יהיה זכיר ויופנם.
דני
 

טרה10

New member
בדיוק לשם כך נועד המבחן. לכתיבה

וזכרון יותר מעמיק ואמין בגלל ההכרח להעסיק באופן פעיל. בדיוק כמו שלשיר שיר או מוסיקה זה לא כמו לשמוע אותו.
 

טרה10

New member
לראות סרט או לקרוא זה לא מספיק.

להבין נושא ולהכיר אותו. לשם כך כותבים עבודות.הבנת ? או שלא עשית עוד עבודה סמינריונית.? כדאי שתתחיל.
 

montgomery

New member
השאלה שלי היא לא מה מדד הכי טוב

אלא דרכי הלימוד הכי טובות. ולא לא עשיתי עוד עבודות סמינריוניות מכיוון שאני עדיין לא בשנתי הראשונה בתיכון. עם קצת מזל אני אתחיל שנה הבאה אם האונברסיטה הפתוחה תאשר את לימודי שם.
 
תלוי אילו ספרים.

יש ספר שנותן רק תרצירים של דברים שחשוב לדעת לבחינה. ספר כזה מומלץ רק כחזרה על החומר לקראת מבחן. לימוד של ממש יהיה משעמם מאוד מכזה ספר. יש ספר שנותן הרחבות מעניינות של פרטים פיקנטים ולפעמים רכילותיים. קריאתו יכולה להיות מרתקת. ספר כזה יכול למשל להיות ביוגרפיה של מנהיג או אסופת ידיעות מעיתוני התקופה. יש רומנים היסטוריים שבהם עלילה בדיונית או אמיתית מרתקת נרקמת על קרע תקופה היסטורית. ספר כזה יכול להיות רב מכר בהרבה חנויות ספרים לעמך ולהיקרא על ידי 'שונאי היסטוריה מושבעים'. יש 'לימוד מספרים חיים'. ספרים שנכתבו על ידי אנשים שמכירים את הנושא ממש כגון היסטוריונים ועדי ראיה. זאת בניגוד לספרים שסוכמו מספרים אחרים ומנסים לפשט את הנושא ולמעשה מרחיקים אותו מהמציאות ומהגשמיות. ברור שטוב גם לראות סרטים ולהיפגש עם עדי ראיה למאורעות היסטוריים או עם היסטוריונים מומחים, לבקר באתרים ולא ללמוד כל נושא בהיסטוריה על ידי אותו באותה הכתבה מונוטינית עם 40 תלמידים שמסכמים מכל הבא ליד בין אותם ארבעה קירות משמימים בסביבה דלת הגרויים הקרויה 'כיתה'. הוצאה לאור של ספרי היסטוריה 'חיים' לילדים
 
בהוצאה לאור

שהפנית אליה - ההיא מהספרים "החיים" - ראיתי פרסום לשר הטבעות. האם מדובר במשהו שכתב סם גמגי? או אולי פרודו בגינס בעצמו? ולעניין - כל חברה מגדירה לעצמה את סך המינימום של המידע שהיא מעוניינת להעביר לצעירים שלה. כך גם במדינת ישראל. זכותך להגיד כי לימוד בבית הוא מתאים יותר, מרתק יותר ומאתגר יותר מאשר לימוד בבית הספר. אבל עדיין זה כרגע פתרון למעטים, ובדרך כלל עשירים. האנשים הפשוטים - כלומר רובנו - נאלצים להיעזר במכשיר הנקרא "בית ספר", בספרי לימוד בנושאים שונים, בלימוד של אותו חומר לכל התלמידים - ברמת מינימום ועוד. אינני יודעת כמה מכם ראו ספרי לימוד בשנים האחרונות. אני מודה שלא בכל הנושאים, אבל בחלקם ספרי הלימוד הרבה יותר ידידותיים לתלמיד ואף יכולים להציע אתגרי חקירה שונים ומעניינים. לדוגמא - ראו את ספרי הלימוד מסדרת "מסע אל העבר" בהוצאת מט"ח [למען הגילוי הנאות, אינני עובדת מט"ח ואינני נהנית משום בונוס שלהם בכל צורה] אפשר להתרשם מהספר והפעילויות בהפנייה הקרובה.
 

idoz

New member
תעברי לחומר של התיכון

בתיכון לומדים לבגרות, לא לומדים לשם הידע ההיסטורי אלא לצורך ההכנה לבגרות וכך יוצא שעשר דקות אחרי הבגרות כולם שוכחים את מה שלמדו. משננים את החומר כמו תוכי
 
לא צריך לשכנע אותי

שיש דרכים טובות יותר. הייתי שותפה במשך שש שנים לתכנית מחליפה שלוש בחינות בגרות. תכנית בה למדו התלמידים בתיכון את הנושאים הנדרשים בהיסטוריה ובאזרחות, בדרכים שונות ואחרות מדרך השינון המרגיזה. וצר לי מאוד שמשרד החינוך במקום לאמץ את התכנית הזו, או אחרות כמוה, בחר למחוק אותן מעל פני האדמה. אבל! מרגיזה אותי היהירות של מי שיכול להרשות לעצמו ללמד את ילדיו בבית, שבא ומטיף לכולנו. אני רוצה הזדמנות שווה לכולם: לילדים שלי, של חברי ושל המוכר מהשוק! ואת זה חייבת לספק המדינה
 
למעלה