אמנות

[infatuation]

אמנות

אני לא יודעת אם מה שאני הולכת להגיד ממש קשור לפסיכולוגיה אבל אני מנסה בכל זאת.. אז אני אתחיל בזה שאני לומדת במגמת אמנות ועכשיו אני בכיתה יב השנה של הפרוייקט גמר הגדול. שנה שעברה אחת המשימות שלנו במסגרת המגמה, בתור "תרגיל" הייתה לעשות דיוקן עצמי, ואני בחרתי לעשות אותו בעזרת תבנית גבס של הגוף שלי (מהבטן ועד הצוואר) ולצייר על זה. וזה באמת מה שעשיתי. המורות שלי מאוד אהבו את הרעיון וגם אני האמת אהבתי וגם את העשייה עצמה, והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות לפרוייקט גמר שלי. סדרה של תבניות גבס כאלה של הגוף שלי כשעל כל אחת מהן ציור שונה המבטא משהו מתוכי. יש לי אפילו כבר כמה סקיצות של מה לצייר, דברים שחשבתי עליהם כבר שנה שעברה, הבעייה היא ש.. ואולי זו לא בדיוק בעייה.. שאת הדברים שציירתי, ציירתי כשהיה לי רע, ובכלל הרבה יותר קל לי לצייר כשרע לי, כשמשהו מציק לי, כשיש לי צורך לצעוק ואני פשוט לא מסוגלת אז בד"כ אני פונה לנייר אם זה בכתיבה או בציור.. ועכשיו כשיש לי קצת שקט אני לא מסוגלת לצייר כלום. מצד אחד אני יודעת שהשקט הזה לא ישאר הרבה זמן למרות שאני רוצה, ומצד שני אני גם יודעת שהוא יבוא עוד הרבה פעמים (לפחות אני מקווה) במהלך השנה ואז כשאני אהיה ברגע שצריך לעבוד על הפרוייקט אני אהיה תקועה כי אני לא אדע איך ליצור מה שהרגשתי כשהיה לי רע. אני די לחוצה מזה שאני לא אצליח לצייר כשאני אצטרך וזה מאוד חשוב לבגרות שלי. זה גם די מפחיד אותי שכאילו מצדי להרגיש שוב רע רק כדי שאני אוכל לעבוד שוב. אז זהו.. מקווה שאקבל פה איזושהי תשובה.

 

[FromAnet]

../images/Emo41.gif

האמת שכשאני היתי בתיכון היתי רוצה ללמוד אומנות אך לקחתי על עצמי יותר מדי מקצועות מתמטיקה-5 פיסיקה-5 מחשבים-10 ואנגלית-5 רציתי גם אומנות אך מה לעשות לא היה לי זמן לזה בקיצור-גם אני מציירת כשרע לי או כשאני לחוצה או כשיש לי מצב רוח לזה ציור מבטא את הרגשות שלנו ולכן קל לנו לבטא כאשר אנו חשים רגשות עזים

אולי בנתיים נסי לחשוב אם את רוצה לצייר על נייר, גבס, צילום וכו או מה את רוצה לצייר -תקני את כל החומרים הדרושים לך כשיבוא לך ההאשראה תוכלי כבר לדעת מה את רוצה לצייר ואיך ופשוט ציירי והעיקר תהני זה כל המשמעות של ציור-ביטוי רגשות אישיים וכיף

 

[אין לי שם בסדר?]

מה דעתך להתאמן בביטוי רגשות חיובים?

 

[גרא.]

I,את בעצם אומרת לנו כי רק כשאת במצב

רוח רע, המוזה (ההשראה ליצור יצירה אמנותית),באה, ואת מסוגלת לבטא את היצירותיות הרבה שיש בך...בעצם את אינך שונה בכך ממרבית האמנים,גם מפורסמים מאד, שיצירותיהם המשובחות ביותר, נעשו תמיד במצבי מצוקה נפשית לעיתים גם פיזית..בכלל פסיכולוים אומרים שהביטוי האמנותי,הוא תוצר של חלקים בלא מודע, הפורצים ובאים לידי ביטוי בתהליך היצירה עצמו..ויש לכך גם אספקטים אמוצינאליים שליליים, כפי שאת חשה.אגב,יש אמנים רבים בכל התחומים שמשתמשים בסמים, מתוך האמונה,שבמצב של התמסטלות,יכולת היצירתיות שלהם מתגברת, בגלל הקלות היחסית בה משתחררים תכנים מהלא מודע..בכל מקרה זו אינו אישור לכך שתשתמשי בסמים, גם לא שתנסי ליצור במכוון מצבים מדכאים כפי שבאת לידי ביטוי כאן בפורום כמה וכמה פעמים...יש לך לא מעט מצבים כאלה, לא מתוך בחירה, אלא בגלל סבות אוביקטיביות..ואם רק כשאת במצב כזה את מסוגלת ליצור..זה גם מה שינחה אותך בהמשך עבודת היצירה שלך..אגב רעיון מקורי ומקסים.

 

[ניני51]

אינפטואשיין, הדחף לעשות אומנות

מגיע מכל מיני מקומות. צייר די מפורסם שלימד במדרשה, אמר שזה בשבילו צורך כמו ללכת לשירותים. הוא לא מת על זה, אבל הוא חייב. צייר אחר אמר לי שאם הוא לא מצייר 3 ימים הוא מרגיש רע. מה שאומר לך שגם אני ציירת בפוטנציה, כי למדתי ציור באבני ובמדרשה. הרבה שנים לא ציירתי ועכשיו שאני בגימלאות אני מוכנה לחזור ולצייר. רק שצריך לחזור לדחף הזה. את הדחף לבטא תכניים פנימיים בצורה ויזואלית מפתחים במשך הזמן. יש כאלה שאם הם מקבלים פרויקט מיד באים להם רעיונות. אני חושבת שאת כזאת. כך שאין לך מה לחשוש. אולי לא תעסקי באומנות אחרי התיכון אף פעם, אז מה? אז תעשי דברים אחרים. במילא קשה להתפרנס מאומנות. אם הדחף לעסוק באומנות יהיה אצל חזק, לא תוכלי לוותר. העיקר לא לדאוג. הסביבה מאוד אוהבת ומעריכה אנשים שעוסקים באומנות, אבל הם לא יודעים כמה זה קשה. אם לא תעסקי באומנות, אולי המשפחה תהיה מאוכזבת. אבל אלה החיים שלך, ואת צריכה להחליט עליהם. ואסיים במשהו שאולי ירגיע אותך. בתי למדה בתלמה ילין אומנות ויזואלית. מכל הכיתה עוסקים היום באומנות כמיקצוע רק 4 מתוך 30 והיא אחת מהם. כל השאר עושים דברים אחרים.