אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אמנות שלא מן העולם הזה
- פותח הנושא טללי בוקר
- פורסם בתאריך
ואחרון עם הסברים
על פי ההסברים שבידי מדובר בכנסיה שהיתה בעלת מעמד חשוב בימי הביניים ובשלב מסויים הגיע לשם שליח עם אדמה מארץ ישראל ופיזר אותה בשטח בית הקברות. הדבר הפך את בית הקברות למקום מאוד מבוקש, אלפי אנשים ביקשו להיקבר שם וגם שילמו על זה כמו שצריך. צוות הכמורה היה צריך לפנות בכל פעם מקום לנקברים החדשים ןלשם כך פינה את העצמות הקודמות, עם אל הם חיפשו מה לעשות וכנראה שגם מצאו לכך פתרון. סיפור מוזר אבל זה מה שיש לי.
על פי ההסברים שבידי מדובר בכנסיה שהיתה בעלת מעמד חשוב בימי הביניים ובשלב מסויים הגיע לשם שליח עם אדמה מארץ ישראל ופיזר אותה בשטח בית הקברות. הדבר הפך את בית הקברות למקום מאוד מבוקש, אלפי אנשים ביקשו להיקבר שם וגם שילמו על זה כמו שצריך. צוות הכמורה היה צריך לפנות בכל פעם מקום לנקברים החדשים ןלשם כך פינה את העצמות הקודמות, עם אל הם חיפשו מה לעשות וכנראה שגם מצאו לכך פתרון. סיפור מוזר אבל זה מה שיש לי.
אבל לעשות מהן לוסטרה?
הכל נכון, כלומר הסיפור -על העפר מארץ הקודש, על המשתוקקים להקבר שם, ובתקופת המגפה השחורה אנשים הגיעו לעיירה כדי לחכות שם למוות, ולהבטיח את הקבורה. למה אתר הופך להיות בית קברות מבוקש- אפשר להבין. אבל מה מביא אומן (סיפרו לי שהוא היה נזיר עם עין אחת,אם אני זוכרת נכון את המעשיה) להקים תפאורה שלמה (רק פנימית) מעצמות יבשות?
הכל נכון, כלומר הסיפור -על העפר מארץ הקודש, על המשתוקקים להקבר שם, ובתקופת המגפה השחורה אנשים הגיעו לעיירה כדי לחכות שם למוות, ולהבטיח את הקבורה. למה אתר הופך להיות בית קברות מבוקש- אפשר להבין. אבל מה מביא אומן (סיפרו לי שהוא היה נזיר עם עין אחת,אם אני זוכרת נכון את המעשיה) להקים תפאורה שלמה (רק פנימית) מעצמות יבשות?
תערוכה בברלין
אפשר לחבר את אומנות העצמות של קוטנה הורה הצ'כית לתערוכה שהיתה בברלין לפני כמה חודשים, Body Parts שמה אם אינני טועה, שבה הרכיב אמן גרמני נעים-מזג (ראיתי אותו מתראיין) יצירים דמויי אדם מחלקי גופות של אנשים שונים. ברצינות! ואפשר להוסיף גם את הכוונה להקים מוזיאון לשואה במרכז ברלין, אנדרטה מורכבת מעמודים, שהולכים לבנות אותם ביחס לא פרופורציונלי, וזאת על-מנת (כך קראתי) לעורר במבקרים תחושה דומה לתחושה של הקרבנות היהודיים בבואם למחנות ההשמדה - תחושה של מערכת שגדולה על האדם חסר האונים. השקט של מרכז אירופה, הנינוחות של הגרמנים וקרוביהם, מה אומר ומה אגיד, חודרים עמוק. דרך אגב, האנדרטה שדיברתי עליה, יצירת האומנות המטעימה את הווית הקורבן, הולכת להיות האנדרטה המרכזית של ברלין, הזוכה למימון העירייה. פשוט ראשים מעוותים יש לגרמנים האלה. איזו אהבה להתעסקות במוות, בתחושת הקרבן.
אפשר לחבר את אומנות העצמות של קוטנה הורה הצ'כית לתערוכה שהיתה בברלין לפני כמה חודשים, Body Parts שמה אם אינני טועה, שבה הרכיב אמן גרמני נעים-מזג (ראיתי אותו מתראיין) יצירים דמויי אדם מחלקי גופות של אנשים שונים. ברצינות! ואפשר להוסיף גם את הכוונה להקים מוזיאון לשואה במרכז ברלין, אנדרטה מורכבת מעמודים, שהולכים לבנות אותם ביחס לא פרופורציונלי, וזאת על-מנת (כך קראתי) לעורר במבקרים תחושה דומה לתחושה של הקרבנות היהודיים בבואם למחנות ההשמדה - תחושה של מערכת שגדולה על האדם חסר האונים. השקט של מרכז אירופה, הנינוחות של הגרמנים וקרוביהם, מה אומר ומה אגיד, חודרים עמוק. דרך אגב, האנדרטה שדיברתי עליה, יצירת האומנות המטעימה את הווית הקורבן, הולכת להיות האנדרטה המרכזית של ברלין, הזוכה למימון העירייה. פשוט ראשים מעוותים יש לגרמנים האלה. איזו אהבה להתעסקות במוות, בתחושת הקרבן.
וב, גם פה טעית
א. התערוכה לא התקיימה בברלין. ב. האדם אינו אמן. ג. התערוכה הנ"ל אמורה היתה להיות משהו שקשור להסברים על איך גוף האדם בנוי, משהו בסטייל של מוזיאון הטבע. לא אכנס כרגע למידת טוב הטעם שבתערוכה כזו. ד. את האנדרטה יזמה יהודיה גרמניה, לאה רוש. ה. מה הקשר לשקט המרכז אירופי לא אדע. אולי זה קשור למסתורין של אירופה של מיקיאגי. ו. האנדרטה זוכה לא למימון העירייה אלא יותר גרוע מכך, למימון ממשלתי פדרלי. ז. לך יש ראש מעוות. את הדעות שלך על קבוצות שלמות אתה כנראה מבסס על "מסביב לעולם" של ידיעות אחרונות ועל העמוד השלישי של הסאן. השואה נראית לך כאירוע שולי בהיסטוריה הגרמנית או היהודית? משהו שלא ראוי להתעסק בו? היית פעם ליותר מביקור קצר בגרמניה? אתה דובר גרמנית? מה רמת ההיכרות שלך עם התרבות הגרמנית מעבר למה שכתוב ב"מעריב לנוער"?
א. התערוכה לא התקיימה בברלין. ב. האדם אינו אמן. ג. התערוכה הנ"ל אמורה היתה להיות משהו שקשור להסברים על איך גוף האדם בנוי, משהו בסטייל של מוזיאון הטבע. לא אכנס כרגע למידת טוב הטעם שבתערוכה כזו. ד. את האנדרטה יזמה יהודיה גרמניה, לאה רוש. ה. מה הקשר לשקט המרכז אירופי לא אדע. אולי זה קשור למסתורין של אירופה של מיקיאגי. ו. האנדרטה זוכה לא למימון העירייה אלא יותר גרוע מכך, למימון ממשלתי פדרלי. ז. לך יש ראש מעוות. את הדעות שלך על קבוצות שלמות אתה כנראה מבסס על "מסביב לעולם" של ידיעות אחרונות ועל העמוד השלישי של הסאן. השואה נראית לך כאירוע שולי בהיסטוריה הגרמנית או היהודית? משהו שלא ראוי להתעסק בו? היית פעם ליותר מביקור קצר בגרמניה? אתה דובר גרמנית? מה רמת ההיכרות שלך עם התרבות הגרמנית מעבר למה שכתוב ב"מעריב לנוער"?
זכרתי שמדובר במימון פדרלי,
הייתי זהיר בהתנסחות שלי כיוון שהדף של מסביב לעולם כבר מזמן נזרק לפח. השואה לא נראית לי כאירוע שולי, אבל מה חשוב אם היא אירוע שולי או אירוע מרכזי. האם זה בריא ושפוי שמדינה מתעסקת בהקמת אנדרטה מפוארת לזכר הרצח שהיא ביצעה כנגד עם או עמים אחרים? וכל זה כבר 60 שנה אחרי. למה הם, הרוצחים, מקימים אנדרטאות ומעודדים הקמת אנדרטאות? זה מאוד מוזר בעיני. תעזבו את זה כבר, תנו ליהודים שרוצים להתאבל או לזכור לעשות את זה עם עצמם. ואת היהודים הטיפשים שדוחפים להקמת אנדרטאות כאלו באירופה אני מגנה ומתעב גם כן. והנה עוד אנקדוטה ממסביב לעולם, גם כן לפני חודשים מספר לא זוכר מתי בדיוק: נדמה לי שהיה זה בוילנה או אולי דווקא בריגה, שהקהילה היהודית התכוונה לבנות אנדרטה לזכר השואה והמקומיים התנגדו לכך. בטח שיתנגדו! האם זה דבר נורמלי שיקימו אנדרטה לזכר רצח-עם שביצעו אבותיהם וסביהם? מיד ההמשך.
הייתי זהיר בהתנסחות שלי כיוון שהדף של מסביב לעולם כבר מזמן נזרק לפח. השואה לא נראית לי כאירוע שולי, אבל מה חשוב אם היא אירוע שולי או אירוע מרכזי. האם זה בריא ושפוי שמדינה מתעסקת בהקמת אנדרטה מפוארת לזכר הרצח שהיא ביצעה כנגד עם או עמים אחרים? וכל זה כבר 60 שנה אחרי. למה הם, הרוצחים, מקימים אנדרטאות ומעודדים הקמת אנדרטאות? זה מאוד מוזר בעיני. תעזבו את זה כבר, תנו ליהודים שרוצים להתאבל או לזכור לעשות את זה עם עצמם. ואת היהודים הטיפשים שדוחפים להקמת אנדרטאות כאלו באירופה אני מגנה ומתעב גם כן. והנה עוד אנקדוטה ממסביב לעולם, גם כן לפני חודשים מספר לא זוכר מתי בדיוק: נדמה לי שהיה זה בוילנה או אולי דווקא בריגה, שהקהילה היהודית התכוונה לבנות אנדרטה לזכר השואה והמקומיים התנגדו לכך. בטח שיתנגדו! האם זה דבר נורמלי שיקימו אנדרטה לזכר רצח-עם שביצעו אבותיהם וסביהם? מיד ההמשך.
אשר להיכרותי עם התרבות הגרמנית
ראשית אציין שמעולם לא הייתי בגרמניה וגם מעטים מאוד הגרמנים ששוחחתי איתם בחיי. אבל גרמניה והתרבות הגרמנית אינם מוכרים לי רק מהדף של מסביב לעולם. תתפלאי אולי לשמוע שעד לפני שנה בערך נמשכתי מאוד אחרי מה שיש לתרבות הזו להציע. גם היום יש בי משיכה עזה אליה, לצד הסלידה. מרבית הישראלים שאני מכיר לא יכחישו שהמטען שהשם גרמניה מכיל עבורם אינו כולל רק את השואה מההיבט המוסרי שעליו מקובל לדבר, אלא גם היבטים אחרים של השואה ולהבדיל אלף אלפי הבדלות של התרבות הגרמנית, שמעוררים תחושות של הערצה ואפילו יראה כלפיה. במוזיקה: מי לא יאמר שהמוזיקה של באך היא נפלאה, נוגעת בשמים. התשיעית של בטהובן, הסימפוניה הפירוטכנית, המחשמלת הזאת. אדיר. הרקויאם הגרמני של ברהמס. לוהנגרין של ואגנר - הדבר הכי יפה שאפשר להשמיע. דמעות עולות לי בעיניים כשאני מאזין לו. אני מדבר ברצינות גמורה. קטעי הפסנתר הנוגים של ליסט, Liebstraum. בספרות: קראתי הרבה מהכתבים של גתה וניטשה, וכמו רבים ואחרים מאוד נמשכתי אחרי זרתוסטרא, הרצון לעוצמה והיופי הנשגב של כתיבתו, שירתו למעשה. לא מזמן ראיתי בתכנית "מי רוצה להיות מיליונר" בערוץ הגרמני את המנחה אומר ש-60% מהספרות העולמית נכתבה בגרמניה, או משהו כזה אם הבנתי נכון. גם אם זו הגזמה, אין ספק שגרמניה היא מהמובילות בתחום בעולם. יש לי ידע בסיסי אבל סביר בגרמנית. אין הרבה פסקאות שאינני מצליח להבין את העיקר מהן. למדתי קצת במכון גתה, הרוב לבד. מה שהצלחתי להבין מהתרבות הגרמנית המעניינת-אותי-עד-מאוד של 250 השנה האחרונות הוא שיש בה יסוד של אהבה ליופי, אידיאל של יופי, שיר הלל ליופי הנשגב. ויש גם יסוד טראגי, של אהבה לטראגיות ומלנכוליה, פסימיות עמוקה. ניטשה גינה וקונן על הפסימיות של דורו. אני חושב שהוא היה הפסימי שבפסימים. אני חושב שאידיאל היופי והפסימיות קשורים זה בזה בתרבות הגרמנית. הגעתי למסקנה האישית שלי, שסגידה מוגזמת ליופי ולעוצמה (וזה מה שאני קולט מהמוזיקה והספרות שצרכתי) יש בה משהו מסואב, דקדנטי, מסתגר ובעיקר מסוכן. אפשר לקבל רשמים שיש בהם אמת על אנשים וקבוצות גם בלי לבוא איתם במגע ישיר. נכון, חסר גם המגע הישיר ובקשר לגרמניה ולגרמנים אני מתעתד אמנם לקפוץ לביקור הקיץ (תזהירי אותם שיחסמו לי את הדרכון...). אבל אפשר לומר דברים כלליים. הכל בעירבון מוגבל, אבל זה מה שיש לי לומר עליהם.
ראשית אציין שמעולם לא הייתי בגרמניה וגם מעטים מאוד הגרמנים ששוחחתי איתם בחיי. אבל גרמניה והתרבות הגרמנית אינם מוכרים לי רק מהדף של מסביב לעולם. תתפלאי אולי לשמוע שעד לפני שנה בערך נמשכתי מאוד אחרי מה שיש לתרבות הזו להציע. גם היום יש בי משיכה עזה אליה, לצד הסלידה. מרבית הישראלים שאני מכיר לא יכחישו שהמטען שהשם גרמניה מכיל עבורם אינו כולל רק את השואה מההיבט המוסרי שעליו מקובל לדבר, אלא גם היבטים אחרים של השואה ולהבדיל אלף אלפי הבדלות של התרבות הגרמנית, שמעוררים תחושות של הערצה ואפילו יראה כלפיה. במוזיקה: מי לא יאמר שהמוזיקה של באך היא נפלאה, נוגעת בשמים. התשיעית של בטהובן, הסימפוניה הפירוטכנית, המחשמלת הזאת. אדיר. הרקויאם הגרמני של ברהמס. לוהנגרין של ואגנר - הדבר הכי יפה שאפשר להשמיע. דמעות עולות לי בעיניים כשאני מאזין לו. אני מדבר ברצינות גמורה. קטעי הפסנתר הנוגים של ליסט, Liebstraum. בספרות: קראתי הרבה מהכתבים של גתה וניטשה, וכמו רבים ואחרים מאוד נמשכתי אחרי זרתוסטרא, הרצון לעוצמה והיופי הנשגב של כתיבתו, שירתו למעשה. לא מזמן ראיתי בתכנית "מי רוצה להיות מיליונר" בערוץ הגרמני את המנחה אומר ש-60% מהספרות העולמית נכתבה בגרמניה, או משהו כזה אם הבנתי נכון. גם אם זו הגזמה, אין ספק שגרמניה היא מהמובילות בתחום בעולם. יש לי ידע בסיסי אבל סביר בגרמנית. אין הרבה פסקאות שאינני מצליח להבין את העיקר מהן. למדתי קצת במכון גתה, הרוב לבד. מה שהצלחתי להבין מהתרבות הגרמנית המעניינת-אותי-עד-מאוד של 250 השנה האחרונות הוא שיש בה יסוד של אהבה ליופי, אידיאל של יופי, שיר הלל ליופי הנשגב. ויש גם יסוד טראגי, של אהבה לטראגיות ומלנכוליה, פסימיות עמוקה. ניטשה גינה וקונן על הפסימיות של דורו. אני חושב שהוא היה הפסימי שבפסימים. אני חושב שאידיאל היופי והפסימיות קשורים זה בזה בתרבות הגרמנית. הגעתי למסקנה האישית שלי, שסגידה מוגזמת ליופי ולעוצמה (וזה מה שאני קולט מהמוזיקה והספרות שצרכתי) יש בה משהו מסואב, דקדנטי, מסתגר ובעיקר מסוכן. אפשר לקבל רשמים שיש בהם אמת על אנשים וקבוצות גם בלי לבוא איתם במגע ישיר. נכון, חסר גם המגע הישיר ובקשר לגרמניה ולגרמנים אני מתעתד אמנם לקפוץ לביקור הקיץ (תזהירי אותם שיחסמו לי את הדרכון...). אבל אפשר לומר דברים כלליים. הכל בעירבון מוגבל, אבל זה מה שיש לי לומר עליהם.
אפשר להוסיף ...
שגרמניה היתה עד למלחמת העולם השניה המרכז, בהא הידיעה, של האקדמיה. חלק נכבד מהכתבים והפירסומים נכתבו בגרמנית. בפרט, בתחום שלי אני יודע שזה המצב במתמטיקה. לא יעלה על הדעת, כמו שאומרים, שמתמטיקאי מראשית המאה הקודמת לא ידע גרמנית. המלחמה הורידה את גרמניה ממעמדה וארה"ב נהפכה למכה של האקדמיה.
שגרמניה היתה עד למלחמת העולם השניה המרכז, בהא הידיעה, של האקדמיה. חלק נכבד מהכתבים והפירסומים נכתבו בגרמנית. בפרט, בתחום שלי אני יודע שזה המצב במתמטיקה. לא יעלה על הדעת, כמו שאומרים, שמתמטיקאי מראשית המאה הקודמת לא ידע גרמנית. המלחמה הורידה את גרמניה ממעמדה וארה"ב נהפכה למכה של האקדמיה.
אפשר לראות את ההשפעה הגרמנית
בתרבות העולמית עד מלה"ע ה-2 גם בהשפעה שלה על התרבות היהודית. למשל, העובדה שהרבה מלים גרמניות נכנסו לעברית, ודאי כתוצאה מעבודתם של סופרים כעגנון. והנה דוגמה לכמה מלים לועזיות בעברית שנלקחו מגרמנית או שההיגוי שלהן בעברית נלקח מהגרמנית ולא, למשל, מהאנגלית: יוד Jod (ולא Iodine) ג'ונגל Dschungle (ולא ג'אנגל) פרונקל טוש (לכתיבה) דוש (מקלחת) קווטש (קווץ' יעני, כווצ'וץ') שוויצר קמין (אח, תנור) שוונג (תנופה) גומי ולא Rubber עוד עניין שהשתנה, לדעתי, אף על פי שאין לי כמעט ראיות לכך, בתקופת מלה"ע ה-1 הוא מידת ההתייחסות והציון של קבוצת המהגרים הגרמנית בארה"ב. למי שלא יודע, בתקופת ההגירה של המאה ה-19 (1850-1900 נאמר) הגיעו 6 מיליון גרמנים, שזה יותר מהאירים (4.5 מיליון) שעליהם כל הזמן מדברים. יכול להיות שהגרמנים לא היו מעורבים פוליטית כמו האירים, אבל יכול להיות שאי-המעורבות היא גם תוצאה של שתיקה מהכרח המלחמה הלאומית מול האויב הגרמני. ראיתי פעם סרט נידח על מעין שכונה של גרמנים שנמצאת בתוך עיירה באמריקה בתקופת המלחמה (ה-1), ורואים שם את הילדים הגרמנים מוחרמים ע"י הילדים האחרים, שאינם רוצים לשחק איתם בהשפעת הוריהם. שמות של אנשים ומקומות רבים באמריקה הם שמות הלקוחים מגרמנית (פיטסבורג, למשל, גטיסבורג). משום מה התרבות והשפה הגרמנית, לפחות ב-100 השנים האחרונות, לא באה לידי ביטוי בכלל בנוף החיים האמריקאי. יכול להיות שזה קשור למלחמות, יכול להיות שזה קשור גם בדברים יותר אינהרנטיים. התופעה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא בני האיימיש שכוחי-האל. ועוד דרך אגב, היום גרמניה עושה מאמץ כביר לקנות שוב השפעה על העולם מבחינה תרבותית. ואני לא מדבר רק על הפרסומת של מכון גתה, שעלתה רדיו ממש לא מזמן. האם ידוע לכם שבאוזבקיסטן לומדים קרוב ל-600 אלף איש גרמנית (מתוך אוכלוסיה של 16 מיליון נדמה לי) ובקזחסטן קרוב ל-800 אלף (מתוך כ-24 מיליון)?? בכל ירחון גרמני שאני פותח אני נתקל בהכרזות על מצב תפוצת הגרמנית בעולם. רבותי, הגרמנים חוזרים. ואם אתם שואלים אותי (דרך אגב שלישי) - זה רע לא רק ליהודים.
בתרבות העולמית עד מלה"ע ה-2 גם בהשפעה שלה על התרבות היהודית. למשל, העובדה שהרבה מלים גרמניות נכנסו לעברית, ודאי כתוצאה מעבודתם של סופרים כעגנון. והנה דוגמה לכמה מלים לועזיות בעברית שנלקחו מגרמנית או שההיגוי שלהן בעברית נלקח מהגרמנית ולא, למשל, מהאנגלית: יוד Jod (ולא Iodine) ג'ונגל Dschungle (ולא ג'אנגל) פרונקל טוש (לכתיבה) דוש (מקלחת) קווטש (קווץ' יעני, כווצ'וץ') שוויצר קמין (אח, תנור) שוונג (תנופה) גומי ולא Rubber עוד עניין שהשתנה, לדעתי, אף על פי שאין לי כמעט ראיות לכך, בתקופת מלה"ע ה-1 הוא מידת ההתייחסות והציון של קבוצת המהגרים הגרמנית בארה"ב. למי שלא יודע, בתקופת ההגירה של המאה ה-19 (1850-1900 נאמר) הגיעו 6 מיליון גרמנים, שזה יותר מהאירים (4.5 מיליון) שעליהם כל הזמן מדברים. יכול להיות שהגרמנים לא היו מעורבים פוליטית כמו האירים, אבל יכול להיות שאי-המעורבות היא גם תוצאה של שתיקה מהכרח המלחמה הלאומית מול האויב הגרמני. ראיתי פעם סרט נידח על מעין שכונה של גרמנים שנמצאת בתוך עיירה באמריקה בתקופת המלחמה (ה-1), ורואים שם את הילדים הגרמנים מוחרמים ע"י הילדים האחרים, שאינם רוצים לשחק איתם בהשפעת הוריהם. שמות של אנשים ומקומות רבים באמריקה הם שמות הלקוחים מגרמנית (פיטסבורג, למשל, גטיסבורג). משום מה התרבות והשפה הגרמנית, לפחות ב-100 השנים האחרונות, לא באה לידי ביטוי בכלל בנוף החיים האמריקאי. יכול להיות שזה קשור למלחמות, יכול להיות שזה קשור גם בדברים יותר אינהרנטיים. התופעה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא בני האיימיש שכוחי-האל. ועוד דרך אגב, היום גרמניה עושה מאמץ כביר לקנות שוב השפעה על העולם מבחינה תרבותית. ואני לא מדבר רק על הפרסומת של מכון גתה, שעלתה רדיו ממש לא מזמן. האם ידוע לכם שבאוזבקיסטן לומדים קרוב ל-600 אלף איש גרמנית (מתוך אוכלוסיה של 16 מיליון נדמה לי) ובקזחסטן קרוב ל-800 אלף (מתוך כ-24 מיליון)?? בכל ירחון גרמני שאני פותח אני נתקל בהכרזות על מצב תפוצת הגרמנית בעולם. רבותי, הגרמנים חוזרים. ואם אתם שואלים אותי (דרך אגב שלישי) - זה רע לא רק ליהודים.
השפעה מקומית מול השפעה עולמית
בישראל באמת היתה השפעה גרמנית חזקה לקראת אמצע המאה ה-20 כפי שצויין, אבל הדבר נבע מהשפעת ההגירה היקית הגדולה והמשקל הממוקד שלה באקדמיה ובשאר המוסדות האקדמיים, אני לא מכיר את המצב בארה"ב אבל יתכן וזה בא מאותו מקום, תרבויות שלא קיבלו הגירה מגרמניה באותה תקופה לא ספגו אותה מידה של השפעה, כך לגבי צרפת, איטליה, סין ויפן, מה שמוציא מכלל אפשרות השפעה כלל עולמית. מה שאני כן רואה זה מה שאטיוד הצביע עליו: הנוכחות הגרמנית החזקה בעולם האינטלקטואלי של אותו זמן, הוא מצביע על כך בתחום במדעים המדוייקים, אני יכול להביא גם דוגמאות מעולם האמנויות, מדעי הרוח ומדעי החברה. היום גרמניה משקיעה כספים ומאמצים רבים לחזור לעמדת השפעה תרבותית, והדבר בולט בפעילותו של מכון גתה ברחבי העולם, אבל בדומה לה עסוקה איטליה עם מכון דנטה שלה, וגם לצרפת, ספרד ובריטניה יש מכונים דומים, וכולם מתמודדים עם קולנוע, רדיו וטלויזיה שמדברים אמריקאית...
בישראל באמת היתה השפעה גרמנית חזקה לקראת אמצע המאה ה-20 כפי שצויין, אבל הדבר נבע מהשפעת ההגירה היקית הגדולה והמשקל הממוקד שלה באקדמיה ובשאר המוסדות האקדמיים, אני לא מכיר את המצב בארה"ב אבל יתכן וזה בא מאותו מקום, תרבויות שלא קיבלו הגירה מגרמניה באותה תקופה לא ספגו אותה מידה של השפעה, כך לגבי צרפת, איטליה, סין ויפן, מה שמוציא מכלל אפשרות השפעה כלל עולמית. מה שאני כן רואה זה מה שאטיוד הצביע עליו: הנוכחות הגרמנית החזקה בעולם האינטלקטואלי של אותו זמן, הוא מצביע על כך בתחום במדעים המדוייקים, אני יכול להביא גם דוגמאות מעולם האמנויות, מדעי הרוח ומדעי החברה. היום גרמניה משקיעה כספים ומאמצים רבים לחזור לעמדת השפעה תרבותית, והדבר בולט בפעילותו של מכון גתה ברחבי העולם, אבל בדומה לה עסוקה איטליה עם מכון דנטה שלה, וגם לצרפת, ספרד ובריטניה יש מכונים דומים, וכולם מתמודדים עם קולנוע, רדיו וטלויזיה שמדברים אמריקאית...
אזרח כדור הארץ
New member
כולה בני אדם
רק בני אדם, כל היסודות שמרכיבים אותם מרכיבים אותי ואותך
רק בני אדם, כל היסודות שמרכיבים אותם מרכיבים אותי ואותך
איבדתי אותך בין קוטנה הורה לברלין
ובמרחק של 300 שנה זה מזה. ולא מבינה על מה יוצא קצפך? ונראה לי קצת התגלצ'ת מכנסייה וקישוטי פנים מעצמות בבוהמיה למוזיאון השואה בברלין(המוזיאון היהודי החדש, אני מניחה שלכך הכוונה?-והוא כבר קיים ומרשים למדי)שאכן נותן תחושה אמיתית של קטנות מול המסדרונות,בניה באלכסוןוכו..) לתערוכה של יצירים מחלקי גופות - ביזארית למדי על פי תיאורך לפחות. ומכאן מסקנות על ה"ראש המעוות" "אהבה להתעסקות במוות, ותחושת הקורבן"? אפשר לקבל הסבר להשתלשלות העיניינים? או למה התכוון המשורר?
ובמרחק של 300 שנה זה מזה. ולא מבינה על מה יוצא קצפך? ונראה לי קצת התגלצ'ת מכנסייה וקישוטי פנים מעצמות בבוהמיה למוזיאון השואה בברלין(המוזיאון היהודי החדש, אני מניחה שלכך הכוונה?-והוא כבר קיים ומרשים למדי)שאכן נותן תחושה אמיתית של קטנות מול המסדרונות,בניה באלכסוןוכו..) לתערוכה של יצירים מחלקי גופות - ביזארית למדי על פי תיאורך לפחות. ומכאן מסקנות על ה"ראש המעוות" "אהבה להתעסקות במוות, ותחושת הקורבן"? אפשר לקבל הסבר להשתלשלות העיניינים? או למה התכוון המשורר?
קוטנה הורה Kutna Hora
קוראים למקום ההוא אי שם בצ'כיה.בגרמנית נקראת קוטנברג המקום בו נמצאת כנסיית העצמות הוא Sedlec מקומה כ65 ק"מ מפראג (שעה בערך בתחבורה צבורית ). עיירה מעניינת ומקסימה לטייל בה כמה שעות.לשעבר עיר-עשירה על מרבצי-כסף ומרכז להטבעת מטבעות(יש מוזאון מעניין בנושא),גם למי שלא חובב 40.000 שלדים . בעברה ,אחת הערים המרכזיות בבוהמיה, נדמה לי שמוכרת על ידי אונס"קו כאחת הערים לשימור.
קוראים למקום ההוא אי שם בצ'כיה.בגרמנית נקראת קוטנברג המקום בו נמצאת כנסיית העצמות הוא Sedlec מקומה כ65 ק"מ מפראג (שעה בערך בתחבורה צבורית ). עיירה מעניינת ומקסימה לטייל בה כמה שעות.לשעבר עיר-עשירה על מרבצי-כסף ומרכז להטבעת מטבעות(יש מוזאון מעניין בנושא),גם למי שלא חובב 40.000 שלדים . בעברה ,אחת הערים המרכזיות בבוהמיה, נדמה לי שמוכרת על ידי אונס"קו כאחת הערים לשימור.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.