הגיע הזמן... ../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif
מצאתי. אחרי כמה שבועות של יובש. הייתי עם בת דודתי באיזה שהוא פארק. הסתובבנו, תחושה של חו"ל, טיילנו והסתכלנו על כל מיני בתים מיוחדים עם מרפסות יפהפיות. הלכנו בין שבילים ועצים, טיול מענג. באיזה שהוא שלב, בטיול בשדרה מוקפת עצים, לאור יום, נטפלו אלינו כמה בחורים צעירים והתחילו ללכת אחרינו ולהגיד כל מיני דברים (לא זוכרת מה, אבל הם הציקו לנו). כשהם התחילו להתקרב (זו לא היתה הטרדה מינית, סתם הצקה) אמרתי לבת דודה שלי: "מה הבעיה, זה חלום, בואי נעוף מפה (תרתי משמע)". נתתי לה יד והתרוממנו טיפונת מעל הקרקע. לא ממש הצלחנו להתרחק, רק התקדמנו קצת (היתה תחושה של כבדות, כאילו ההתרוממות מעל הקרקע לא היתה ממש משהו פשוט) והתרחקנו מהם קצת. אח"כ, תוך כדי זה שהם עדיין זורקים מאחורינו כל מיני "משפטי פתיחה" לבחורות, הגענו למקום אחר. עדיין באיזור ירוק, התיישבנו על גדר/חומה גבוהה מאבן (כמו בכניסה של בניין). פתאום הופיעו מתחתינו בחור ובחורה לא מוכרים. אני לא זוכרת למה, אבל מסיבה כלשהי הם היוו איום עלינו. בהתלחה צעקתי להם משהו כמו ´תעזבו אותנו, תלכו מפה´, אבל אח"כ נזכרתי ב´גמד´ מהחלום שהיה לי פעם. החלטתי להתיידד איתם. אמרתי להם שוב, כמו בחלום ההוא, ´רגע, בואו, מי אתם... נעים מאד, אנחנו כך וכך...". שניהם חייכו אלינו והתחברנו, התחלנו לדבר והם היו מאד נחמדים וחייכנים. אני לא זוכרת את סוף החלום והרבה פרטים חסרים לי שם, אבל עשיתי משהו חדש: כשהמקום והתחושה בחלום התחילו לדעוך ולהיעלם, שפשפתי את הידיים. לא יודעת איך נזכרתי בזה פתאום, אבל היה לי ברור שיש כמה דברים שאפשר לעשות כדי לחדד את הצלילות ואכן עשיתי. וזה עבד. כמו קסם... המשכתי את החלום באותה סיטואציה. לא זוכרת כרגע כלום. השתמשתי בשפשוף הידיים פעמיים ובשתיהן זה הצליח. כיף. אההה, עכשיו אני נזכרת בסוף של החלום... יאמיייי..... לא מספרת. אולי יש פה ילדים... יאללה, שיהיה לי בשעה טובה. הגיע הזמן. התגעגעתי לתחושה. (עבדתי קשה כדי שזה יגיע, וזה בא). אוהבת, יה-יה החולמת החלומית.