'אמנות' בשרות הטרור
שילוב של 'יוצרים' שמאלניים וערבים יצר 'ז'אנר אמנותי' חדש: 'אמנות ההבנה' לטרוריסטים רוצחים וסגידה להם. דרור פיילר (שלגייה) בשטוקהולם, דגנית ברסט (הרוצח מהדיזנגוף סנטר) במוזיאון חיפה, ג'וליאנו מר ('הילדים של ארנה') ועכשו 'מתאבדים פוטנציאליים' של ה'אמנית' נסרין מזאוי. 'אמנות הטרור' היא המשך הטרור הערבי הרצחני באמצעים 'אמנותיים'. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=455649&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0 target=_blank>http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=455649&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0 אחד מ'המתאבדים הפוטנציאליים' קיבל כניראה רגליים קרות וכתב היום מכתב למערכת הארץ שבו הוא מאשים אותה בהולכת שולל: >>>>>>>>>>>> לא הייתי מסכים להצטלם בתגובה על "דיוקן למתאבד פוטנציאלי" מאת דנה גילרמן ("הארץ", גלריה, 25.7) לפני כחודשיים פגשתי את נסרין מזאוי, שביקשה ממני להשתתף בפרויקט הגמר שלה במסגרת לימודי צילום. היא הציגה לפני - בכתב ובעל פה - את הפרויקט כניסיון לבחון את הסטריאוטיפ הישראלי ביחס לערבים באמצעות סדרת תצלומים של ערבים ויהודים שיכולים להיראות כמו מחבלים אף שאין להם קשר, כמובן, לפעילות טרוריסטית. לאחר שהסכמתי נסעתי להצטלם אצלה בחיפה. מעולם לא נפגשנו בהפגנה פוליטית או בשום פורום אחר ולא שוחחנו על עמדותי הפוליטיות או על תחושותי ביחס למצב שאנחנו חיים בו. אילו היתה מזאוי אומרת לי את האמת - כפי שהציגה זאת בכתבה - כי בכוונתה להציג סדרת פורטרטים של שישה צעירים ערבים שהמשותף להם, לתפישתה, "הוא הפוטנציאל להפוך למחבלים מתאבדים", ואף להצהיר כי "לכל המצולמים היה מחבל מתאבד במשפחה", בשום פנים לא הייתי מסכים להצטלם. במקום להפריך את הסטריאוטיפים והדעות הקדומות ביחס לערבים, הפרויקט של מזאוי מאשר אותם, מוסיף שמן למדורת השנאה ופוגע באנשים תמימים. למותר לציין, שאין לי כל כוונה להיהפך למחבל מתאבד ואין במשפחתי מחבל מתאבד. אני מקווה, שאוכל להמשיך לחיות בשכנות טובה ובאמון עם ידידי היהודים, למרות הנזק הרב שנגרם לי בעקבות עבודתה של נסרין מזאוי והראיון עמה. עאמר דרבאס תל אביב <<<<<<<<<<<<<<<< http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/LiArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=20&sbSubContrassID=0
שילוב של 'יוצרים' שמאלניים וערבים יצר 'ז'אנר אמנותי' חדש: 'אמנות ההבנה' לטרוריסטים רוצחים וסגידה להם. דרור פיילר (שלגייה) בשטוקהולם, דגנית ברסט (הרוצח מהדיזנגוף סנטר) במוזיאון חיפה, ג'וליאנו מר ('הילדים של ארנה') ועכשו 'מתאבדים פוטנציאליים' של ה'אמנית' נסרין מזאוי. 'אמנות הטרור' היא המשך הטרור הערבי הרצחני באמצעים 'אמנותיים'. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=455649&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0 target=_blank>http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=455649&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0 אחד מ'המתאבדים הפוטנציאליים' קיבל כניראה רגליים קרות וכתב היום מכתב למערכת הארץ שבו הוא מאשים אותה בהולכת שולל: >>>>>>>>>>>> לא הייתי מסכים להצטלם בתגובה על "דיוקן למתאבד פוטנציאלי" מאת דנה גילרמן ("הארץ", גלריה, 25.7) לפני כחודשיים פגשתי את נסרין מזאוי, שביקשה ממני להשתתף בפרויקט הגמר שלה במסגרת לימודי צילום. היא הציגה לפני - בכתב ובעל פה - את הפרויקט כניסיון לבחון את הסטריאוטיפ הישראלי ביחס לערבים באמצעות סדרת תצלומים של ערבים ויהודים שיכולים להיראות כמו מחבלים אף שאין להם קשר, כמובן, לפעילות טרוריסטית. לאחר שהסכמתי נסעתי להצטלם אצלה בחיפה. מעולם לא נפגשנו בהפגנה פוליטית או בשום פורום אחר ולא שוחחנו על עמדותי הפוליטיות או על תחושותי ביחס למצב שאנחנו חיים בו. אילו היתה מזאוי אומרת לי את האמת - כפי שהציגה זאת בכתבה - כי בכוונתה להציג סדרת פורטרטים של שישה צעירים ערבים שהמשותף להם, לתפישתה, "הוא הפוטנציאל להפוך למחבלים מתאבדים", ואף להצהיר כי "לכל המצולמים היה מחבל מתאבד במשפחה", בשום פנים לא הייתי מסכים להצטלם. במקום להפריך את הסטריאוטיפים והדעות הקדומות ביחס לערבים, הפרויקט של מזאוי מאשר אותם, מוסיף שמן למדורת השנאה ופוגע באנשים תמימים. למותר לציין, שאין לי כל כוונה להיהפך למחבל מתאבד ואין במשפחתי מחבל מתאבד. אני מקווה, שאוכל להמשיך לחיות בשכנות טובה ובאמון עם ידידי היהודים, למרות הנזק הרב שנגרם לי בעקבות עבודתה של נסרין מזאוי והראיון עמה. עאמר דרבאס תל אביב <<<<<<<<<<<<<<<< http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/LiArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=20&sbSubContrassID=0