אממ...

[חנה בית הלחמי]

הוא שאמרתי

למעט בעניין המוזיקה - יש להם את שלהם ולהקות שמבמלות עבורם את החברות בכת.

 

[sista]

מטאל לחוד וביטלס לחוד

אני מכירה את הביטלס, אני מכירה ג´אז ואני גם מכירה מבחר סוגי מטאל, כמו thrash metal, doom metal, death metal ו- speed metal. (שימו לב לשמות שלפני המלה metal) מכירה אפילו היטב יש לי דיסקים של מטאל שאני עדיין שומעת לפעמים בנוסטלגיה רבה. לכן, אני טוענת תוך ביסוס רב והיכרות אישית עם שלל מעריצי מטאל, שהמוזיקה הזאת (לפעמים ולא אצל כולם, כמובן וכמובן) יכולה לשמש כלי בידי בני נוער לתיעול אגרסיות שהם לא יכולים להוציא למשל בבית הספר או בבית. מה שכן, למי שיש גישה לז´אנר (מכיר מישהו שיש לו דיסק) שינסה להקשיב למוזיקה הזאת בווליום גבוה עם אוזניות כשהוא מה זה עצבני - זה מפוצץ את המוח. זו השתוללות אדירה שגורמת לתחושה של כוח, במיוחד אצל מי שכוח זה מה שחסר לו. בנוסף, ישנו חשש חברתי ממוזיקת מטאל והמעריצים (חלקם) רואים בזה הזדמנות להתרסה כנגד סמכויות (אופייני לגיל צעיר מסוים) ומשהו שמאחד חבורות תוך מתן תחושת ייחוד, עוצמה ושימוש בסמלים כדי לגבש זהות - צבע שחור, חולצות של להקות, תכשיטים מסוימים. קפיש?

 

[Zed off]

well...

אצלי המטאל מתבטא רק במוזיקה, אני מבטיח לך שאם היית רואה אותי ברחוב לא הייה לך מושג שאני שומע מטאל...

 

[neatsun]

קפיש את מי?

לפני 40-30 שנה להקות הרוק של אז, שהיום הן שיא הקלאסיקה, מילאו את אותו תפקיד של "לדפוק את הראש", למרוד בהורים, להתריס נגד המימסד, גיבוש זהות על ידי דרך לבוש, תסרוקות וכו´ אפילו הביטלס, שהם בעיניים של היום להקת פופ חביבה, מלודית ו main stream היו אז "אוואנגרד". לגדל שיער בסטייל שלהם היה מאד מרדני. הרבה הורים ומורים אסרו על שמיעת המוסיקה שלהם, בן השאר בגלל "ההטפה לשימוש בסמים" (lucy in the sky of diamonds), כולל, כפי שהזכרתי הכנסת, שאסרה את כניסתם לארץ. אני מסכימה אתך שביטלס לחוד ומטאל לחוד, אני גם מכירה את שניהם. הנקודה שהעליתי הייתה בנוגע לתיוג של קבוצות מעריצים ומאזינים של ד´אנר מוסיקאלי מסויים, על הייתור של תיוג כזה, ועל הנטייה של התגים האלה להישחק עם הזמן. טוב מכיון שהנושא בכל מקרה

(ולפני שינזפו בי אני מסיימת כאן את חלקי בנושא הזה במוטו של סובלנות ואופטימיות: LET IT BE

 

[sista]

לפני שאני אתעייף מלהסביר

לדפוק את הראש עם הביטלס? מטאל זה לא הביטלס. אני לא מתארת לעצמי מישהו עושה הד-בנגינג עם הביטלס. נכון שהכול ביחס לזמן והנוער של פעם הם ההורים של היום והכול. אפשר לומר את זה על כל מוזיקה עכשווית. מטאל לא קשור לעניין של פתיחות של החברה. כשאני הייתי בקטע הזה, זכיתי לראות הרבה מאוד הופעות של מטאל בארץ, בתחילת שנות ה-90 כשהגל היה בשיא פריחתו. החברה היום פתוחה לרוב רובם של סוגי המוזיקה. ושוב ושוב ושוב, אני לא מכלילה אף אחד. זו לא הדרך שלי. אני מתריעה בפני שימוש לרעה במוזיקה הזאת, שמשום מאפייניה משמשת לתיעול אגרסיות. אני מנסה לחשוב על שיר של הביטלס שיעלה בי את הג´ננה ולא מצליחה. הם רק משמחים אותי.

 

[neatsun]

../images/Emo98.gif

 

[נועה בנוש]

לא רק מטאל

טוב, הניסוח הזה כבר יותר מקובל עלי. אכן המוסיקה הזאת יכולה לשמש כלי לתיעול אגרסיות וכו´. אבל לא רק מטאל אלא כל סוגי המוסיקה יכולים לשמש עבור בני נוער ככלי לתיעול אגרסיות, התרסה נגד סמכויות ותחושת הזדהות וייחוד. בני הנוער של היום מאזינים בעיקר למוסיקת טראנס ולא לרוק כבד. בני נוער נוטים לראות בסגנון מוסיקלי משהו שמייחד אותם וככלי שעוזר להם לגבש זהות עצמית (בניגוד למבוגרים שתופסים מוסיקה כפשוטה - משהו שמנעים את זמנם, מבלי לייחס לכך יותר מידי חשיבות) אבל אין יחוד לז´אנר של הרוק הכבד בכך - גם מוסיקת הטראנס (שלי אישית עושה כאב ראש) משמשת להתרסה כנגד עולם המבוגרים, ליחוד אישי ולתחושת הזדהות (וגם פה יש סממנים חיצוניים של לבישת בגדי "קלאברים"). בקיצור, לכל סוגי המוסיקה יש את אותו אפקט עבור בני נוער ואין טעם להכנס להכללות לגבי אנשים ששומעים סוג מוסיקה זה או אחר.

 

[Boojie]

סתם כדי להשלים את מה שאמרתי

בהודעה קודמת: מי שמחפש "בום בראש", שינסה להקשיב לכמה יצירות קלאסיות בפול ווליום. אני ממליצה על התשיעית של בטהובן, על כרמינה בורנה (כבר הזכרתי אותו, ובמיוחד שיר הפתיחה ושני שירי הסיום), על ואגנר, על... נו, יש עוד המון. היה לי פעם לקט של קטעי מוזיקה קלאסית שהקלטתי לעצמי, שקראתי לו "קלאסיכסאח" - אוסף קטעים קלאסיים שמצויינים כדי להביא את ה"בום בראש". רובם היו קלאסיקות אמיתיות, מהסוג שאפשר לשמוע ברשת א´ או בקול המוזיקה... ואגב, אם כבר מדברים, טקסטים ותכנים "שטניים" אופייניים למוזיקה קלאסית, מהסוג המעונב של אולמות קונצרטים, לא פחות מאשר להבי מטאל. ועדיין אני לא רואה שמישהו חושד ש"לילה על הר קרח" של מוסורגסקי (שמתאר כנס מכשפות, הלא כן?) ידרדר בני נוער לפולחן השטן...

 

[אפרת_ח]

הוא מופיע ב"פנטזיה" של וולט דיסני ../images/Emo6.gif

שמיועד לילדים. הבת שלי קוראת לקטע "הסרט המפחיד".

 

[הדס (אמבר)]

חובבי מטאל הם נערים מופרעים

בדיוק כמו שחובבי ויוה הן עקרות בית משועממות, וחובבי מד"ב הם נערים מחוצ´קנים וגניחים וכדורגל רואים רק צ´חים..... מפורום פמיניזם הייתי מצפה לקצת פחות סטריאוטיפים.....

 

[טל קר]

אם את מתנגדת להכללות, מדוע להכליל

על כל פורום פמיניזם?

 

[הדס (אמבר)]

האמת שהפליאה העיקרית שלי

היא על המנהלות שלא מחקו את הדיון הזה, אבל מילא....

 

[sista]

../images/Emo108.gif הסובלנות הרגה את החתול

הבנתי שאת קובלת על סטריאוטיפים והכללות. גם אני, למרות שהסתבכתי קצת הפעם, לא הבינו אותי ולקח לי הרבה זמן לתקן. מה שכן, אני עם כל הכללותי הגסות והמזעזעות מעולם לא פסלתי את קיומו של דיון בפורום.

 

[Zed off]

נו באמת...

לא נמאס לכם לדבר שטויות? כל אחד אינדיבידואל לעצמו, תפסיקו כבר עם ההכללות המפגרות האלו, אני שומע מטאל(גם) ואני לגמרי לא מבולבל, וגם יש לי הרבה חברים ששומעים מטאל וגם הם מאוד בפוקוס, אני בכלל התחלתי לשמוע מטאל בגלל שאני ניגנתי בגיטרה חשמלית וחיפשתי אתגרים וביצועים בנגינה, שכמו שאתה יודע(או שלא) במטאל יש נגנים מהשורה הראשונה, ובתור גיטריסט אני מקווה להגיע לאותה רמה, חשבת אולי שיש אנשים שפשוט מחפשים מוזיקה קצת יותר מאתגרת מהפופ ההמוצע? זה אולי אפילו מראה על אינטליגנציה גבוה...ואגב יש גם תת ז´אנרים במטאל שהם ממש לא כוחניים, כמו פאוור מטאל או פרוגרסיב מטאל, אז תחשוב על זה...

 

[נועה בנוש]

אהם!!!

יקירתי, לראשונה אני חולקת עליך. כתבת שהמוסיקה מתאימה לנערים צעירים עם זהות מינית מעורערת, שחשים צורך להתחבר למקור של כח ואגרסיביות. והנה אני, שאינני נערה אלא אישה בוגרת ומשכילה, דעתנית ולוחמת צדק, זהותי המינית אינה מעורערת ובהחלט אינני כוחנית או אגרסיבית, חובבת את סוג המוסיקה הנ"ל. כן,כן, אני מאלה שרצים לחנות לקנות את האלבום החדש של cradle of filth ומתגאה באוסף השלם של אלבומי פנתרה וספולטורה. מה זה אומר? שכמו שאנחנו נגד הכללות על נשים וגברים, כך אל לנו ליפול למלכודת של הכללות אחרות. אם אני פמיניסטית אני לא בהכרח מכוערת, אם אני חובבת רוק כבד אני לא בהכרח בעלת זהות מינית מעורערת, וגם אם אני נוהגת לקעקע ולחורר את עצמי עם פירסינג אני לא בהכרח מתחברת לכח ואגרסיביות. אינני מכירה את המאמר הנ"ל אבל אני מבטיחה לך שאם אחפש אז בטח אמצא מאמר שאומר שפמיניסטיות הן בעלות זהות מינית מעורערת. כל תופעה או צורת התנהגות שאינה מקובלת בחברה גוררת עימה סטריאוטיפים ודעות קדומות במסווה אובייקטיבי, נייטרלי, טבעי או מדעי. דווקא אנחנו בתור פמיניסטיות צריכות לנסות להסיר מאיתנו את המשקפיים שהחברה שמה על חוטמנו וגורמות לנו לשפוט בני אדם לפי סטריאוטיפים מסויימים.

 

[Zed off]

דיברת נכון...

רק חבל שאת אוהבת להקות גרועות...

 

[נועה בנוש]

על טעם ועל ריח...

 

[sista]

נועה חביבתי../images/Emo24.gif

אני מפנה אותך לתגובה שכתבתי בשם "מטאל לחוד וביטלס לחוד". אני בעצמי אוהבת מטאל. נכון, פעם כשהייתי מבולבלת יותר אולי אהבתי יותר מטאל. יכול להיות שקצת הגזמתי כתגובה לאגרסיביות המילולית של מר זד (אגב, נהוג לומר zed is dead). מובן שאני נגד הכללות אבל אני מניסיון אישי ומניסיונה של חוקרת בשם ליזבט ואן זונן, אני מסוגלת לראות אלמנטים של כוחניות ועדריות גם במוזיקה שאני מחבבת באופן אישי, ולא שואבת ממנה את המשאבים הבזויים האלה. אם את רוצה, אני יכולה להפנות אותך אל המאמר הספציפי, שהוא אגב מאוד מעניין מבחינת עיצוב מגדר וראיה פוסטנודרניסטית.

 

[Zed off]

zed is dead? ספרות זולה אולי?

 

[ירון ג.]

נערים בעלי זהות מינית לא מגובשת

שומעים ברברה סטרייסנד, מדונה, ג´ורג´ מייקל, בט מידלר, מועדון תרבות, מוריסיי, אבבא, וכו´.... או שמא הם מאזינים לזה אחרי שהם גיבשו את זהותם המינית??. לא יודע.... דילמה