הנציב סמואל היה הראשון.
ראשית זה היה שנתיים אחרי הכיבוש האנגלי. וערביי ארץ ישראל קיבלו מצב חדש שבו נציב[ועוד יהודי]מרשה עליה גדולה לאחר המלחמה- והם יצאו להפגנות נגד. הרברט סמואל נכנע ללחץ הערבי ולאלימות והגביל את העליה. והיו לכך כמה סיבות- האחת שנושא העליה בהיתר-וברשיון- היה חדש כמובן-כי השלטון העות'מאני לא הרשה בכלל לתיירים היהודים להישאר כאן. הסיבה השניה היא שזו היתה תחילתו של גל עליה גדול יחסית- 'העליה השלישית' שמנתה 35 אלף במשך כחמש שנים. גם נלווה לזה התחלה מסיבית של הקמת ישובים בעמק המזרחי-בית אלפא וחפצי בה עין חרוד ותל יוסף וגבע. וגם מושב נהלל שהיה השיוב הראשון בעמק המערבי. נלווה לכך חזרת הגולים- בזמן המלחמה- ויחד זה בערך כ-50 אלף איש. אגב-הסווארים במל יפו היו ערבים והעולים כולם נכנסו משם וחזרו לתל אביב ממנה גורשו.. ואכן ההפגנות התרכזו ביפו- שם הותקף בית העולים ונרצחו עשרות מהם והפגנת 1 במאי. בירושלים היתה הפגנה בראשות ז'בוטינסקי ובגליל התרחשה פרשת תל חי. בקיצור המאורעות התרחשו בכל הארץ. הלורד פלומר לעומת סמואל הנהיג משטר שונה- והשתלט על המצב ובמשך השנים שהיה כאן- השליט סדר. ללורד פלומר היה נסיון מדרום אפריקה בדיכוי מהומות.במלחמת העולם קיבל דרגת פילד מרשל כהצטיינות בפיקוד בקרבות באיטליה ואח"כ היה מושל מלטה. בארץ צמצם את כוחות הצבא- ופרש ב-1928. ואכן המאורעות הבאים פרצו ב-1929 אם כי זה היה בגלל פרסום 'הספר הלבן' שדוקא היה לרעת הישוב היהודי. עד ל'מכתב מקדונלד' ששינה את המצב בחזרה. אבל זה כבר חורג משאלתך.
