אממ,שאלה. כן.

[יוסטשיה ויי]

הו, כן

אבל לפי מה שהבנתי הוא דוקא מצטין ברכיבה וכו', עד שפריץ היקר נופל מהסוס ומקבל מכה חזקה ומרותק למיטה המון זמן, ואז הולך למקום מרפא... בקיצור, בלאגן.

 

[דני ודובי]

כרמן לא עשתה לו כאב ראש

אלא להפך. אגב אלו המאמרים האחרונים שלו, שקיעת האלילים ,פרשת ואגנר וכו'. שוב בקשר לואגנר - המוזר הוא שהאנטישמיות שלו כלל לא הפריעה לו ל"גדל" בחצרו יהודי מעריץ מושבע. את האופרות שלו הוא הפקיד ללא חשש אלא תוך עמידה על דעתו בידי מנצח יהודי. אם הוא היה חוזר לחיים ב-33' סביר כי היה חוזר בדיכדוך לקבר כי הנאציזם סימל בעיניו את מה שהוא תיעב, תרבות ההמון הפרוע הלא ממושמע,הבינוני, וניתן לומר הדביל. בסך הכל אם נחזור לניטשה נוכל לומר כי הוא היה אדם מאוד ישר עם עצמו ועם זולתו.

 

[בוהה ניכחו]

בהחלט

גם מהספרים שלו, וגם מהביוגרפיות עליו התרשמתי שמדובר באדם שמבחינת אופיו אי אפשר שלא להעריך את מידותיו הראויות. אני אוהב אותו. סיפור דעיכתו בימיו האחרונים גרם לי כאב. לא קורה שמתאהבים בכותב? גם בדייויד יום התאהבתי. למה אין פילוסופיות גדולות לפני המאה העשרים? הייתי מת להתאהב באחת מהן.

 

[יוסטשיה ויי]

איזה מעריץ יהודי? ../images/Emo12.gif

 

[בוהה ניכחו]

נכון,

ובספר שכתב בשם "פרשת וואגנר" הוא משסה בוואגנר את ביזה.

 

[Philosopher]

אך ניתן להניח

שהוא מעולם לא חיבב את דעותיו אלו של ואגנר, ומאז שמחלתו דרדרה את מצבו הפיזי והנפשי, אותם דברים שגם בהתחלה צרמו לו, פתאום נפרדו מהלגיטימציה שהעניק להם, אולי בשל היותו מעריץ של המוסיקה שלו. וכן, הגיוני מאוד שגם את המוסיקה שלו הוא לא חיבב בסוף, ואני חושבת שזה שילוב של מצבו הפיזי הנורא מבחינת המיגרנות וגם הסלידה שלו מדיעותיו האנטישמיות. קשה לי מאוד להאמין שניטשה כיבד ולו לרגע דיעות שכאלו. אני יותר נוטה להאמין שהלגיטימציה הוענקה בשל חיבתו למוסיקה של ואגנר. ואכן יש מה לאהוב בה.

 

[בוהה ניכחו]

יש ספר של ירמיהו יובל

על ניטשה והגל והאנטישמיות. עד כמה שאני זוכר, הספר נקרא "הגל, ניטשה והיהודים - חידה אפילה". ועד כמה שאני זוכר - נאמר בו שניטשה גדל כאנטישמי. יש מכתב בו הוא מתלונן לפני הוריו שבכל בתי הקפה הוא נתקל בפרצופים יהודיים, אי אפשר להחחמק מנוכחותם. אבל במהלך השנים למד להתגבר על האנטישמיות שלו ואף תבע באחד ממכתביו לסלק את כל האנטישמים מגרמניה. גם יחסיו עם אחותו הורעו עקב נישואיה לאנטישמי פעיל.

 

[Philosopher]

מאוד מעניין.

תודה על האינפורמציה. אשתדל לרכוש את הספר בהזדמנות. לילה טוב. {שוב, ואל תראה זאת כהגנה עיוורת על ניטשה, אבל אני מאמינה שדבריו אלו, בהנחה ונאמרו, הם תוצאה של החינוך הנוצרי האדוק שהוריו חילחלו אל תוכו. (הממ הוריו? - אמו נישאה בשנית?). כשבנה את זהותו בהנתק מהסטטוס של משפחתו, אני מאמינה שה"התגברות" על האנטישמיות הייתה רק צעד טבעי, שכן באופיו האמיתי - זה ששאף כל כך להגיע אליה, אל האמת, האנטישמיות לא שכנה. הרי זה כל כך מטופש שאדם כמוהו יזדהה עימה. למרות שיש הפתעות}.

 

[יוסטשיה ויי]

ממ, אגב,

שמתי לב שהיתה בו לא מעט צביעות בהתחלה. בפרק שבו הוא לא מגיע ליום הולדתו של ואגמר (או קוזימה?) הוא שולח לטריבשן מכתב חנופה, ובו הוא מדבר על סלידתו מהיהודים וכו', כי הוא מודע לדיעותיהם האנטישמיות של בני הזוג הֶחביב והוא מבקש להתחבב עליהם.

 

[החתולבמגפיים]

אני חושב

שהוא גם נמצא בספריות

 

[Philosopher]

אם תיתקל בו

אני אשמח אם תודיע לי, ולאיזו הוצאה הוא שייך.

 

[Commie1]

אין כמו המקור

ולפעמים יש אנשים הטועים התרגום... אני לא אומר לשבור את השניים ולקרוא את המקור המקורי אך הקרוב ביותר יהיה הטוב ביותר