אממ,שאלה. כן.

[יוסטשיה ויי]

אממ,שאלה. כן.

שמעתי הרבה טענות כנגד הספר "ניטשה בכה", לארווין ילום, כגון: שטחי, מתפלצף, מעוות וכו' וכו'. לי, אישית, הספר הזה היווה התקלות ספרותית ראשונה עם משנתו של ניטשה, כך שלא יכלתי לחלוק או להסכים עם דבריהם. מישהו מוכן להסביר לי למה הטענות האלה קיימות, האם הן נכונות, ומה הן מעוותות?

 

[בוהה ניכחו]

אני, אין לי טענות.

יבורך ילום ויבורך ניטשה.

 

[Philosopher]

אני דווקא מאוד אהבתי את הספר

בדיוק סיימתי לקרוא אותו. אך אם את רוצה להתעמק במשנתו של ניטשה, אני ממליצה לך לקרוא את כתביו. ביוגרפיה ממקור חיצוני לעולם לא יכולה להיות מהימנה בהכרח.

 

[Philosopher]

ויש לי שאלה על הדרך

"אנושי,אנושי מידי" הוא בר השגה?

 

[יוסטשיה ויי]

אני משערת

ש"שוקן" הוציאו גם אותו לאור.

 

[Philosopher]

הממ מוזר

בינתיים לא נתקלתי בו

 

[יוסטשיה ויי]

הייתי בטוחה שכמו את כל הכתבים

האחרים, גם אנושי אנושי מדי ייכלל בקטגוריה...

 

[בוהה ניכחו]

הוא לא בסידרה

אלדד לא תירגם את "אנושי, אנושי מדי".

 

[יוסטשיה ויי]

ממ.

עם איזה מהם, אגב, כדאי להתחיל? ושוב, צריך לקרוא מבוא לפילוסופיה יוונית\מודרנית לפני כן? השאלה הזו מתייחסת (שוב) גם בנוגע להגיונות.

 

[בוהה ניכחו]

אני לא רואה את עצמי כמדריך

צר לי שאיני יכול לסייע לך.

 

[דני ודובי]

קיימים לפחות שני ספרים

בעברית - ביוגרפיות - על האיש. של וולטר קאופמן ושל רונלד היימן. השם הינו כמה מפתיע ניטשה. דומני שגם באוניברסיטה המשודרת היה קורס ואולי יצא הספר בסדרה הנ"ל על האיש ומשנתו. דווקא כאן הייתי ממליץ לך להתחיל משום שבסופו של דבר יש פה סיכום יעיל וטוב של המשנה והפנייה לביבליוגרפיה על האיש ומשנתו. אגב רצוי תמיד לקרוא קצת רקע אם כי אצלך מדובר בקפיצות של כמעט 1000+ שנים-מיוונית למודרנית... בכל מקרה רצוי לקרוא קצת על ההיסטוריה של אירופה בתקופה בה חי ופעל. המאמר שלו למשל שקיעת האלים מתייחס לואגנר באופן ישיר,נגד הלאומנות וכו'.

 

[אמיר96]

קראתי את שני הספרים

אני ממליץ על שניהם, ובמיוחד על זה של רולנד היימן. אבל נראה לי שבכל זאת כדאי להתחיל עם ניטשה עצמו, היות שהספרים מניחים איזושהיא הכרות מוקדמת עם ניטשה.

 

[Philosopher]

מסכימה

רגע, אז את 'אנושי, אנושי מדי' לא תרגמו כלל?!

 

[יוסטשיה ויי]

אני באמצע הביוגרפיה של היימן.

אם כך, ניטשה לא חיבב את ואגנר לאחר שגדל ואולי אפילו פסק להעריץ אותו?

 

[Philosopher]

ניתן לומר שהוא הפסיק לחבב אותו

וגם זה בלשון המעטה, לאחר שהתוודע לדיעותיו האנטישמיות.

 

[אמיר96]

זה לא ממש נכון

הוא הפסיק לחבב אותו בתקופה מאוחרת יותר בחייו, ולא לאחר שהתוודע לדעותיו האנטישמיות. הוא היה מודע מההתחלה לדעותיו האנטישמיות. אפשר לומר שעבר בניהם חתול שחור. דעותיו של ואגנר (לא רק האנטישמיות - אלא מכלול דעותיו) החלו להיות צורמות לניטשה, שהפלוסופיה שלו החלה לשנות כיוון למחוזות אחרים. אפילו המוסיקה של ואגנר, אותה מאוד אהב, החלה לצרום לו ולעשות לו כאבי ראש...

 

[יוסטשיה ויי]

ובכן, מה ל א עשה לו כאב ראש? ../images/Emo6.gif

 

[אמיר96]

צודקת../images/Emo6.gif

לא יפה שאנחנו צוחקים לאדם מת..., אבל, הגעת אל הפרק שהוא הגיע בטעות לבית זונות, ניגש לנגן על הפסנתר, וברח משם?

 

[יוסטשיה ויי]

אני... חושבת שהגעתי?

נטשתי את הספר הזה מזמן. עכשיו אני בתחילת 1871. אני ממשיכה אותו אחרי שאסיים עם "אלה תולדות".

 

[אמיר96]

כן, זה היה לפני

זה היה קטע קטן שמשום מה נחרט בזכרוני, זה היה בתקופה שהוא היה סטודנט אני חושב. 1871..., כן. הוא פרופסור בשוויץ ואיזה צייר גרמני מצליח להכניס בו רוח פטריוטית להתגייס לצבא להשתתף במלחמה בין גרמניה לצרפת, שם הוא משרת בחיל הרפואה וזוועות המלחמה מזעזעות אותו. בתקופה הזאת בערך גם יוצא ספרו הראשון - הולדת הטרגדיה מתוך רוחה של המוסיקה.