אממ מספר בקשות\שאלות...

[BaaMan]

אממ מספר בקשות\שאלות...

בס"ד האם יש איזשהי תורה ב"ליקוטי מוהר"ן" שקשורה ממש ישירות לפורים? חבר שלי התעניין פעם בברסלב והוא עזב את הרעיון לצערי אבל אם יש לי הזדמנות שילמד משהו שמעניין אותו אז למה לא... ועוד שאלה...לברסלבים מהבית מעניין אותי המבטא של הדיבור(שינוי ניקוד כגון: "ת" לא דגושה = "ס" וכדו') אין לי מושג למה זה כל כך חשוב לי אבל זה עניין אותי ואני די הסתקרנתי.

 

[פראזניק]

תורה על פורים...

יש כאן. ו... זה לא הברסלבים מהבית, זה המבטא האשכנזי...

 

[BaaMan]

לא הבנתי...

בס"ד מה הכוונה:"זה לא הברסלבים מהבית, זה המבטא האשכנזי..."

 

[פראזניק]

הסבר

מה שכתבת שם לגבי המבטא של הברסלבים מהבית, זה לא קשור לברסלבים מקורבים או ברסלבים מהבית, זה המבטא האשכנזי.

 

[BaaMan]

זה לא אמור להיות אחר?

בס"ד אז למה בשיר "אומן אומן ראש השנה" הם שרים במקום פתח(במילה אומן) שרים סגול... ומה ז"א "ברסלבים מקורבים , ברסלבים מהבית"

 

[פראזניק]

פשוט

כי זהו המבטא האשכנזי. "מקורב" פירושו חסיד ברסלב שלא נולד כזה, אלא התקרב לברסלב בשלב כלשהו בחייו, "ברסלב'ר מהבית" פירושו שהוא נולד חסיד ברסלב. אלו הגדרות כוללניות נורא, אבל כך נהוג להגדיר.

 

[BaaMan]

תודה על ההסבר ו...

בס"ד אז תוכל בבקשה לכתוב לי את המבטא האשכנזי( כי לפי מה שידוע לי זה רק "ת" לא דגושה הופכת ל "ס" "ו" עם חולם הופך עם "י" אחרי ה "ו" קמץ הופך לחולם וזהו זה מה שידוע לי לא ידעתי על הפתח שהופך לסגול וכד') אז אם תוכל לפרט בבקשה אני אשמח

 

[פראזניק]

העקרון הוא כזה..

כמו שכתבת, פת"ח הוא פת"ח, בכל מקום. קמ"ץ נקרא כמו חול"ם במבטא הספרדי. חול"ם נקרא כאילו אחריו יש יו"ד (כזה: וֹי) ת לא דגושה נקראת כ"ס". ציר"ה נקרא כאילו יש יוד אחריו (כזה: הֶי) אבל בקריאה ודיבור, הופך קמ"ץ בסוף מילה לסגול (כמו: שָׁנָה יקרא שָׁנֶה) ויש עוד כללים שחלים רק בדיבור וקריאה, אך אינם מדויקים למעשה.

 

[פראזניק]

ת"ט: כזה: הֶי = כזה: הֵי

 

[BaaMan]

תודה!